הפלה מלאכותי באמצעות כדור מסוג מפיג’ין

הפלה באמצעות כדורים או הפלה תרופתית נחשבת להליך פחות מסוכן להפלה מאשר גרידה, לכן רופאים רבים ממליצים על טיפול זה תחילה, במידה והוא ניתן לביצוע. מאמר זה מתאר את התהליך על כל הכרוך בו.

לפי הוראות משרד הבריאות, ניתן לבצע הפלה תרופתית רק עד השבוע השביעי להריון, או ליתר דיוק – 49 ימים מהווסת האחרון, או עד 3 שבועות של איחור בווסת.

בניגוד לגרידה, אין צרך לבצע הכנה מוקמת לפני הפלה תרופתית. בישראל היא מתבצעת במסגרת של אשפוז יום.

כיצד ההליך מתבצע?

התהליך שמתרחש בהפלה תרופתית נועד לחקות הפלה טבעית. ההליך מתבצע באמצעות לקיחת שני סוגי כדורים שונים.

תחילה עליך לקחת שלושה כדורי מפיג’ין- 200 מ”ג Mifepristone –  אשר חוסמים את פעולת הפרוגסטרון (הורמון ההריון) וכך גורמים לירידה באספקת הדם לעובר, להתנתקות שק ההריון מדופן הרחם ולסיום ההריון.

כעבור יומיים, עליך להגיע למרפאה לקחת שני כדורים של התרופה השנייה, ציטוטק –  200 מיקרוגרם מיזופרוסטול –  הגורמים להתרחבות הנרתיק והתכווצויות ברחם, שפולטות את שק ההריון החוצה. את הציטוטק ניתן לקחת דרך הפה, או באמצעות טבליות לשחרור איטי המוחדרות לנרתיק.

משך ההתאוששות מההליך

לאחר נטילת מפיג’ין יש להישאר במעקב למשך שעתיים, וכדאי אחר כך לשכב בבית, כי הדימום שמתרחש בשלב זה יכול להיות חזק ופתאומי. לאחר נטילת הציטוטק אין צורך באשפוז, אך יש להישאר במעקב רפואי למשך כשש שעות, מחשש לדימום.

כעבור 14-21 יום יש להגיע לבדיקת אולטרסאונד אצל גניקולוג כדי לבדוק אם ההריון אכן הופסק והרחם ריק. אם נותרו שאריות של ההריון ברחם יש לקחת שוב את הציטוטק כי לפלוט גם אותן החוצה, ויש להמשיך לעקוב אחר מצב הרחם באמצעות אולטרסאונד.

הפלה תרופתית יכולה להימשך ממספר שעות ועד מספר שבועות אחרי לקיחת הציטוטק, תלוי כמה זמן לוקח לרחם לפלוט את ההריון מתוכו. ניתן להגדיר הפלה תרופתית מוצלחת, כמצב שבו רואים באולטרסאונד שהרחם ריק כעבור חודש, לכל היותר.

תופעות לוואי אפשריות

הפלה תרופתית עלולה להיות כרוכה בכאבים קשים הדומים לכאבי מחזור ובדימומים. אלה יכולים להימשך מספר ימים עד מספר שבועות, החל מרגע נטילת התרופה הראשונה. לקיחת הציטוטק על קיבה מלאה מפחיתה את הכאבים משמעותית.

בשלב זה ייתכנו גם חלק מתופעות הלוואי הבאות: בחילות, הקאות, פריחה, כאבי ראש וסחרחורת, הרגשת חום או צמרמורת, כאבים בחזה או הרגשה כללית רעה.

ניתן להשתמש במשככי כאבים בתקופה זו, וכדאי אף להצטייד בהם כבר לפני שמגיעים ללקיחת התרופות. רצוי להימנע ממשככי כאבים מקבוצת NSAID, כמו איבופרופן (אדוויל ונורופן) שעלולים להאט את ההחלמה.

מהם סיכויי ההצלחה של ההליך?

שיעורי ההצלחה של הפלה תרופתית עומדים על 80-90 אחוז. במידה וההפלה אינה מצליחה יש צורך לעבור לגרידה.

לקריאה נוספת: מהי הפסקת הריון ובאילו מקרים מתבצעת הפלה מלאכותית?

ייתכן שגיל מבוגר של האישה, הפלות טבעיות קודמות ולידות קודמות, יהיו בין גורמי סיכון לכישלון ההפלה, אם כי אין מספיק מידע מחקרי בנושא. בכל מקרה, יבואנית מפיג’ין לישראל מצהירה שהתרופה נועדה עבור נשים צעירות שלא עברו הריון.

ככל שגיל ההריון צעיר יותר – סיכויי ההצלחה עולים, ויכולים לעמוד על 100 אחוזים בהריון בן 5 שבועות ומטה. בישראל דורש משרד הבריאות אולטרסאונד לבדיקת נוכחותו של שק הריון ברחם כתנאי לאישור הפלה תרופתית, מה שמעכב עוד יותר את ההליך ומוריד את סיכויי ההצלחה.

יש לזכור גם שקביעת גיל ההריון, שהיא קריטית להפלה תרופתית, ידוע כי קביעת גיל ההריון אינה מדויקת תמיד ושלא כל הנשים מקבלות ווסת באותה נקודת זמן. בכל מקרה, אם מחליטים על ההליך חשוב לבצעו בהקדם האפשרי ולא להשתהות, כדי להגדיל ככל האפשר את הסיכוי להצלחה.

קיראי בנושא: חישוב שלבי הריון באמצעות מחשבון

מהם הסיכונים הקיימים בהליך?

לעיתים ההפלה יכולה להימשך מספר שבועות אפילו כאשר היא מצליחה, מה שמוביל להידבקויות בחלל הרחם ולבעיות פוריות עתידיות.

שיקול דעת מוטעה של הרופא המטפל בהמתנה לפני עריכת גרידה, כאשר ההפלה אינה מסתיימת – כולל מצב ששאריות הריון נמצאות ברחם – עלול להביא לסיכון בריאותה ופוריותה של האישה. מצד שני, לא ברור איזה ממצא אולטרסאונד אכן מחייב עריכה של גרידה לפינוי הרחם.

למידע נוסף: האם קיים קשר בין תזונה לפוריות?

ב-5-7 אחוזים מהמקרים תיתכן הישארות חלקים מן השליה כשהם מחוברים לדופן הרחם. השליה מעבירה דם מהאם לחבל הטבור ולעובר, ואם היא עדיין קשורה למחזור הדם של האישה מבלי שיהיה עובר בקצה השני, הדם זורם בחופשיות לחלל הרחם ונוצר דימום מסיבי, שמחייב גרידה.

במקרה של הישארות שאריות מההריון ברחם קיימת גם סכנה של זיהום. לכן בכל מקרה של עליית חום יש להגיע מייד לבדיקה אצל הרופא.

מתן ציטוטק בנרתיק מפחית את תופעות הלוואי, אבל מעלה את הסיכון לזיהום עקב החדרת גוף זר לנרתיק. הסיכון לזיהום או פגיעה ברחם הוא נמוך ביותר בכל מקרה.

לסיכום

כדאי להתייעץ עם גניקולוג לפני התהליך, וכן להגיע לבדיקה כללית אצל רופא שבועיים לאחר מכן. יש לזכור שהפלה תרופתית מוצלחת חוסכת את הסיכונים והטראומה שבגרידה, אשר אינם מבוטלים.

לעומת זאת, במקרה של כשלון ההפלה התרופתית– תגיע האישה לעשות את אותו הליך גרידה אותו היתה מבצעת מלכתחילה ללא טיפול תרופתי.

המסקנה המתבקשת היא שמדובר בהליך שבו אפשר רק להרוויח – תלוי בנקודת המבט של מי שעוברת אותו, ובתנאי שהוא מבוצע באחריות.

לקריאה נוספת: מהו הריון חוץ רחמי?