מזל טוב! הגעת הביתה עם ילדך הטרי. הכינוי חופשת לידה מתאר את תקופת ההסתגלות, שאינה פשוטה ונמשכת חודשים רבים. אמנם נופש רגוע לא ממש יהיה כאן, אך הכוונה היא לחופש ממקום עבודתך. במשך ארבעה עשר שבועות, את מקבלת תשלום בעודך עם תינוקך בבית. התשלום נעשה לפי השכר שהרווחת בשלושת החדשים שקדמו לחופשת הלידה, והוא מוענק לך דרך הביטוח הלאומי. על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, כל אשה עובדת שיולדת, זכאית לדמי לידה עבור ארבעה עשר שבועות בהם היא אינה עובדת ומשתכרת לאחר הלידה. חופשת הלידה נספרת החל מהיום שבו הפסיקה האישה את עבודתה בזמן ההריון. דמי הלידה משולמים באמצע חופשת הלידה, בתשלום אחד, לחשבון הבנק של הזכאית להם. הסכום נקבע על פי הממוצע היומי של שכר האשה בשלושת החודשים שקדמו ליציאתה לחופשת לידה, ולא יעלו על השכר היומי המקסימלי, 1,296.33 ₪ נכון לינואר 2009. את טופס הבקשה לדמי לידה יש להגיש תוך שנה מיום הלידה. קיראי בהרחבה על: זכויות היולדת לאחר חופשת הלידה מי זכאית לקבלת דמי לידה? עובדת עצמאית או שכירה שמועסקת בישראל ומשולם עליה ביטוח לאומי, גם אם אינה תושבת ישראל, או תושבת ישראל אשר מועסקת על ידי מעסיק ישראלי מחוץ לישראל, או אשה שמלאו לה שמונה עשרה ונמצאת בהכשרה מקצועית או שיקום מקצועי. איך מגישים בקשה לדמי לידה? יש למלא טופס תביעה לדמי לידה ולהגישו (אפשר גם בדואר) לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריך, בצירוף אישור לידה מבית החולים. אב זכאי להחליף את בת זוגו בחלק מחופשת הלידה לצורך טיפול בילד, ולקבל על כך תשלום כפיצוי על אובדן שכר בתקופה זו. האם מגיעה לי חופשת לידה גם אם לא

פונדקאות מהווה אחד הפתרונות להבאת ילד לעולם עבור זוגות המתקשים בכך, מסיבות שונות –  גופניות ונפשיות. הערך המוסף שמציעה הפונדקאות לעומת אפשרויות אחרות דוגמת אימוץ או תרומת זרע, טמון בעובדה שבאמצעות אם פונדקאית, המשכירה את רחמה לנשיאת ההריון, יוכלו בני הזוג להביא לעולם ילד ביולוגי משלהם – בשר מבשרם. מעמד חוקי של פונדקאות בישראל מדינות שונות מנהיגות חוקים והסדרים מגוונים לגבי הפונדקאות, ולא קיימת מדיניות אחידה בתחום. ישנן מדינות ליברליות, המתירות פונדקאות לא רק לזוגות נשואים,כי אם לקשת רחבה של מבקשים – רווקים, זוגות חד מיניים וכן זוגות שאינם נשואים. מדינות אחרות מתירות פונדקאות אך מחילות הגבלות שונות בהקשרה וישנן מדינות המטילות טאבו מוחלט על מוסד הפונדקאות. בישראל זכתה הפונדקאות להכרה חוקית לפני למעלה מעשור, כאשר התקבל בהתערבות בג”צ חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור, הסכם ומעמד היילוד), התשנ”ו – 1996 (להלן: “החוק”), לאחר שנים של מאבקים משפטיים בסוגיה. הפונדקאות המוכרת ומאושרת כיום בישראל הינה פונדקאות מלאה – בה נושאת האם הפונדקאית ברחמה עובר שנוצר מביצית וזרע של הזוג הביולוגי או מזרע של האב ותרומת ביצית. החוק אינו מכיר באופציית הפונדקאות החלקית בה נעשה שימוש בביצית של האם הפונדקאית. החוק מסדיר את תחום הפונדקאות בארץ ומפרט את תנאי ההסכם הנכרת בין ההורים המיועדים לאם הפונדקאית, במסגרתו נותנת הפונדקאית את הסכמתה להתעבר בדרך של השתלת ביצית מופרית ומתחייבת לשאת את ההריון עבור הזוג ולמסור את הילד להוריו לאחר הלידה. ההורים הביולוגיים מתחייבים לשאת בתשלומים חודשיים לאם הפונדקאית לכיסוי ההוצאות הרפואיות והוצאות אחרות הכרוכות בתהליך וכן מסדיר ההסכם היבט של פיצויים אפשריים. לקריאה נוספת: הסכם הורות לקראת הלידה ההסכם נכנס לתוקפו רק לאחר קבלת אישורה של ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, אשר

אימוץ הוא הליך שבמסגרתו יכול זוג או אדם לקבל לטיפולו ילד או תינוק ולהיחשב להורה החוקי שלו (האפוטרופוס שלו) על כל המשתמע מכך. מטרת ההליך היא לספק לילד משפחה טבעית ואוהבת, להעניק את חוויית ההורות למי שרוצים בכך ולהוציא את הילד ממשפחתו הביולוגית, שאינה כשירה לטפל בו כראוי. האימוץ יכול להיעשות עוד בינקות או בכל שלב בילדות, עד הגיעו של הילד לגיל 18. ישנם מקרים בהם הילד המאומץ הוא קרוב משפחה או בן של בן זוג, אולם אם ההורה הביולוגי השני בחיים, נדרשת הסכמתו להליך אימוץ על-ידי בן זוג חדש. במקרה של התאלמנות, ההליך פשוט יותר. לעתים מאומץ בן משפחה מסיבות שונות, כאשר בכל המקרים נדרש אישור של בית המשפט המחוזי, הרואה לנגד עיניו את טובת הילד. כל הליך של מסירת ילד לאימוץ צריך להיעשות באמצעות פקיד סעד ואין כל אפשרות לבצעו בצורה פרטית מבלי ליידע את הרשויות. השירות למען הילד אחראי על תחום האימוץ בארץ, אשר במסגרתו נמסרים כ-100 ילדים לאימוץ מדי שנה. הליך האימוץ אינו כרוך בתשלום, אך ישנן הוצאות מסוימות הנדרשות לאורך התהליך. מי רשאי לאמץ ילדים בארץ? במרבית המקרים, המאמצים אינם קרובי משפחה אלא זוגות חשוכי ילדים כתוצאה מבעיות פוריות בעת נסיונות הריון או אנשים המבקשים להרחיב את משפחתם ובתוך כך להעניק לילד חסר בית משפחה אוהבת וחמה. לקריאה נוספת: הפריה חוץ גופית ללא הורמונים בישראל, לא כל אדם רשאי לאמץ. החוק קובע כי רק זוג נשוי המתגורר יחד לפחות שנתיים יוכל להגיש מועמדות לאימוץ. אימוץ על-ידי אדם לא נשוי יאושר רק במקרים מיוחדים, בדרך-כלל כאשר מדובר בילד גדול בעל צרכים מיוחדים או כזה שלא נמצאו לו הורים מאמצים אחרים. המאמצים