בדיקות חשובות אחרי אבחון אוטיזם

בדיקות שחשוב לעשות לאחר אבחון ילד/ה עם אוטיזם

על פי רוב, האבחון הראשוני של ילד או ילדה על הרצף האוטיסטי מתבצע במכון להתפתחות הילד של קופת החולים. לאחר האבחון, ישנם כמה וכמה בדיקות שרצוי מאד לשקול אותן, ביחד עם הרופא בקופת החולים או במסגרת ייעוץ גנטי. המומחים של יומן הריון ולידה מסבירים על הבדיקות שחשוב להכיר…

בדיקות שחשוב לעשות לאחר אבחון ילד/ה עם אוטיזם

בדיקות חשובות אחרי אבחון אוטיזם

חשוב שכל הורה ששומע לראשונה כי הילד/ה מוגדר על הספקטרום האוטיסטי ידע כי חשוב להפנותו/ה לביצוע בדיקות רפואיות ובדיקות גנטיות מסיבות רבות ומגוונות, שאותן נסביר בהרחבה מיד.

לאורך 10 השנים האחרונות השתפרה מאד היכולת לאבחן הפרעות על הקשת האוטיסטית כבר בגיל צעיר אד, אך זה עדיין לא מספיק להורים ומשפחות רבות.

טובי הרופאים, הגנטיקאים והחוקרים ממשיכים לנסות למצוא רמזים מוקדמים שבאמצעותם האבחון יהיה מדויק ומוקדם יותר, בעיקר בכדי שהילדים המאובחנים יתפתחו באופן דומה ככל שניתן לילדים שאינם מאובחנים עם אוטיזם.

כאשר עולה חשד לאוטיזם בקרב ילדים ניתן לערוך להם בדיקה לאבחון אוטיזם במכונים להתפתחות הילד של קופות החולים. בדיקה זו נמצאת במסגרת סל שירותי הבריאות.

במסגרת תהליכי אבחון אוטיזם בוחנים מגוון היבטים של הילד, שכוללים היבטים רפואיים, מטבוליים, חברתיים, תקשורתיים, קוגניטיביים, וזאת על ידי אנשי מקצוע מתאימים.

ככל שהילד אובחן על הרצף האוטיסטי, על הוריו לפנות לגורמים שונים, כגון מחלקת הרווחה של הרשות המקומית, וזאת כדי לקבל את הזכויות והסיוע המגיעים להם בעקבות אבחון זה.

כמו כן ניתן וחשוב לבצע בדיקות רפואיות ממוקדות וכן בדיקות גנטיות מתקדמות נוספות, לטובת הילד/ה ולטובת כל בני המשפחה והדורות הבאים.

הבדיקות שצריך להכיר ולשקול

בדיקת MRI מח

בדיקת MRI מח נועדה לבדוק האם חל שינוי מבני במח של הילד אשר עלול לגרום לעיכוב התפתחותי אצלו. בדיקה זו מבוצעת בעיקר אך לא רק בקרב ילדים אוטיסטים בעלי תפקוד נמוך–בינוני, מאחר שלגבי ילדים אלו יש סיכוי שהאוטיזם מהווה רק חלק מתסמונת רחבה יותר ועל כן דרושות בדיקות נוספות כדי לברר עניין זה ובהתאם לכך לקבוע את הטיפול המתאים ביותר לילד.

בדיקת MRI הנה בדיקה לא פולשנית ולא מסוכנת, אולם היא נעשית תחת טשטוש של הילד מאחר שאסור לו לזוז במהלך הבדיקה. לפיכך, יש להיזהר בעניין זה במיוחד כאשר מדובר בילד אוטיסט שאובחן גם עם אפילפסיה.

שימו לב: בעת תיאום תור לבדיקת MRI מוח לילד [בהצלחה… זה לא קל] ראוי להדגיש, אם זהו רצונכם, כי אחד ההורים מבקש להכנס למכשיר ה-MRI עם הילד/ה, שאז ניתן להימנע מהרדמה של הילד/ה. ההליך מקובל, אפשרי ולגיטימי לחלוטין – בכל מכון MRI בכל בית חולים בישראל.

הליך זה כרוך ותלוי בכך שההורה יכול לחבק ולהרגיע את הילד/ה בזמן הבדיקה, שכן השהייה במכשיר ה-MRI בזמן הבדיקה מצריכה חוסר תזוזה ורגיעה מוחלטת. מעבר לכך, זמן ההכנה לפני הבדיקה ארוך מעט יותר, והבודקים צריכים להיערך לכך בהתאם – לכן חשוב לציין זאת במועד קביעת התור לבדיקה.

כדי לאבחן האם הילד סובל גם מאפילפסיה, ניתן להיעזר בבדיקות EEG, וזאת כפי שנסביר מיד.

בדיקות EEG

בדיקת EEG הנה בדיקה שנועדה לבדוק תהליכים חשמליים שמתרחשים במח של הילד ותהליכי שינה וזאת על מנת לבדוק האם הילד סובל גם מאפילפסיה, כפי שצויין לעיל.

כפי הנראה, כ-30% מהילדים האוטיסטים לוקים גם באפילפסיה, אולם לא תמיד באופן שנראה גלוי לעין. לעיתים הילדים הללו חווים פרכוסים אפילפטיים שכלפי חוץ נראים כאילו הם רק בוהים באוויר לזמן קצר.

בדיקת EEG נעשית באמצעות הצמדת אלקטרודות לראשו של הילד באמצעות ג’ל דביק, שמצידן השני מחוברות למכשיר ה-EEG. עם הפעלת המכשיר, מתחיל רישום הפעולות של גלי המח.

ככל שבדיקת ה-EEG הראשונית הראתה ממצאים מדאיגים, יתכן בהחלט שהילד יופנה לבדיקה נוספת, שמכונה EEG וידאו.

מטרת בדיקה זו הנה לערוך מעקב נוירולוגי ארוך יותר של הילד כדי לאבחן בצורה מדוייקת יותר את טיב האירועים שנחשדים כאפילפטיים ואת המיקום של המוקד האפילפטי, וזאת על ידי שילוב רישום ה-EEG בזמן ההתקף האפילפטי והמאפיינים הקליניים של ההתקף שמצולמים בווידאו.

במסגרת בדיקת EEG וידאו הילד שוהה במשך 24 שעות בתוך חדר עם מצלמה, ביחד עם אחד מהוריו, שגם מתבקש לדאוג לכך שהילד ישהה ברוב זמן הבדיקה, ככל הניתן, מול המצלמה. גם לצורך בדיקה זו מצמידים לראשו של הילד אלקטרודות, אם כי עוטפים את ראשו חזק יותר, כדי למנוע מהילד לתלוש את האלקטרודות במהלך הבדיקה.

אם ההורה חושד שהילד מגלה התנהגות אפילפטית כלשהי במהלך הבדיקה, עליו לציין זאת בדף המעקב, תוך פירוט השעה ותיאור ההתנהגות לפרטיה.

בדיקות גנטיות

ממחקרים שנעשו עד כה עלה שקיימת אפשרות גם לאוטיזם על רקע גנטי, כאשר הנתונים מלמדים על 1 מכל 6 או 7 ילדים שאצלם האוטיזם נובע בשל שינוי גנטי מוכר, הניתן לאבחון.

מעבר לכך, כאשר יש במשפחה ילד אחד שאובחן עם אוטיזם, סיכון החזרה ללידת ילד נוסף עם אוטיזם הוא כ-5% בכל הריון ואילו כאשר יש שני ילדים במשפחה שאובחנו עם אוטיזם, הסיכון עולה אף ל-35%-25%.

מטבע הדברים, מומלץ לעשות בדיקות גנטיות לאבחון אוטיזם כבר במהלך הריון ולצורך אבחון העובר מבעוד מועד, כאשר הדרך המומלצת לכל אשה בהריון הנה בדיקת סיסי שליה / בדיקת מי שפיר לצ’יפ גנטי.

נדגיש כי עיקר המוטציות הגנטיות שגורמות לאוטיזם הנן מוטציות חדשות De-Novo ואינן תלויות בגיל האם ההריונית, במספר ההריון, בתוצאות בדיקות מעקב הריון אחרות או במצבם הבריאותי של בני המשפחה המורחבת – עובדה המחזקת את החשיבות שבביצוע בדיקת צ’יפ גנטי בכל הריון ללא יוצא מן הכלל.

לאחר הלידה, בשלב שעולה חשד לאוטיזם או לאחר אבחנה של ילד/ה על הספקטרום, מומלץ לבקש מהרופא בקופת החולים הפניה לייעוץ גנטי ומשם, לבדיקת צ’יפ גנטי של הילד/ה, בדיקה שהיא למעשה בדיקת דם פשוטה שיכולה לאבחן מאות מוטציות גנטיות בדיוק ניכר.

ככל שיסתבר שהאוטיזם של הילד/ה נובע מרקע גנטי, אזי יש לקחת זאת בחשבון בעת שמתכננים הבאת ילדים נוספים לעולם וזאת הן מבחינת ההורים של הילד, במידה שהם ישקלו להרחיב את משפחתם והן מבחינת הילד עצמו, לכשיגדל וירצה להביא ילדים בעצמו.

לעיתים תוצאות בדיקת הצ’יפ הגנטי מאבחנת תסמונות רחבות יותר, שהאוטיזם נמנה רק על אחד מהסממנים שלהן, כגון תסמונת רט, תסמונת ויליאמס, תסמונת טרנר ורבות אחרות, ועל כן חשוב לאבחן גם אותן על מנת להתאים להן את הטיפול המתאים ביותר לילד ולהכין את ההורים לקראת העתיד לבוא בשנים הבאות..

חשיבותן של הבדיקות הגנטיות עלתה עוד יותר בשנים האחרונות, שכן כיום ישנן תרופות מותאמות גנטית, שאז בהתאם לתוצאות האבחון הגנטי של הילד/ה ניתן להתאים לו או לה תרופות גנטיות שמתאימות למצבה/ו בהתאמה מירבית.

קיימות מספר בדיקות גנטיות שניתן לעשות כדי לאבחן אוטיזם, אולם יש לקחת בחשבון שאף אחת מהן איננה נחשבת לבדיקה ודאית וזאת בין אם היא נעשית לפני הלידה ובין אם נעשית לאחריה.

בדיקות אלו כוללות בין היתר: בדיקת FISH שהנה בדיקה מיושנת שכבר כמעט ואינה נימצאת בשימוש, בדיקת צ’יפ גנטי CMA, ובדיקת אקסום.

ביצוע הבדיקות הגנטיות לאבחון האוטיזם בילד/ה לאחר הלידה נעשה באמצעות בדיקת דם פשוטה.

בדיקת FISH הנה בדיקה מהירה שתוצאותיה מתקבלות תוך 48-24 שעות בלבד. יחד עם זאת, במסגרת בדיקה זו ניתן לבדוק בכל פעם רק כרומוזום ספציפי אחד של הנבדק ובנוסף ניתן לאבחן באמצעותה רק שינויים מיקרוסקופיים בלבד בכרומוזומים שלו, להבדיל משינויים תת-מיקרוסקופיים מזעריים שאותם ניתן לאבחן בבדיקת השבב הגנטי ויותר מכך, בבדיקת אקסום.

בדיקות הצ’יפ הגנטי ואקסום הנן שיטות מתקדמות בהרבה, שמאפשרות לבדוק את כל הכרומוזומים של הנבדק בו זמנית ולאתר בהם גם שינויים מזעריים. בדיקת האקסום המתקדמת מאפשרת לבצע ריצוף של אלפי גנים בו זמנית, ובאמצעותו לאבחן גם תסמונות גנטיות שהגורם שלהן אינו ידוע או תסמונות שיכולות להיגרם ממספר רב של גנים והיא הבדיקה המתקדמת ביותר שנמצאת בשירות הרפואה הגנטית נכון למועד כתיבת שורות אלו.

בכל מקרה, לאחר אבחון ילד או ילדה על הרצף האוטיסטי מומלץ בהחלט לבקש מרופא המשפחה בקופת החולים הפניה לייעוץ גנטי, שם תוכל לשמוע מהיועצים הגנטיים הסברים מפורטים על כל הבדיקות הנ”ל, וכמובן שגם לקבל הפניה לביצוע הבדיקות בילד/ה – בדיקות חשובות שאסור לוותר עליהן.

מעבר לכך, ניתן וחשוב להתייעץ עם רופא המשפחה בקופת החולים לגבי האפשרות לעבור בדיקות רפואיות המותאמות למצבו של הילד, בהתאם להמלצתו של הרופא שמכיר ומטפל בו בקופת החולים.

בדיקות שחשוב לעשות לאחר אבחון ילד/ה עם אוטיזם

צהבת ילודים

לדעת יותר על צהבת ילודים

צהבת ילודים היא מצב נפוץ בילודים ובעיקר בפגים. ניתן להבחין בצהבת לפי גוון העור גם בעין שאינה מקצועית. מהו ההסבר הרפואי לצהבת, כיצד מאבחנים צהבת ילודים ומהו הטיפול לתופעת צהבת ילודים? התשובות במאמר הבא. צהבת נגרמת במצב בו חומר בשם בילירובין המצטבר בגוף צובע את העור ואת לובן העין בגוון

תכנון הריון

אפשר להכנס להריון בזמן הנקה?

הנקה כשיטה למניעת הריון – אמת או בדיה?

אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת היא השאלה האם הנקה מונעת הריון ובמילים אחרות, האם אשה מניקה יכולה להכנס להריון בזמן שהיא עדיין מניקה? מחד ישנן הוכחות חותכות לכך שכן, הרי

ביוץ ומה קורה לגוף בזמן הביוץ

הכירי את הביוץ ומה שקורה לגוף בזמן ביוץ

ביוץ הנו תופעה המתרחשת בגוף האישה מדי חודש, במהלכה מבשילה בשחלה ביצית אחת מתוך מספר רב של זקיקים – כיסים קטנים בהן מתפתחות הביציות בהדרגה בכל מחזור וסתי. במהלך ימי

הימים הבטוחים הם ימים בטוחים?

ימים בטוחים – עד כמה הם בטוחים אם בכלל?

כנשים אנחנו עסוקות מרגע שהפכנו לפעילות מינית בנושא ההריון, בין אם במניעתו או בכניסה להריון. תנו לנו לספר לכן כמה דברים על הימים הבטוחים שעליהם שמעתן בוודאי כבר מגיל נערות,

טיפולי הפריה מלאכותית

לדעת יותר על טיפולי הפריה מלאכותית

למרות שטיפולי הפריה מלאכותית נפוצים מאד בישראל, רבים מאיתנו לא באמת מבינים את המשמעות והאופי של טיפולי ההפריה המלאכותית ובדיוק בשביל זה אנחנו ואת/ה כאן. בעבר הציעה הרפואה קשת מצומצמת

תזונה פוריות ואת/ה

הקשר בין תזונה לפוריות

עד כמה חשובה התזונה שלך בזמן שאת מנסה להכנס להריון? האם יש משמעות לתזונה של בן הזוג בתקופה שאתם מנסים להרות? בסקירה שלפניך נסביר בהרחבה על הקשר המתבקש בין תזונה

מעקב הריון

אבחןו אוטיזם בילדים

אבחון אוטיזם: איך ומתי?

אוטיזם או הפרעה על הספקטרום האוטיסטי, היא הפרעה נוירו-התפתחותית שמתבטאת בקושי ביצירת קשרים חברתיים, בנטייה להתנהגות חזרתית ונוקשה וברגישות תחושתית. כהפרעת ספקטרום, בקצה האחד של הקשת מצויים ילדים בעלי קשיי

כאבי גב בהריון

גם לך יש כאבי גב בהריון?

כאבי גב תחתון ומחלות דיסק הם מצבים רפואיים נפוצים מאוד בהריון. עבור רוב הנשים, כאב הגב יחלוף בשבועות שלאחר הלידה. עם זאת, יש כמה הרגלים ותרגילים שיכולים להקל על ההתמודדות

מצוקה עוברית: למה ומתי?

לדעת יותר על מצוקה עוברית

מצוקה עוברית היא מונח מקיף לכל המצבים בהם קיימת בעיה באספקת החמצן לעובר בעת שהותו ברחם. מצוקה עוברית מאופיינת בקצב לב לא תקין של פחות ממאה פעימות לדקה או האצה

נעים וחשוב להכיר: טיפת חלב

טיפת חלב: התחנה לבריאות האם והילד

בשעה טובה התבשרת שאת בהריון, מזל טוב ומה עכשיו? לאן תפני עם כל השאלות, הבעיות, התהיות? לכל קופת חולים (מכבי, כללית, מאוחדת ולאומית) יש סניף של טיפת חלב. סניפי טיפת

כל מה שחשוב לדעת על ניתוח קיסרי

איתך לפני ניתוח קיסרי ולאחריו

לכל הריונית יש פנטזיה על איך תיראה הלידה שלה. הפנטזיה הזו, בדרך כלל, כוללת שותפות פעילה של האם בתהליך הלידה, התרגשות למראה התינוק היוצא ומגע צמוד עם התינוק מיד אחרי

לידת פג - מתי ולמה

לידת פג: תשובות לשאלות שלך

מה הן הסיבות העיקריות שמובילות לכך שישנם הריונות שמסתיימים בלידה מוקדמת? האם אפשר לחזות כבר במהלך ההריון כי העובר צפוי להיוולד טרם זמנו כפג? איך נערכים ללידת פג ומה הם

העובדות על דם טבורי

דם טבורי: כל מה שחשוב לך לדעת!

דם טבורי Cord Blood מצוי בחבל הטבור של העובר ומתאפיין בכמות רבה של תאי גזע, כאשר הדם הספציפי יכול לשמש לטיפול במגוון מחלות שטופלו בעבר בתאי גזע ממח עצם. דם זה

איתך גם לאחר הלידה

התקופה לאחר הלידה: אנחנו איתך!

לפני הכל חשוב שתדעי שאנחנו כאן עבורך, גם בימים, בשבועות ובחודשים לאחר הלידה, בשביל לתת את כל המידע שחשוב להורים, בימים בהם מגיע תינוק חדש הביתה. בשעה טובה, הגיח פרי

זוג פלוס ילד/ה: זוגיות מחדש

הדרך לזוגיות מחודשת לאחר הלידה

מזל טוב, אתם בהריון! חלק מהזוגות חיכו לכך זמן רב, חלק מהזוגות קיבלו זאת מהר או בהפתעה, אך בשורה התחתונה – ההריון הגיע. אך עם גילוי ההריון מתחילה לחלחל ההבנה

התמודדות רגשית לאחר הלידה

התמודדות רגשית לאחר הלידה

לידה נחשבת לאחת החוויות המשמעותיות ביותר בחייה של האישה אבל לא אחת, התקופה שלאחר הלידה מחייבת התמודדות רגשית מורכבת. לידה מהווה את השיא לאחר תשעה חודשים של ציפייה והכנה לקראתה.

דיכאון אחרי לידה

התמודדות מול דיכאון אחרי לידה

דיכאון אחרי לידה, כשמו כן הוא, דיכאון המתפתח לאחר הלידה וכתוצאה ממנה. הסימפטומים האופייניים לדיכאון לאחר לידה הם לרוב דכדוך, מצב רוח ירוד, קושי רב לתפקד, עצבנות יתר, אדישות כלפי הרך הנולד

בחירת שם לתינוק

תהליך בחירת שם לתינוק

כמה שעות בממוצע משקיע אדם בחשיבה על שם לתינוק או התינוקת שעתידים להגיע לאוויר העולם ממש עוד מעט? איך נבחר את השם שהכי מתאים לתינוק/ת שלנו? האם נבחר שם נפוץ,

250X290
250X290
250X290

זה לא רק את – בעיות פוריות אצל גברים

התפתחות הרפואה בעשור האחרון הובילה לשינויים רבים בתחום הטיפול בבעיות פוריות בכלל ובבעיות פוריות אצל גברים בפרט. לעיתים ישנה נטייה לחשוב, כי מרבית בעיות הפוריות מקורן באישה אך, למעשה, כמחצית מהבעיות מקורן בגבר. עם זאת, האפשרויות הקיימות לטיפול בבעיות פריון אצל גברים הן עדיין מצומצמות ביחס לאלה הקיימות אצל נשים. הגורמים לבעיות

סוכרת הריון

כל מה שחשוב לדעת על סוכרת הריון

סכרת הריון היא מצב שבו הורמונים בשם HCS המיוצרים על ידי השלייה, גורמים לעומס רב בפירוק הפחמימות (סוכרים) בגוף האישה ההרה. כתוצאה מכך האינסולין אינו מצליח לבצע את המוטל עליו כראוי, למרות שהלבלב מפריש כמות מוגברת של אינסולין. דבר הגורם לעלייה ברמות הסוכרים בדם. רוב הנשים אינן מושפעות מכך בכלל,

אבחון תסמונת איקס שביר לפני הריון – Fragile X syndrome

אודות להתפתחות המדע והטכנולוגיות בעשור האחרון, כיום ניתן לאתר מחלות, בעיות והפרעות גנטיות לפני או בחודשי ההיריון הראשונים, ולהותיר בידיי ההורים את היכולת לבחור באם להמשיך את ההיריון. במקרים שכן, ניתן להפנות את ההורים לקבלת יעוץ ועזרה גנטי, כיצד להתמודד עם החיים החדשים הצפויים להם עם תינוק בעל מוגבלות פיזית או שכלית. אחת

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב skype
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
דילוג לתוכן