x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:
יצירת קשר
חיפוש באתר
מאמרים אחרונים
בדיקת הריון מעקב הריון ימים בטוחים חוסר שינה יומן הריון יחסי מין ביוץ פורום הריון

פורום הריון ולידה - יומן הריון

נושא חדש חיפוש בפורום חזרה לעמוד הפורום
נושא / מחבר תאריך
  • כאבים אחרי הלידה (דורית) 12/02/2018 20:35
    (סגור) כותרת: כאבים אחרי הלידה מחבר: דורית תאריך ושעה: 12/02/2018 20:35
    ערב טוב

    ילדתי לפני 8 ימים ועשו לי לא מעט תפרים. אני מרגישה את הכאב מבפנים ובעיקר תחושה של דקירות במקום ממנו יצא התינוק. חשבתי שבפרק זמן הזה אחזור לעצמי אבל לצערי לא רואה את זה מגיע. אני ממש מתוסכלת מהעניין. יש לציין שמשככי כאבים לא עוזרים לי. אני לא נמצאת בארץ ואלך מחר לרופא, אבל מישהי נתקלה בתופעה? לפני כמה ימים הלכתי עם הקטן לבדיקה ושאלתי לגבי זה, אמרו לי שזה טבעי ולוקח לתפרים זמן לעבור.

    אציין שההריון היה תקין וללא כאבים או בעיות כלשהן..
  • זה יהיה נורא לתינוק? (ולרי) 12/02/2018 17:26
    (סגור) כותרת: זה יהיה נורא לתינוק? מחבר: ולרי תאריך ושעה: 12/02/2018 17:26
    יש לי שאלה, אשמח אם לא תשפטו: השתחררנו מבית חולים עם צהבת להמשך טיפול.
    בעקרון מניקה במשך היום ובקבוק שאוב בלילה.
    אני נקרעת בין הנקות שלוקחות לי המון זמן לבין חוסר שינה שלי לבין ילדה גדולה שלי שמאוד מאוד מקנא ודורשת אותי כל הזמן.
    והשאלה- אם אני אעבור לשאיבה בלבד ללא הקפאות , פשוט לשאוב לפני כל האכלה וכמובן קצת ציצי- זה יהיה נורא מאוד מאוד לתינוק?
    המון תודה על ההבנה)
  • איך נפתרים מתולעים (מעיין) 12/02/2018 12:55
    (סגור) כותרת: איך נפתרים מתולעים מחבר: מעיין תאריך ושעה: 12/02/2018 12:55
    תולעים

    איך לעזעזל נפטרים מהן?

    כבר 4 לילות בלי שינה פה. נתתי קלינתול (כי ראיתי המלצות חמות על המוצר) ובכלל התחלתי לתת בקטע של מניעה ובאותו היום התחילה הסאגה. איך למה!? הערתי את השדים?

    מה יהיה? מה העניין שהן לא עוזבות?

    הילדה (בת 5) בולעת שום, הדס, זרעי אשכוליות חומץ מה לא והן חוגגות אצלה בטוסיק . היא בקושי אוכלת מתוק עכשיו גם בכללי, לפחות יחסית לילדים פה סביבה. זה סיוט
    אני עם הפנס של הטלפון מאירה ומוציאה אותן אחת אחת, כבר ספרנו 15!
  • צריכה עזרה - הילדה צורחת בנסיעות (חן) 11/02/2018 21:38
    (סגור) כותרת: צריכה עזרה - הילדה צורחת בנסיעות מחבר: חן תאריך ושעה: 11/02/2018 21:38
    אני חייבת עזרה

    הבת שלי בת 3 וחצי חודשים. בהתחלה מאד אהבה לנסוע באוטו ועכשיו בתקופה האחרונה איך שנכנסים לאוטו או איל שאני מתחילה לנסוע היא מתחילה לצרוח צרחות אימיים.

    תחילה חשבתי שהסלקל קטן ולא נוח אז החלפתי לכיסא בטיחות תואם לגיל.אך עדיין הצרחות המשיכו.

    בהמשך חשבתי שהיא בוכה בגלל חוסר נוכחות שלי וניסיתי לנסוע איתה מאחורה כאשר מישהו אחר נוהג וגם לא עוזר. ניסיתי לשים לה בגד שלי וגם לא עוזר.
    חייבת לציין כי יש מעליה בובת מראה כדאי שאראה אותה מהמראה האם יכול להיות שהבובה אולי מפחידה אותה ולכן צורחת?

    אני עובדת עצות וחסרת אונים.

    לא יודעת מה לעשות נסיעה של 5 דקות הפכה להיות סיוט עלי האדמות
    שלא לדבר על העובדה שכבר יש לי פחד לנסוע איתה באוטו.

    אשמח לעזרה ועיצה.
    תודה רבה
  • צריכה הסבר שלכם בבקשה (מרינה) 11/02/2018 11:27
    (סגור) כותרת: צריכה הסבר שלכם בבקשה מחבר: מרינה תאריך ושעה: 11/02/2018 11:27
    שלום,
    גיליתי שאני בהריון כרגע אני שבוע 8 ולפני 3 שבועות ביצעתי בדיקת דם שהראתה על cmv חיובי (מצרפת תמונה של הבדיקות דם) , כמובן שהדבר הראשון שעשיתי היה ללכת לגוגל אבל עכשיו אני מבולבלת עוד יותר.

    אשמח אם תוכלו לעזור לי להבין מה המצב שאני נמצאת בו אומר? מה הצעדים הבאים שאני צריכה לנקוט? הרופא נשים הפנה אותי למומחה למחלות זיהומית אני מאזור אשדוד וקבעתי תור בבית חולים ברזילי שם לא שאלו אותי יותר כלום רק קבעו תור לעוד שבועיים, לעומת זאת בתל השומר אמרו לי שאין מה לקבוע תור לפני שבוע 15 מה לעשות? האם יש רופא פרטי באזור שאולי יותר עדיף לפנות אליו?

    אשמח לכל מידע שיוכל לעזור/להבהיר... אני רק בתחילת ההריון לא רוצה להעביר את כולו בפחד
  • MRI עם תאומים (דניאל) 06/02/2018 10:26
    (סגור) כותרת: MRI עם תאומים מחבר: דניאל תאריך ושעה: 06/02/2018 10:26
    היי, יש לי ביום חמישי MRI באיכילוב, היריון תאומים.
    חשוב לי מאוד שהבדיקה תהיה טובה ותשקף תוצאות אמיתיות היות ובסקירות המכוונות תמיד יש קושי מסוים לבדוק את העוברית העליונה (ניתן לבדוק אותה רק בגישה בטנית ולא וגינאלית).

    1. צריך צום של 3 שעות- האם יש משהו שלא כדאי לאכול באותו הבוקר? (על מנת שהעוברים יזוזו כמה שפחות במהלך הבדיקה)?
    2. מישהי יכולה קצת להכין אותי?
    3. מתי יש תשובות ומי מחזיר אותן? אני אצטרך להיות במתח כל הסופש?

    תודה
  • שבוע 12 - יומן הריון (סיון) 06/02/2018 08:45
    (סגור) כותרת: שבוע 12 - יומן הריון מחבר: סיון תאריך ושעה: 06/02/2018 08:45
    אז התחיל לו השבוע וכמצופה (וכמיוחל) אני מרגישה פיקס! אין הקאות, אין בחילות ,הכוחות מתחילים לחזור ואיתם החרמנות חסרת הגבולות(כן כן כמו שכולכן אמרתן). התעוררתי בבוקר וידעתי שהגיע היום לו חיכינו, הבדיקה השניה שאפילו יותר מגניבה מבדיקת הדופק הראשונה- בדיקת השקיפות העורפית. כל היום הייתי ממש סבבה. יום חופשי ,קצת לימודים ,קצת עבוודה בבית ,לאנ"צ עם חברה בסינית ,הכל רגוע וכייפי. הבדיקה נקבעה ל15:15 וכבר שעה לפני התחלתי לחוש בהתרגשות המבעבעת בתוכי, בלב ,בבטן, בהכל. בעלי הגיע הביתה בזמן וישב כמה דקות לאכול. הסתכלתי עליו בחצי עין וקוצים בתחת. לא היה לחץ של זמן ,אבל אני כבר לא יכולתי לחכות. יצאנו, הגענו ,חיכינו בקבלה(כי למה לקבל אותנו בזמן ,למה!?) ונכנסנו לחדר הבדיקה. כשנשכבתי על המיטה החדשנית, התחלתיי להרגיש רגועה ועניינית .הייתי מאוד ב"כאן ועכשיו" כמו שאומרים. הג'ל הקררררר נמרח והכל היה מוכן.ואז, על מסך פלאזמה גדול ,הופיע העובר שלי. ולא סתם הופיע- בתלת מיימד!!! אני כולי בשוק(" איזה הזוי ,איזה הזייה ,אני לא מאמינה, שיוו איזה קטע"), בעלי מתחיל להתרגש ומחייך את החיוך הקטן הזה שלו. "רוצים לדעת את המין?" שואל הדוקטור. "זה לא 100% , אבל אם זה בן זה בטוח". אני מציצה על בעלי והוא מאשר בחיוך. "יאללה נו תגיד" קראתי . הרופא פנה לאבוש לעתיד ואמר " תתחיל להתכונן לבן". סבבה לגמרי. שנינו שמחים. ניגבתי את הבטן, יצאנו ,שילמנו וחיכינו לתמונות. ובאותם רגעים בתוכי- כובד, רייקנות, חור שחור, תחושה רעה, צריכה לשתות ,רוצה להתעלף, רגשות מעורבים, איפה השמחה?? בעלי הנרגש ממהר לדבר עם אמא שלו ." אני לא רוצה לדבר איתה כרגע" ביקשתי בהנפת יד. אני נמצאת במצב של חוסר יכולת להכיל, לחוות, להתמודד ובטח שלו לשמוע את חמותי מתפוצצת מהתרגשות. מה קרה לי? מה,אני לא שמחה שהבדיקה יצאה תקינה והפס של הנוזל העורפי יצא הכי דק שיש? בטח בשמחה! מה אני לא שמחה שיש לי בן? בטח שמחה! לא הייתה לי ממש עדיפות. אז מה? מה נסגר איתי??? נפרדתי מבעלי שחזר לעבודה, נכנסתי הביתה ורצתי למחשב. ועכשיו אני כאן, כותבת,פורקת ,נרגעת .אני בהלם,זה ברור לי .עוד מעט האושר יתחיל לחלחל. אני ממתינה לו.
  • אשמח לשמוע את דעתכם (אפי) 05/02/2018 21:43
    (סגור) כותרת: אשמח לשמוע את דעתכם מחבר: אפי תאריך ושעה: 05/02/2018 21:43
    הייתי בערכת משקל לפני כמה ימים בשבוע 33 אמרו לי 2645
    חזרתי עכשיו מהרופא נשים אמר שזה לא נורמלי לדעתו ללכת לעשות שוב המסת סוכר של 100 ה50 יצא תקין בשביל לשלול סכרת הריון
    אני בחרדות שאני לא יודעת להסביר אותן
    קרה לכן סיפור דומה
    אני אציין שבהריון הקודם היה אותו סיפור והילד נולד 4 קילו
    רציתי ללדת רגיל והוא אמר לי שכל הסיכויים שה קיסרי
    ושאחרי העמסת סוכר נתקדם אמאלה אני לא עומדת בלחץ הזה
  • תפרחת חיתולים - עזרה (מ.מ) 05/02/2018 00:08
    (סגור) כותרת: תפרחת חיתולים - עזרה מחבר: מ.מ תאריך ושעה: 05/02/2018 00:08
    עזרה!!! לגבי תפרחת חיתולים אבל לא משהו רגיל...פוסט קצת מגעיל אך ללא תמונות..אם אני כותבת כאן היאוש אפף אותי
    הבת שלי בת שנה ו5 כמעט. מעל לשבועיים סובלת מתפרחת גם באזור הפות בצורה מזויעה שזו לא מילה.אני שמה אינטויל וצינקוד ומשחה לפטריה והיא נראית כאילו נשרפה ונחרכה ולא עובר. הילדה בוכה 24 שעות גם בלילה בכל סיטואציה. ואין דלקת בשתן. מחר אני שוב הולכת לרופא ילדים כי הרי זה לוקח זמן לעבור כולם אומרים...
    וזו הילדה השניה שלי אני יודעת מה זה תפרחת. מעבר לזה שאני דואגת מאוד ולא ישנה גם מהדאדה לא רק ממנה....מישהי מכירה חוותה ?יש קסם של טיפול?
    ממש נראה כמו הרפס אבל זה לא..ולא עובר.סבל בלי הפסקה
  • מה עושים עם החלב? (דבי ) 04/02/2018 10:56
    (סגור) כותרת: מה עושים עם החלב? מחבר: דבי תאריך ושעה: 04/02/2018 10:56
    צריכה עזרה תינוקת בת שבועיים. על הנקה מלאה. אוכלת כל שלוש בדיוק. הבעיה היא שיש לי המון חלב. והיא יונקת בלי להפסיק. עד שאני עוצרת אותה. ועם לא עצרתי בזמן היא פולטת/ מקיאה את כל מה שמיותר לה. (יודעת שזה היה מיותר כי לא רוצה שוב אוכל. רק אחרי שלוש שעות.) איך אני יכולה לדעת אחרי כמה זמן להפסיק? או איך אני גורמת לה להפסיק לבד כשהיא שבעה? אציין שהיא אוכלת רק צד אחד בכל ארוחה. ועולה מצוין במשקל.
  • חייבת עזרה שלכם (טליה) 24/01/2018 21:18
    (סגור) כותרת: חייבת עזרה שלכם מחבר: טליה תאריך ושעה: 24/01/2018 21:18
    אז ככה אני בת 26 עם תינוק בן 11 חודשים, נמצאת כרגע בהריוו חודש 7 בשמירת הריון כבר חודשיים.
    אני גרה אצל חמותי אישה מקסימה שבאמת עוזרת והמון וכשחזרתי לעבודה אחרי חופשת לידה ביקשה לשמור על הילד כדי שלא נכניס אותו לגן, דבר שהקל עלינו מאוד גם ידענו שאפשר לסמוך עליה וגם כלכלית, קנינו בית ואנחנו עתידים להיכנס אלינו במהלך חודש הבא ממש 5 דק הליכה מהחמים שלי.
    הבעיה היא פה.. מאז שיצאתי לשמירת הריון אני הפכתי לשמור על הילד, לפעמים עוזרת לי בכמה שעות בבוקר, ולא שאני לא אוהבת את זה אני נהנית ממנו מאוד, פשוט מגיעה למצב שלפעמים אני באמת עייפה מותשת אין לי כוחות אני חסרת סבלנות, הפכתי מבנאדם מטופח שיוצא ועובד לבנאדם שנמצא כל היום בבית עם פיגמה עם מצב רוח רע! וכל הזמן בעלי מעיר לי על זה וכשאני מסבירה לו שאני בשמירה וצריכה לנוח הוא מגלה חוסר הבנה ואף זלזול בזה שלא משנה כמה עוזרים לי זה לא מספיק . ביקשתי ממנו כבר כמה פעמים שנרשום את הילד לגן או שנביא מטפלת לא שזה עדיף אבל בגלל ההריון שלי עכשיו שמקשה עלי יהיה לי קל יותר הוא לא מוכן בשום פנים אופן לשלם סכומים כאלו, אמר שאמא שלו תשמור על הילד הבעיה היא שגם שאני קמה בבוקר כשהיא שומרת עליו ואז להיות איתו כל היום במקום לנוח ולהתפנות לעיסוקים שלי אני נטו עם הילד, ולפעמים גם שומעת ממנה ששבוע הבא היא תסע ככה אז היא לא תשמור על הילד, שהבת שלה גם ביקשה שתגיע אליה לכמה ימים, שהיא כבר לא יוצאת ועוד.. ונדמה לי שאם הילד היה בגן או שהייתי עם מטפלת היה לי קצת יותר קל פיזית ונפשית, מרגישה לפעמים קצת יסורי מצפון על זה שאני מחפשת מי ישמור על הילד שלי, ושאני לא עושה זאת בעצמי.. אבל באמת שקשה לי נפשית ופיזית לעשות זאת.

    מה אתן מייעצות לי לעשות?
  • העובר לא התהפך (יפעת ) 21/01/2018 17:47
    (סגור) כותרת: העובר לא התהפך מחבר: יפעת תאריך ושעה: 21/01/2018 17:47
    אני מרגישה מותשת וחרדה, הריון ראשון שבוע 36 והעובר לא התהפך, כל כך קיוויתי שזה יקרה אבל שבוע הבא יש לי כבר תור לרופא והוא יחליט מה עושים, רוב הסיכויים שיפנה להיפוך... ופה הפחד הגדול מתחיל. רציתי לשמוע חוות דעת מבנות שעברו היפוך, בבקשה חוות דעת אישית בלבד ולא על חברה/אחות/דודה שעשתה, רק מי שחוותה את זה שתגיד לי בבקשה אם כאב או לא.. איך התהליך עבר לה, עצות כלשהן.. הייתי רוצה לשמוע כל דבר אפשרי בנושא. תודה מראש
  • עצה של אמהות (נועה) 18/01/2018 10:28
    (סגור) כותרת: עצה של אמהות מחבר: נועה תאריך ושעה: 18/01/2018 10:28
    ילדה ראשונה בת 2.9 כרגע במעון של נעמת. מתחיל דיבור על רישום לגני עירייה ויש במעון של נעמת כיתה אחת של בוגרים שמקבילה לגן עירייה וממה שהבנתי אני יכולה לבחור לרשום אותה לגן עירייה רגיל או לכיתה של הבוגרים באותו מעון של נעמת. מבירור ראשון זה נראה שכדאי להמשיך בנעמת. יש מישהי שנמצאת באותו מצב ויש לה תובנות או אינפורמציה שאולי לא לקחתי בחשבון?
  • כדאי לכל אמא לקרוא... (שירה) 17/01/2018 10:07
    (סגור) כותרת: כדאי לכל אמא לקרוא... מחבר: שירה תאריך ושעה: 17/01/2018 10:07
    הייתי בהיריון כשהרופאים אמרו לי שלאחר ההיריון לא אהיה מסוגלת ללכת במשך שנה
    שיטות הטיפול החדשניות ביותר טוענות כי ניתן להשיג תוצאות דרמטיות באמצעות מגע גופני מינימאלי. המטרה של טיפולים עדינים במיוחד מסוג זה היא לעודד את תהליך הריפוי הטבעי של הגוף. בנוסף על כך, מסתבר ששיטות אלה עובדות. בשישה ניסויים מבוקרים, הוכח כי ריפוי רוחני מרפא פציעות ומסייע בטיפול בכאב. אדריאן ווייט, מרצה בכיר במכון לרפואה משלימה באוניברסיטת אקסטר, מסביר: "שיטות טיפול הכרוכות במגע מינימאלי מהוות אמצעי להכנסת מעט שלווה ומרחב לתוך החיים שלנו. למעשה, השקט והרגיעה שהם מייצרים עשויים אפילו להוות חלק מהטיפול". בשיטות רבות נעשה שימוש בהפעלת לחץ עדין ביותר על הגוף, או אפילו באנרגיה רוחנית ישירות על המטופל, מבלי לגעת בו כלל וכלל. עד כמה שזה נשמע בלתי סביר, מטופלים רבים טוענים כי הם הפיקו בדרך זו תוצאות מרחיקות לכת. פרנסיס אוסבורן, אשר פנתה לאחת משיטות אלה לטיפול בכאב גב שמנע ממנה ללכת יותר ממספר מטרים, מדווחת:
    כשהייתי בחודש השישי להיריוני, לפתע הרגל שלי כרעה תחת עומס משקלי, ומעולם לא חלמתי שתוך יומיים יאמרו לי שלא אהיה מסוגלת ללכת למשך שנה. ערב אחד, בחודש אפריל האחרון, חזרתי הביתה מהעבודה, נכנסתי למטבח ורגל שמאל שלי התעקמה. בבוקר המחרת, כאב חד התפשט לרגל ימין, לירכיים ולגב התחתון – וכך נותרתי בלתי מסוגל לדדות יותר מאשר מספר צעדים. עם כל צעד שעשיתי, הרגשתי כאילו שאני הולכת על שברי זכוכית.לאחר יומיים של כאב ונכות, פניתי להתייעץ עם מיילדות, רופאי משפחה ופיזיותרפיסטים. הם הסכימו פה אחד: מה שקרה היה צירוף של העובדה השלד שלי השתחרר מעט כתוצאה מההורמון היריון בשם רלקסין ובעיית גב שלא נפתרה לגמרי. הם לא היו יכולים להעניק לי שום טיפול או משכך כאבים. היה סיכוי טוב שאמשיך להרגיש כאב ולא אוכל ללכת למשך שנה. למרבה הצער, בעלי, החבר במפלגת השמרנים, היה צריך לעבוד הרחק מהבית ובמשך רוב סופי השבוע עד סוף תקופת ההיריון שלי. אפילו לא יכולתי לצאת כדי לקנות אוכל. מעולם לא הרגשתי כה פגיעה בחיים שלי, וחוויתי רגעים שבהם התייפחתי בייאוש. ואז, לפתע פתאום, בן דודי תומא, אשר סבל מטרשת נפוצה, הציעה שאפנה לפיונה מיקס, מטפלת בשיטת בואן – גרסה עדינה להפליא של אוסטיאופתיה. תוך שעות ספורות קבעתי פגישה עם פיונה, בבית אשר במזרח שין, לונדון.
    פיונה, לשעבר מנהלת בכירה בשירותי הבריאות, שמעה לראשונה על שיטת בואן בתוכנת רדיו ששודרה לפני שש שנים. היא עברה הכשרה ושיקמה את הכתף הקפואה העיקשת שהייתה לה בזמנו. השיטה נקראת אחר שמו של האדם שהגה אותה, תומאס בואן, מרפא אוסטרלי אשר טען כי הגוף מסוגל לרפא את עצמו. מטפלים בשיטת בואן, כך הסבירה פיונה, אינם עובדים ישירות על גוף. במקום זאת הם 'מגלגלים' או מרפרפים על השריר, ממריצים אותו לשלוח דרך העצבים מסר למוח לפיו 'ישנה בעיה בחלק הזה של הגוף, אנא תטפל בזה'. אולם שיטת בואן, לפי פיונה, יכולה לעשות יותר מאשר טיפול בבעיות בשרירים. מדובר בטיפול הוליסטי אשר יכול לסייע לבעיות רפואיות שונות, החל מלחץ וכלה באסתמה. תחילה היא העריכה את האיזון של גופי ואמרה לי כי הירכיים ואגן הירכיים שלי מעוותים. לאחר מכן היא הושיבה אותי בכיסא, ביקשה ממני להישען קדימה על שולחן הטיפולים, ובעדינות לחצה על שרירי הגב התחתון ואגן הירכיים שלי. בשעה שהיא חמקה מהחדר כדי להעניק לגוף שלי את 'המרחב לרפא את עצמו', זוהר מים התפשט במעלה גבי, כאילו שנכנסתי לאמבט חם. לאחר מספר דקות היא חזרה, שינתה את התנוחה שלי וביצעה מספר 'תנועות' נוספות, הפעם בגב העליון וסביב צווארי. לאחר מכן היא שוב יצאה מהחדר. לקראת סוף הטיפול, אשר נמשך כמעט שעתיים, במהלך רובם נשארתי לבדי, פיונה 'הזיזה' שרירים בגב, בצוואר, בידיים וברגליים שלי. הפנים, הידיים והגב שלי נצבעו באדום עז. 'עכשיו', אמרה פיונה, הגיע הזמן ללכת'. בזמן שכף רגלי דרכה על הרצפה, הרגשתי כאב חד, אבל הכאב האמיתי נעלם. עכשיו הלכתי בצליעה קלה. 'תמשיכי ללכת עד כמה שאת יכולה', היא הורתה לי, 'ותשתי הרבה מים. מים והליכה הם המפתח להצלחת שיטת בואן'. בימים שאחרי הטיפול הכאב לאט לאט שכך והמגבלה השתחררה ויכולתי לשוב ולתפקד ולחזור להנות מההריון. אין ספק ששיטת בואן הרימה אותי על הרגליים.
  • איך אני עוזרת לילדה? (אמא) 17/01/2018 10:05
    (סגור) כותרת: איך אני עוזרת לילדה? מחבר: אמא תאריך ושעה: 17/01/2018 10:05
    יש לי ילדה בת 3. וילדה נוספת בת 7 חודשים.
    הגדולה שלי נולדה כאשר היינו גרים אצל ההורים ומאז ומתמיד הייתה מפונקת. ובנוסף כל פעם שהייתה מועדת נופלת או משמיע קול של מצוקה כל אחד מבני המשפחה בתורו היה מגיב בבהלה והיה מפחיד בבהלה שלו את הילדה ( זה החסרון בלגור עם ההורים +תינוקת) עם הזמן הילדה הפכה להיות ממש פחדנית. לא יודעת אם כתוצאה ישירה מזה אבל בטוח זה השפיע.

    בעיה נוספת שמאז שהיא נולדה ועד היום אני מדברת איתה לפעמים בקול תינוקי ופונה אליה בקול מתוק כזה... ולא סמכותי.

    גם הפניה שלי אל התינוקת הקטנה שאליה אני פונה בקול תינוקי משפיע.. ואני פונה ככה גם לגדולה.

    הבעיה שלי היא כזו- הילדה שלי פחדנית. לא מעיזה לעשות דברים חדשים. מפחדת מכלבים מאוד... ומאוד זקוקה לי ובוכה ונעלבת מהר... לוקחת כל דבר ללב..

    מה אני בתור אמא יכולה לעשות כרגע כדי לעזור לה?

    זה אפשרי לשנות משהו ? אומנם היא רק בת 3. אבל זה גיל שהאופי וההרגלים כבר התבססו...

    מה עליי לעשות?
  • מה הייתן עושות? (סתו) 17/01/2018 09:56
    (סגור) כותרת: מה הייתן עושות? מחבר: סתו תאריך ושעה: 17/01/2018 09:56
    יש לי שני אחיינים בגן טרום חובה בן 3 ובן4 .. הבן שלוש טוען שהסייעת מרביצה ומכאיבה לו בראש.. חוזר על זה כמה פעמים ועכשיו לא רוצה בבקרים ללכת לגן בגלל אותה סייעת אחותי , פנתה אליה וסיפרה לה וזו בתגובה אמרה שהיא נוגעת לו בכתף ולא בראש ושזה כדי לזרז אותו... אחותי ביקשה ממנה שתמנע מכל מגע בילד... ועדיין הילד שוב חוזר שלא נעים לו בגן והוא לא רוצה ללכת... לפני שידעתי על הקטעים האלה עברתי ליד הגן שלו ואף אחת מהצוות לא יודעות מי אני... והוא רץ אלי בהתלהבות ועלה על ספסל שיש שם לא משהו מסוכן והיא משכה אותו למטה .. לא יחסתי לזה חשיבות הוא נעלב ורץ משם ולא חזר אלי למרות שקראתי לו כאילו חשש ממנה... בנוסף אחותי אמרה שכמה פעמים יצא לה לראות את אותה סייעת מעשנת ב9 בבוקר בזמן מפגש... זה נראה הגיוני שאישה שעובדת עם ילדים קטנים תעזוב גננת לבד ותלך לעשן באמצע יום עבודה? אחותי לא ממש יודעת מה לעשות .. ואתן מה אתן הייתן עושות?
  • הקאות אחרי ההריון (ח.א) 15/01/2018 14:48
    (סגור) כותרת: הקאות אחרי ההריון מחבר: ח.א תאריך ושעה: 15/01/2018 14:48
    היי, יש לי חשש כי אחותי מקיאה בתדירות די גבוה. זה התחיל בזמן ההריון וממשיך בערך כשנה. מה אפשר לעשות? היא איננה רוצה לקבל טיפול ובטוחה שיכולה לצאת מזה לבד.בזמן ההריון קיבלה אשלגן ולכן לא תוכל לעשות פעילות ספורטיבית כלשהי . מה ניתן לעשות? האם רופאת משפחה יכולה לעזור?
  • בקשה לעזרה שלכן (ענת) 15/01/2018 14:10
    (סגור) כותרת: בקשה לעזרה שלכן מחבר: ענת תאריך ושעה: 15/01/2018 14:10
    מחפשת בנות שעברו ביופסיה בשד אשר מאופינת באחד או יותר מהדברים הבאים:

    1. שד מניק (בהנקה).
    2. גושים כמו קונוס במרכז השד. לא גודש. בין השריר לחלב.
    3. לא קיבלו הסבר על הסיכונים (דימום/זיהום/מוות)
    4. לא קיבלו הסבר על מהלך הבדיקה (מחט, אקדח, מיקום כניסה)
    5. הוחתמו אחרי ביצוע הביופסיה, או לא הוחתמו כלל
    6. קיבלו תשובות בע"פ שסותרות את הנאמר בדף ההסכמה מדעת, כגון תשובה שאין סיכוי לדימום, שלא תהיה פגיעה בהנקה מלבד 4 שעות הרדמה וכו.
    7. שהיה להן נזק כתוצאה מהדיקור כגון דימום או זיהום וכו. פצע או צלקת.

    תשובותיכן חשובות לי מאוד. גם של החברות שלכן.
    אני רוצה לדעת מה היקף התופעה.
    אפשר לרשום כאן ואפשר ליצור קשר בהודעה פרטית.
    איך שנוח לכן.
    תודה והרבה בריאות
  • התמודדות של הילדה עם הגירושין (אריאל לשם) 07/01/2018 22:51
    (סגור) כותרת: התמודדות של הילדה עם הגירושין מחבר: אריאל לשם תאריך ושעה: 07/01/2018 22:51
    אשמח לדעת מאמהות שעוברות הליך גירושין עם תינוקות בני שנה וחצי ככה.
    כרגע נמצאת בתהליך גירושין בהם האבא יצא מהבית והוא מגיע פעם בשבוע לישון עם הילדה ולוקח אותה ביום שישי בערב לארוחה עם המשפחה שלו..
    בזמן האחרון הילדה מתעוררת בבכי שובר לב זורקת את עצמה אחורה וכלום אבל כלום לא מרגיע אותה.
    יש לציין שאני לא לבד והילדה מקבלת חום ואהבה ממני ומהמשפחה שלי ושלו..
    אולי זה לא קשור לקטע של הגירושין .. ואולי זה משבר של גיל.
    אבל אשמח לדעת איך מתמודדים במצב כזה .
  • גיל שנתיים הנורא בעיצומו (יעל) 07/01/2018 22:40
    (סגור) כותרת: גיל שנתיים הנורא בעיצומו מחבר: יעל תאריך ושעה: 07/01/2018 22:40
    בן שנתיים, לפני כשלושה חודשים נולדה לו אחות קטנה .
    בחודש האחרון עושה פשוט מה שבא לו
    משטח על הרצפה, לא רוצה לצחצח שיניים כל היום בוכה, מרביץ וכו׳...
    מנסה לתת לו כמה שיותר תשומת לב, בקושי מתייחסת לקטנה, משתדלת להניק אותה לפני שמגיע מהגן ככה שהיא ישנה רוב הזמן שהוא ער. ועדיין מתנהג בצורה כזו. כבר לא יודעת אם זה פינוק או רצון ליחס או פשוט תקופה שעוברת ?!? .
    הגננת אומרת שגם בגן משטח על הרצפה ולא מקשיב .
    האם מישהי הלכה לבעל מקצוע להכוונה בנושא ?

    אודה לעזרתכן כבר מיואשת - גיל שנתיים הנושא בעיצומו!
  • הילד חוזר חולה מהמעון (פנינה) 07/01/2018 21:37
    (סגור) כותרת: הילד חוזר חולה מהמעון מחבר: פנינה תאריך ושעה: 07/01/2018 21:37
    הבן שלי בן 11 חודשים
    במעון מגיל 7 חודשים
    מאז הוא חוזר רק חולה כל הזמן..
    ומאז שהוא שם כל יומיים הוא נופל ומקבל בומבה.. שבוע שעבר נפתח לו ליד העין.
    לא האשמתי אפחד כי אני מבינה שיש הרבה ילדים ואי אפשר לשמור רק עליו..
    היום אמא שלי לקחה אותו ושלחה לי תמונה שמהסנטר עד הצוואר למטה הוא מלא שריטות אדומות וחזקות..
    מה שעוד יותר עצבן שגם לא טרחו להתקשר להגיד לי..
    האם אני סתם עצבנית ובאלי לפרק מישהו..
    או שאני צודקת וזה חוסר אחריות?
  • שאלה מתוך תמימות (שרה) 02/01/2018 21:31
    (סגור) כותרת: שאלה מתוך תמימות מחבר: שרה תאריך ושעה: 02/01/2018 21:31
    הילדה שלי בת שנה ו4 חודשים ועדין שותה תמ"ל. כמובן שהמזון העיקרי שלה הוא אוכל רגיל לחלוטין אבל היא עדין מרגישה צורך לשתות חלב.
    היא שותה בקבוק של 180 בסביבות 14:00 בצהריים כשהיא הולכת לישון שנ"צ
    בקבוק של 240 כשהיא הולכת לישון לילה בסביבות 21:30
    ועוד בקבוק של 180 במשך הלילה.
    זה יכול להיות 3 בבוקר, 5 בבוקר.
    אני מביאה לה מטרנה רגילה
    השאלה שלי היא כזאת -
    האם קריטי לגיל הזה שזה רק " השלמה " לתת את כמות הכפיות שרשום באריזה?
    נגיד על 180 שמים 3 כפיות מטרנה
    על 240 שמים 4 כפיות.
    אני יודעת שהצורך לשתות חלב הוא בא מהרגל, ככה היא מוצאת את הרוגע שלה, אם לא היא לא נרגעת ולא נרדמת..
    היא תמיד נלחמת כדי לא להרדם ולמשיך לשחק ורק החלב מצליח להרגיע אותה ולהרדים אותה.
    האם אפשר לדלל במקום 3 כפיות על 180 , לשים כפיות אחת או שתיים למשל.
    או על 240 לשים 2 כפיות נגיד במקום 4.
    זה לא יכול לגרום לשילשולים נגיד?
  • החזרת חיתול בלילה... (לירן) 02/01/2018 09:16
    (סגור) כותרת: החזרת חיתול בלילה... מחבר: לירן תאריך ושעה: 02/01/2018 09:16
    זהו הסיפור- הבת שלי בת 2.3 גמולה מגיל שנה ו10.. הגמילה הלכה מדהים הכל לילה, בוקר , חצי שנה הייתה יבשה לגמרי.

    בחודש האחרון חלה נסיגה והיא עושה כל לילה אפילו פעמיים, וגם במהלך היום בורח קצת ורק אז אומרת.

    יש לה אח בן 8 חודשים (אך לא קונה שזה בגלל זה- היא הייתה גמולה כבר חצי שנה)

    בקיצור עכשיו אחרי חודש שמרטיבה כל לילה החלטנו לשים לה מכנסון לילה (טיטול כזה) .

    היא אמרה אבל אמא זה חיתול הסברתי לה שזה לא חיתול שזה מכנס לילה טלא התמקדתי בזה יותר.

    אני מרגישה שהיא התבאסה
    ויותר מכך לא רוצה לגרום לה להרגיש שאנחנו לא סומכים עליה.

    לכן כמה שאלות

    1 האם זה בסדר שהחזרנו רק בלילה(מכנסון לילה)

    2 מה להסביר לה ? היא מאד נבונה

    3 מה היית עושה במקומי?

    4 דרך התמודדות נוספת.
  • מקווה לתמיכה של נשים שהיו במצב הזה... (א.נ) 02/01/2018 09:13
    (סגור) כותרת: מקווה לתמיכה של נשים שהיו במצב הזה... מחבר: א.נ תאריך ושעה: 02/01/2018 09:13
    אני אמא לתינוקי מתוקי בן 8 חודשים וחצי.. וגיליתי לפני שבועיים הריון.. שמחנו מאוד כמובן עם חששות בגלל ההפרש הקטן.. אך בהחלט האושר גדול מהחששות..
    אתמול התחיל לי לפנו בוקר דימום ונסעתי לבית חולים.. ששם נאמר לי שקיים שק הריון אך אין דופק ולא נצפה עובר (שבוע משוער 10+6).. בבית חולים נאמר לי שאני חייבת להחליט עכשיו על הצורה שבה אני מפסיקה את ההריון.. בכדור או גרידה.. לא הפסקתי לבכות ואחרי שעתיים שהתייעצתי עם הרופא המטפל שלי
    החלטנו להמתין ליום א לבדיקה נוספת באופן פרטי שהוא מבצע לי ולהחליט על הפסקת הריון או לא..
    חזרתי הביתה והכאבים רק מתגברים ממש כמו צירים.. הרדמתי את הילד ופתאום אני רואה שהכל מלא דם במיטה (גם כשאני עם תחבןשת) קמתי והורדתי מעליי את כל הבגדים והדם פשוט לא הפסיק לנזול צרחתי לבעלי שיבוא והילד קם.. שמר על הילד ואמר לי שלא לדאוג נדבר עם הרופא.. היא מנסה להשיג אותו ובזמן הזה הרגשתי שיוצא ממני מים כמו בריחת שתן.. מסתכלת על הרצפה ורואה עובר קטן ומסתכן בשלולית ענקית של דם.. התחלתי לבכות ולצרוח ולאחר כמה דקות השלייה נפלה גם כן.. לא הייתי מסוגלת לזוז.. רק בכיתי וצרחתי.. בעלי ניקה הכל והרגיע אותי שמתי את הראש ונרדמתי.

    הבוקר קמתי מותשת.. חלשה ועייפה.. ואני מרגישה שאני בדיכאון מהמקרה.. מרגישה שבעלי לא מבין כמה קשה לקחתי את זה ואומר שאני לא האישה הראשונה שמפילה..
    אני מבינה שנשים מפילות אבל כעת אני צריכה תמיכה.. מאוד צריכה..
    אודה לכם אם תוכלו לתת כמה מילים.. סיפורים דומים.. תודה
  • משבר גיל שנתיים (עדי) 02/01/2018 09:09
    (סגור) כותרת: משבר גיל שנתיים מחבר: עדי תאריך ושעה: 02/01/2018 09:09
    בואו נדבר רגע על משבר גיל שנתיים... האם הוא באמת קיים?

    אם כן איך חוויתן אותו עם הילד? איך זה בא לידי ביטוי?

    בתי בת 1.10 מזה כבר כמה ימים עושה לנו בית ספר שעיקרון מספר אחת זה לא להפסיק להגיד אמא 70000 פעם בדקה, רוצה ידיים (!), מתעקשת, מתבכיינת על כל שטות ועוד מלא מאפיינים שכלל לא מאפיינים אותה בדרך כלל.

    אני מנסה לשים את האצבע האם הטראבל 2 הגיע למחוזותינו או שאני סתם הוזה....

    האירו את עיניי...
  • בקבוק מאמ - מה הפתרון בנות? (ניצה) 28/12/2017 20:28
    (סגור) כותרת: בקבוק מאמ - מה הפתרון בנות? מחבר: ניצה תאריך ושעה: 28/12/2017 20:28
    בנות שנותנות בקבוק מאמ עזרתכן סוגית בקבוק מאמ אולי מישהי תפתור לי את התעלומה המתישה : ילד שלישי בן שנה שאוכל בבקבוק מאמ שידןע כבעל זרימה מהירה יחסית. בלי דייסה אוכל שלב 2 ועם דייסה שלב 3 כי פטמת איקס הייתה מהירה מדי . בכול האכלה בחודש האחרון לערך גם הבקבוק בלי הדייסה שלב 2 וגם שלב 3 ניתקעים לו בכול האכלה מספר פעמים . שוטפצ היטב,,,אני מנערת היטב, הכנסתי קיסם לבפנים , קניתי פטמות חדשות כי חשבתי שהן לא תקינות אף על פי שהחלפתי לא מזמן. ברגע שכן יוצא מסיים את הבקבוק מהר כך שהוא לא צריך שלב אחר ב3 הכול נשפך לו.....ממש מייאש ולא ברור הגדולים שלי אכלו במאמ לא זוכרת שכך היה . פיתרון דחוףףף
  • הילדה לא מקשיבה לאף אחד (קורל) 27/12/2017 08:47
    (סגור) כותרת: הילדה לא מקשיבה לאף אחד מחבר: קורל תאריך ושעה: 27/12/2017 08:47
    אז אחרי עוד בוקר "קשה" אני פשוט מיואשת... איך מתמודדים עם ילדה בת 4 שפשוט עושה מה שבא לה ולא מקשיבה לאף אחד? היום בבוקר, 5 דקות לפני שיוצאים. נזכרת שבעצם בא לה גרביונים לגן ונעליים שכבר קטנות עליה ולחוצות.... השטתחה על הרצפה מול המעלית וסרבה לזוז. כל בוקר מבטיחה לעצמי שיהיה בוקר רגוע, אני אקום מוקדם אארגן את שלושתם בשקט... אף פעם לא קורה. איך אתן מתמודדות? צעקות? התעלמות? מה עושים במצב כזה?!
  • RE: הילדה לא מקשיבה לאף אחד (נורית) 27/12/2017 11:23
    (סגור) כותרת: RE: הילדה לא מקשיבה לאף אחד מחבר: נורית תאריך ושעה: 27/12/2017 11:23
    לפני הכל פשוט למיין את הבגדים והנעליים ולהעלים את מה שקטן
    דבר שני לאפשר לילדה לבחור לפני השינה את מה שהיא רוצה ללבוש בבוקר אבל הכי חשוב זה שתי אופציות
    מנסיון ילדים מרגישים נצחון כשמאפשרים להם להחליט
    וסט אחד של בגדים גורם להם לבכי כי כאן זה נראה שאת החלטת
    ולא להתרגש מהבכי
  • מה קורה בגן? (אמא) 25/12/2017 09:23
    (סגור) כותרת: מה קורה בגן? מחבר: אמא תאריך ושעה: 25/12/2017 09:23
    יש לי תחושה מאוד חזקה שמשהו קורה בגן של הילד ואני לא מצליחה לשים את האצבע על מה ואיך פותרים את העניין...
    הילד הגדול שלי בן 3 וחודשיים ילד מדהים חברותי וחכם ,עצמאי מאוד שכל יום הולך לגן ולצהרון בכיף מאוד גדול, אבל איך שנכנסים לגן הוא מתכווץ כזה ונסגר.. הוא מאוד אוהב את הצהרון ואומר שמעדיף ללכת רק לצהרון.
    הנקודה המרכזית שמדליקה לי נורה אדומה ויושבת עליי כל הזמן זה שהילד גמול לחלוטין יום ולילה מגיל שנתיים ושמונה, משום מה בחודש האחרון הוא כל יום מפספס קקי בגן. הגננת טענה שזה בגלל שמחפש תשומת לב מאיתנו אבל זו טענה קצת מופרכת ובכל זאת נתתי לכך את הדעת.
    אבל עדיין לא רגועה ומרגישה שיש משהו אחר כי בשבועיים האחרונים הילד לא היה בגן בכלל (בגלל טיול משפחתי שעשינו וכשחזרנו כבר החלה חופשת חנוכה) הוא לא פיספס איתנו אפילו פעם אחת וכהוא הלך ישר לצהרון בשבוע הזה הוא כל יום חזר מאוד שמח ונלהב ויותר מהכל נקי! הוא הלך לבד לשירותים בלי שום בעיות והכל עבר חלק.
    והנה נגמרה החופשה וביום חמישי שוב הלך לגן ושוב פיספס, היום שוב הלך לגן ושוב פיספס..
    (בד"כ הוא גם מספר לנו די הרבה אבל משום מה בכל הנוגע לגן הוא מתחמק ועונה תשובה כללית..לפעמים זורק כל מיני משפטים על ילדים, הסייעת המחליפה אבל לא משהו קונקרטי שאני יכולה להיאחז בו) מה אני יכולה לעשות איך אני יכולה להבין מה עובר על הילד? איך אוכל לעזור לו?? מה קורה בגן??
  • התייעצות עם אמהות לגבי הגן (שרית) 24/12/2017 15:39
    (סגור) כותרת: התייעצות עם אמהות לגבי הגן מחבר: שרית תאריך ושעה: 24/12/2017 15:39
    אשמח לעצה טובה

    הבן שלי בן שנה ו7 חודשים
    נמצא בגן של ויצו מספטמבר (גן מעולה שתי בנותיי היו בו)
    הוא נמצא בכיתת פעוטות והוא מהקטנים יש שם גם ילדים שגדולים ממנו ב8 חודשים ובגיל הזה זה מאוד משמעותי.

    אמאמה מחודש אוקטובר ועד היום חזר 17 פעמים! עם שריטות
    בפעמים הראשונות פניתי לצוות שתשובות לא קיבלתי מהן.
    לאחר מכן פניתי למנהלת ותשובתה היתה שיש 28 ילדים עם 4 מטפלות וזה לא טיפול אחד על אחד ודברים כאלה קורים.
    ושאחשוב ואשקול ואולי אחליט שנכון יותר לקחת מטפלת.

    פניתי למפקחת ששמעה את דבריי
    והגיעה לגן לתצפית, חזרה אליי לאחר שבועיים (בשבועיים האלו חזר 4 פעמים נוספות עם שריטות) ואמרה שהיא לא מוצאת משהו לא תקין בהתנהלות הגן ושנשוחח בעוד חודש ונראה היכן הדברים עומדים.

    מסכימה שדברים כאלה קורים אך בתדירות מוגזמת (יכולה לקבל שזה קורה פעם/פעמיים בחודש אבל לא פעמיים בשבוע)

    ישנם ילדים נוספים שחוזרים שרוטים ונשוכים אבל האמהות לא עושות מזה עניין.

    בסהכ זה גן טוב
    יש שם כיתת גן שזה יתרון עצום שהילד נמצא עדיין בחממה עם אותם ילדים שהוא מכיר עם גננת ו2 סייעות ועם מבשלת ולא עם אוכל מזוויע שמספקות חברות הקייטרינג
    (בגלל זה ההתלבטות הגדולה)

    ביקשתי שיעבירו אותו לכיתת התינוקיה אבל היא מלאה (הוא ממש על התפר, אם היה נולד יומיים אחרי היה משוייך לכתה הזו)

    מעניין אותי לדעת מה הייתן עושות במצבי?
  • להרגע בלי מוצץ (נדיה) 24/12/2017 10:09
    (סגור) כותרת: להרגע בלי מוצץ מחבר: נדיה תאריך ושעה: 24/12/2017 10:09
    לפני 4 ימים הבת שלי (בת 3.4) אמרה שלום למוצצים שלה. הכל עבר חלק חוץ מרגעי משבר בודדים במהלך היום. היא הייתה לוקחת מוצץ בשינה וברגעים שהייתה בוכה או נסערת - הייתה הולכת למיטה, שוכבת קצת עם מוצץ, נרגעת וחוזרת כחדשה, בלי המוצץ. עכשיו היא פשוט לא יודעת איך להרגיע את עצמה כשהיא נסערת. כשאני כועסת עליה או כשהיא רבה עם אחיה וזה מוביל לבכי, אחרי דקות ספורות, אם היא לא נרגעת מיד, היא נכנסת לסוג של אטרף, בוכה, בועטת, צורחת, צועקת "לא!!!" ו"די!!!!" על כל דבר שמציעים לה, לא מוכנה שיגעו בה או יחבקו אותה... לוקח לה לפחות רבע שעה עד שהיא מוכנה שאני אחבק אותה ואז עוד איזה רבע שעה עד שהיא נרגעת וחוזרת לחייך... איך מלמדים ילד להרגיע את עצמו בלי מוצץ??? נשבר הלב לראות אותה...
נושא חדש חיפוש בפורום חזור למעלה


: עבור אל עמוד