x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:
יצירת קשר
חיפוש באתר
מאמרים אחרונים
בדיקת הריון מעקב הריון ימים בטוחים חוסר שינה יומן הריון יחסי מין ביוץ פורום הריון

פורום הריון ולידה - יומן הריון

נושא חדש חיפוש בפורום חזרה לעמוד הפורום
נושא / מחבר תאריך
  • סימפיזיוליס ארור (שקד) 12/03/2019 16:22
    (סגור) כותרת: סימפיזיוליס ארור מחבר: שקד תאריך ושעה: 12/03/2019 16:22
    היי חדשה בכל העניין של הסימפי כאובה ברמות ומתוסכלת מכל העניין הזה ברמות אחרות ..אני שבוע 26, הריון שני אומנם, אבל פעם ראשונה סובלת מזה כבר משבוע 18 אבל לאחרונה החמיר ממש . כואב כל הזמן! כואב לשבת כואב לעמוד כואב לעלות במדרגות ובמיוחד כואב להתהפך בלילה , לקום לשירותים להעביר את הרגל מהגז לברקס וההפך .. מתה מהכאבים , אני מורה מה שאומר שאני כל היום על הרגלים ובבית עם פעוט בן שנתיים וחצי. מצד שני אני לא רוצה להינמק בבית בשמירה כי גם כשאני במנוחה אני סובלת ..אפילו בשכיבה וישיבה לפעמים יותר. הייתי היום אצל אורטופד נתן לי המלצה לשמירה אבל שוב זה לא העניין שאלתי מה אפשר לעשות בעייני עגל מתחננות לאיזשהו פתרון ? והוא פשוט אמר כלום .. אני מצטער שום דבר לא עוזר מלבד משכחי כאבים(ניסתי אקמול ואופטלגין לא ממש השפיע עלי) הציע לי מורפיום אבל זה נראלי ממש מוגזם. שאלתי על פיזיותרפיה, חגורת הריון, הזריקה המדוברת והוא פשוט אמר לי כלום לא יעזור לך חבל על המאמץ .
    ועכשיו אלייכן ? יש משהו שעזר לכן באמת ? (הזריקה פחות רלוונטית ..ללכת כל 3 ימים לקבל זריקה לא בטוחה שזה עדיף) אשמח לקבל המלצה לפיזיותרפיה באזור המרכז דרך מכבי ? יש מישהי שכן עזר לה ? ובכללי כל עצה להקלה על המצב אשמח . סליחה על החפירה ותודה .
  • סיפור הלידה המרגש שלנו (מעין) 10/03/2019 17:10
    (סגור) כותרת: סיפור הלידה המרגש שלנו מחבר: מעין תאריך ושעה: 10/03/2019 17:10
    אז גם אני קראתי כל סיפור לידה שהתפרסם פה בתשעה חודשים האחרונים ועכשיו מוסיפה את שלנו.
    סיפור הלידה של כליל ישי אהובנו,
    לידה ראשונה, וואקום.
    קצת רקע, מאד רציתי לידת בית, עוד לפני שנכנסתי להריון היה לי ברור לגמרי שהולכת להיות לידת בית, אבל אני גרה בדרום והמיילדת היחידה שהסכימה להגיע לא תהיה בארץ בזמן של הלידה, בצער רב ויתרנו על חלום לידת הבית והתחלתי להשלים עם זה שנלד בבית חולים, בחרנו בעין כרם, אבל עד הלידה המשכתי לקוות שאלד לידה מהירה בבית לפני שנספיק לסוע לבי"ח.

    ההריון היה מושלם! נכון הייתי חלשה מאד כל ההריון, ובהתחלה היו בחילות, אבל כל הבדיקות הראו שפוצ'קי מושלם, שטוב לו, שהוא שמח לרדת אלינו לעולם.
    במשך כל ההריון דיברתי אליו, הכנתי אותנו ללידה, סיפרתי לו מה יקרה, שפתאום יכול להיות כואב שהוא יהיה אמיץ וגיבור, שאנחנו יחד בזה.

    עשינו , נחל,( אישי) ואני קורס הכנה ללידה עם האחת והיחידה, רעות Reut Levana Grunewald, שהיא במקרה גם אחותי ואני ממש ממליצה עליה! קראנו המון והרגשנו מוכנים.
    הגיע חודש תשיעי, זה שאומרים שהוא נצח.. ואכן היה נצח.. הייתי בטוחה שאני אלד כבר בשבוע 38 כמעט כל יום הכנתי את עצמי שהיום אני אלד, תוך כדי כמובן ניסיתי להרפות לשחרר, לפעמים גם הצלחתי...
    יום ראשון בלילה, כ' אדר א', 39+5,הייתה לי איזושהי הרגשה שזה יקרה הלילה, נחל רצה להכניס את סנואו (הכלב) ללילה ומשהו אמר לי שלא, למרות שלא הייתי סיבה, הרגשתי שיש מצב שאני אלד ולא מתאים את סנואו איתנו.
    אחרי ערב זוגי כיפי , הגיעו ב12 בלילה הצירים, סדירים וחמודים, לא העזתי לקרוא לזה ציר כדי לא להתאכזב אבל הבנתי שזה כנראה זה, כאבי מחזור מאד חזקים פשוט, אז חשבתי שזה כואב.. עוד לא הספקנו להירדם וכבר קמנו, בהתחלה ניסינו להישאר כמה שיותר במיטה, כי הבנו שנצטרך כוחות וכדאי לישון, אבל אני לא יכולתי לישון, גם בגלל ההתרגשות וגם בגלל הצירים שהיו כל כמה דק', קמנו , ראינו פרק בסדרה מצחיקה, כשמידי פעם אני עוצרת לציר, בשמונה בבוקר התחלנו לתזמן את הצירים וראינו שכל 4-5 דק' יש ציר של דקה - דקה וחצי, מבינים שזה הולך לכיוון הנכון, באחת עשרה מתקשרים לאמבולנס ויוצאים לדרך, הצירים מתחלשים מאד אבל עדיין סדירים וצפופים, הנסיעה הייתה קופצנית מאד אבל העיקר הגענו מהר ובשלום.
    כשהיינו בבית עם הצירים, בדקתי את עצמי, וחשבתי שיש לי פתיחה 2, הגענו למיון יולדות, ואכן הייתה פתיחה 2 מחיקה 80-90% לא מספיק בשביל חדר לידה, שלחו אותנו לאולטרסאונד ואז לחזור ולראות מה המצב, באולטרסאונד חיכינו הרבה זמן בתור, כשיש לי צרים כל 2 דק', בסוף רואים: מצג ראש, הערכת משקל 3100-3200
    חוזרים למיון יולדות, עושים לי בדיקה, פתיחה עדיין 2 מחיקה 90%, אומרים לנו ללכת להסתובב ולחזור עוד שעה או כשמתחזקים הצירים, יוצאים, קונים משהו קטן לאכול, ומתחילים לעלות מדרגות, ידעתי שזה מזרז, הצירים עדיין תכופים מאד, כשהגענו לקומה שש, מאפס, פתאום הגיע ציר שלו היה כמו הקודמים בכלל, חזק הרבה הרבה יותר, לא יכולתי לנשום, פשוט נשענתי על נחל בשיא העוצמה, וגם זה לא יכולתי להישאר הרבה, זזתי להישען על המעקה, על החלון, ירדתי לכריעה, וכשנגמר הציר הייתי בעיקר בשוק, מה זה היה???
    לא עבר יותר מדקה ועוד אחד כזה,
    הרגשתי חסרת אונים , לא ידעתי מה לעשות.
    ניסינו לחזור כמה שיותר מהר למיון יולדות, רצנו את המדרגות כשבדרך עוד כמה צירים כאלו, הגענו - תבדקו אותי עכשיו, בודקים, פתיחה 3 מחיקה עדיין לא מאה אחוז,
    עושים מוניטור, אני שוכבת על הצד וכל ציר אני פשוט מאבדת את זה, כואב לי ואני לא מבינה מה אני צריכה לעשות כדי שזה יעבור, באיזשהו שלב עשיתי מוניטור בעמידה, בשלב הזה כבר התחלתי להרגיש מנותקת מהמציאות, לא שמעתי אף אחד, לא ראיתי אף אחד, רק שיעבור, המוניטור בסדר סה"כ, אבל עדיין אי אפשר להכניס אותי לחדר לידה, אני הולכת להתקלח במיון יולדות, המים עוזרים, אני מתחילה להרגיש שאני לא יודעת אם אני רוצה למות או לחיות, נחל עוזר לי ממש, מאפס אותי ונותן לי להישען עליו, אבל הצירים רק מתגברים אני מתחילה ממש לצרוח, אחרי שלושת רבעי שעה יוצאים, רוצים להיכנס לחדר לידה כבר,
    עושים בדיקה פתיחה 4 אפשר להכניס אבל לוקח זמן, המיילדת במיון עוזרת לי ממש להבין מה אני צריכה לעשות בציר, היא נושמת איתי ואני מצליחה לעבור אותו, אני מבינה שלנשום ממש בכח עוזר לי, לוקחים לי דם לראות אם אפשר אפידורל(היה לי טסיות דם גבולי בבדיקה האחרונה אז לא היה בטוח שאפשר) עוד הכנות אחרונות ואנחנו נכנסים לחדר לידה ב16, אני מייד עולה על שש על המיטה, נשענת על דפנת המיטה, מתחילה גז צחוק כדי לנסות לראות אם זה עוזר ולקוות לוותר על האפידורל שלא רציתי , בהתחלה חשבתי שזה לא עוזר לי אבל מהר מאוד זה השפיע עלי וממש עזר,
    מאותו רגע הרבה פחות הייתי במציאות, לא ידעתי מה הולך סביבי, רק מה הולך בתוכי, סערה, כאב שהוא לא אנושי בשום צורה שהיא, הגז צחוק עזר לי להרפות בין הצירים וככה הצלחתי לעבור אותם, הזמן לא היה קיים , הייתי במימד אחר,
    יש ירידות בדופק, אני לא דואגת מידי, יודעת שזה משהו שקורה,
    מרגישה לחץ לחץ לחץ, צורחת את נשמתי נושכת כל דבר שיש, מסכן נחל..., עברתי לנשוך את המזרן כדי לא לנשוך אותו
    בודקים אותי, הכל אני מרגישה מאד במרחק, שומעת שאני פתיחה שש, לא מבינה למה יש לחץ כ"כ אם רק פתיחה שש, המיילדת אומרת שזה המים שעוד לא פקעו..
    לא יודעת כמה זמן עבר ככה לחץ, אסור ללחוץ המיילדת אמרת לי ואני מנסה בכל כוחי לנשוף ששש במקום ללחוץ ונחל מועך לי את הטוסיק תוך כדי, אני מרגישה שזה קצת עוזר אבל הדחף ללחוץ הוא בלתי נשלט.. באיזשהו שלב המים פוקעים, מרגישה בלון שהתפוצץ..
    הירידות בדופק ממשיכות, המיילדת אומרת לי לעבור על הצד כי אולי הכריעה עושה לתינוקי לא טוב, אני עוברת בכאב על הצד, יודעת שעכשיו כנראה יכאב יותר, זה לא עוזר לירידות דופק, נכנסים כמה רופאים גברים, הבנתי שכנראה זה רציני אם הם נכנסים, הוא אומר לי לנסות על הגב, וככה איכשהו הדופק מתייצב קצת.. הלחץ אדיר אבל אין עדיין פתיחה מלאה..
    פוצ'קי מאותת שהוא במצוקה וצריך לצאת, הרופא אמר שכשיש ציר אפשר ידנית לפתוח את העוד סנטימטר הזה ואומרים לי להתחיל ללחוץ.. אני לוחצת בכל הכח, זה כואב, מעודדים אותי שהנה אני יולדת! אני מחכה להרגיש את הראש , את השריפה המדוברת, אבל כלום, לא מבינה למה כ"כ הרבה זמן אני בלחיצת ולא מתקדם, מרגישה מרחוק שיש התרחשות בחדר, נכנסים הרבה אנשים ובסוף מחליטים: וואקום או ניתוח, נחל, שיודע כמה אני רציתי טיבעי מנסה לשאול "בטוח? אולי עוד קצת?" אבל אני מבינה שחייב עכשיו שהוא יהיה בחוץ, אני אומרת שלא מחכים ונלך לעשות וואקום, רק שלא יהיה ניתוח!!
    בוואקום צריך להיות בחדר ניתוח למקרה שהוואקום לא יצליח ויהיה חייב ניתוח, מיד מורידים לי את כל התכשיטים, ואני צריכה לעבור למיטה אחרת, זה היה קשה כי הייתי צריכה לרגע לצאת מעצמי ולתקשר עם המציאות כדי שאוכל לעבור.. איכשהו עברתי, נחל שאל אם הוא יוכל להיכנס, לא בטוח, מבחינתי בטוח שהוא יכנס... מעבירים אותי מהר מהחדר לידה לחדר ניתוח, אור פלורוסטי, מכוונים אלי שלוש מה שנראה לי כמו חלליות גדולות של אור מרימים לי את הרגליים לתוך לולאות, מרגישה כמו בובה ומבינה שזה הולך להיות עוד יותר קשה וכואב ממה שהיה עד עכשיו, נכנסים המון אנשים לחדר, אני מרגישה מוגנת ומבולבלת בו זמנית.. עכשיו אני חייבת לתת הכל כדי שלא יהיה ניתוח..
    מתחילים, לוחץ ואני לוחצת, צורחת את נשמתי, יש שם מישהו, אני חושבת שזה נחל תופסת אותו ונושכת לו את היד, זה לא נחל, אחד הרופאים הוא מוזיז אותי בעדינות.. אני עוברת לנשוך משהו אחר... כואב לי כ"כ, ללחוץ כואב, לא ללחוץ כואב, הכל כואב אין לי ברירה אני חייבת ללחוץ וזה קשה קשה
    הרופא אמר לי משהו על חתך, ואז אני מרגישה שורף שורף, פתאום כאב מסוג אחר, התחרפנתי, מ מה אתה עושה לי????
    ‌ולחצתי, אני שומעת מרחוק שהראש פ פה שאני עושה את זה.. עוד כמה לחיצות ואני מרגישה טיפה הקלה! הראש יצא!! עוד כמה לחיצות כואבות באופן מפתיע כי חשבתי שהגוף מחליק ביותר קלות והוא עלי,19:54, הוא נעים כ"כ, יש לו שער שחור, אני לא רואה את הפנים שלו, מלטפת לו את הגב מנסה לחמם אותו, לגרות אותו שיבכה , אני יודעת שהוא בסדר אבל למה הוא לא בוכה...? לאט לאט הוא מתחיל לעשות קצת קולות, אני רואה שמיד חותכים אותו מחבל הטבור, לא תהיה השהיה.., לוקחים אותו לאנשהו, והרופא אומר לי שצריך להוציא את השליה עכשיו ואני צריכה ללחוץ,
    ‌ מה ללחוץ? שוב? אבל הוא בחוץ צריך להפסיק לכאב.. אוקי אני לוחצת, כואב אבל פחות.. הרופא מושך אני לוחצת, השליה בחוץ, היא שלמה, אני לא רואה אותה..
    ‌ אני מותשת במיטה, והרופא אומר שצריך לתפור אותי והוא ייתן לי כמה זריקות של הרדמה, אני מבקשת לאט לאט כדי להתכונן לפני כל דקירה , לא מאמינה שהכאב לא נגמר.. מבקשת שיתפור טוב ולא לוחץ מידי, הוא מבקש סליחה על החתך ממקודם, הוא היה מאוד נעים והייתי כ"כ אסירת תודה לכל הצוות שם שפשוט דאגו לי באמת.
    אמרו לי שחבל הטבור היה כרוך לאורך כל הגוף שלי לכם היו האחות בדופק, ב"ה שהכל טוב!
    נחל נכנס, עם בגדים כאלה של ניתוח , הוא היה נראה בשוק..., מסכן לא נתנו לו להיכנס, אח"כ הוא אמר שזה היה חמש דקות בחדר ניתוח, לי זה הרגיש נצח...
    כל מה שחשבתי עליו זה שאני חייבת לקעקע על עצמי לא ללדת יותר בחיים, וללכת לעשות קשירת חצוצרות..
    העבירו אותנו לחדר התאוששות..
    התייפחתי שם מבכי של עיכול לאט לאט
    הגיעו כמה מיילדות וכולם אמרו לי כמה הייתי גיבורה, וכמה זה לא הייתה לידה רגילה ושזה היה קשה והצלחתי...זה עשה לי טוב להבין שכנראה באמת לא כל הלידות ככה, הן אמרו, בלידות הבאות יותר קל!, ואני ידעתי באותו רגע שלא יהיו עוד לידות...
    היום אחרי כמעט שבועיים אני כבר חושבת שזה בהחלט היה שווה את זה! ויש, בע"ה , סיכוי שיהיה עוד פעם.
    לסיכום, המיילדות שהיו איתי היו מדהימות! כיבדו אותי ודאגו לי, כל הרופאים העדינים ורגישים וגם כל ההתאוששות אח"כ הם היו טובים אלי והפכו את כל הלידה הזאת לחוויה טובה בסוף
    והפלא הזה שהוא כליל שכולו טוהר ומתיקות אינסופית היה שווה את הכל!
    בתמונה אני אחרי הלידה המיילדת אומרת לי להיראות מרוצה ;)
    וכליל ישי היום

    מאחלת לכולן לידות קלות ומאירות
  • עד איזה גיל אישה יכולה לביא ילדים? (שימרית) 03/03/2019 14:53
    (סגור) כותרת: עד איזה גיל אישה יכולה לביא ילדים? מחבר: שימרית תאריך ושעה: 03/03/2019 14:53
    שאלה שמעניינת אותי (מאחר וילדתי בקיסרי), האם קיימת בדיקה שיכולה לנבא עד איזה גיל אישה יכולה להביא ילדים?

    ילדתי את ביתי הבכורה בגיל 33, וברור לי שאני רוצה ילד/ה נוסף אבל רק עוד כמה שנים טובות...

    חברה המליצה לי להקפיא ביציות לפני שאעבור את ה-34 וכך אוכל ללדת גם בגיל 40 אם ארצה. מבירור ראשוני שעשיתי זה עולה המון כסף והבנתי שגם לא מבטיח הריון.
  • הורים לילדים אלימים (עינת) 03/03/2019 14:39
    (סגור) כותרת: הורים לילדים אלימים מחבר: עינת תאריך ושעה: 03/03/2019 14:39
    הורים שהילדים שלהם מכים, מתעללים, בריונים כלפי ילדים אחרים, מה אתם עושים כדי למנוע את זה? ( בוא נשים את האלימות על השולחן) לא מאמינה שיש הורים שלא יודעים שהילד שלהם בריון, שלא יודע שיש ילדים שמפחדים להגיע לבית הספר בגלל הילד שלו. מה אתם עושים כדי למנוע את האלימות?? האם זה מספיק אכפת לכם שילדים אחרים סובלים, בוכים ולא רוצים להגיע לבהס. ההורים היום מצפים שהמורה תחנך, תטפל ותהפוך את הילד שלהם לאדם חיוני לחברה, המורה הוא חלק מהותי וגם הסביבה, אבל ראבק זה הילד שלכם.
  • צריכה לשמוע מבעלות ניסיון (בר מ.) 28/02/2019 13:44
    (סגור) כותרת: צריכה לשמוע מבעלות ניסיון מחבר: בר מ. תאריך ושעה: 28/02/2019 13:44
    היי בנות, קצת ארוך אבל אשמח לעזרתכן ולשמוע מניסיונכן-
    אני בשבוע 27, כבר בערך שבועיים-שלושה שסובלת מכאבים באגן. בעיקר מורגש בשינוי תנוחה בשינה, בלבישת מכנסיים, אחרי הסתובבות על הרגליים של פחות משעה אפילו..
    הייתי אצל אוסטאופטית שמלבד הטיפול נתנה לי עצות איך לישון, כרגע ישנה עם כרית מיוחדת, וגם עושה תרגילים שהיא נתנה לי, אמרה שחשוב לשמור תמיד על איזון באגן כדי להקל על הכאב.
    שאלתי אליכן-
    האם אני צריכה ללכת לאורטופד? ממה שקראתי יש הרבה אורטופדים שלא ממש עוזרים ורק אומרים לחכות לאחרים הלידה. אם כדאי ללכת האם יש למישהי המלצה על אורטופד באזור כפר סבא? כזה שיתייחס ברצינות לכאבים.
    ומנסיונכן, האם באמת אין יותר מדי מה לעשות חוץ מקצת להקל פה ושם?
    שאלה אחרונה- האם הקופה מחזירה כסף על טיפולים? אני בכללית.

    תודה:)
  • רוצה לשמוע מנשים שהיו במצב דומה (איילת ה.) 27/02/2019 10:01
    (סגור) כותרת: רוצה לשמוע מנשים שהיו במצב דומה מחבר: איילת ה. תאריך ושעה: 27/02/2019 10:01
    שבוע 16 עם היפרדות שליה הימטומה ( כריש דם) 8 ס"מ שמכסה את כל צוואר הרחם, חשוב לי לציין שבשבוע 12 התאשפזתי עקב דימום מסיבי, ומאז אני עם הפרשות חומות כהות מלוות בכרישי דם קטנים. השאלה שלי היא כזו. האם מישהי חוותה דבר דומה ויכולה לומר לי מתי היא ילדה? הרופאים טוענים כי יש חשש ללידה מוקדמת ( מתחת לשבוע 24) וכי יש 15% שאלד לפני הזמן.... אשמח לשמוע מנשים שעברו את זה וילדו בזמן תינוק בריא ושלם. תודה!
  • כמה רחוק זה רחוק מדי? (אליה) 25/02/2019 14:21
    (סגור) כותרת: כמה רחוק זה רחוק מדי? מחבר: אליה תאריך ושעה: 25/02/2019 14:21
    כמה רחוק זה רחוק מדי?
    כל הורה כשנולד לו ילד מרגיש את הרגש הזה, בשבילך תינוק שלי אוריד את הירח, בשבילך אלך עד סוף העולם...
    אבל מה קורה כאשר אנחנו נאלצים ללכת עד סוף העולם?
    מה קורה כשאנחנו עומדים בדילמה הזו?
    עד כמה זה רחוק מספיק?
    כמה זה רחוק מדי?
    האם אני צריך לעצוך ולהכריז עד כאן ולא אוסיף?
    ובמיוחד האם אני צריך לומר שזה המצב ואין סיכוי יותר לשפר את חיי הילד שלי ולקבל את רוע הגזרה - יהיה לי ילד עם נכות קשה, לא ניתנת לשינוי, כזו שתשפיע עליו ועל סובביו כל החיים.
    ומה בקשר לזכותו של הילד להביע את דעתו? האם הוא היה בוחר בדרך הזו?
    כהורה אתה נידרש להכי טוב שאתה יכול. האם הכי טוב הוא לעיתים לא לעשות כלום?
  • יש עוד משוגעות כמוני? (מאיה) 25/02/2019 10:05
    (סגור) כותרת: יש עוד משוגעות כמוני? מחבר: מאיה תאריך ושעה: 25/02/2019 10:05
    מאוד מעניין אותי אם יש עוד משוגעות כמוני?? יש לי בת שנה ו9 ומרגע שנולדה לא יצאתי מהבית פרט לעבודה, בלעדיה.. אף פעם לא השארתי אותה אצל אף אחד חוץ מהבעל, אפילו לא עם הסבתא. לאן שיצאתי לקחתי אותה איתי. (אך ורק במשפחתון) וכל זה מבחירה כי רגע אחד בלעדיה מתחילות הדאגות והמחשבות עליה ואני לא נהנית אז כבר לא שווה לי.... וכמה שהציעו לי לצאת לחופש וישמרו עליה והכל.. כי אני ערב לידה שניה, ברגע שמתחילה לחשוב על להיות בלעדיה, מיד פוסלת. אני שואלת לא בקטע מתנשא חלילה, אלא באמת ובתמים אם יש עוד אמהות כאלה והאם זה בסדר? או שלהפך זה גוננות יתר ורק מזיק ולא נותן לה לפתח עצמאות? תודה לעונות
  • בת 3 שבועות עם ריפלוקס (ענת) 29/11/2018 09:41
    (סגור) כותרת: בת 3 שבועות עם ריפלוקס מחבר: ענת תאריך ושעה: 29/11/2018 09:41
    בת 3 שבועות עם ריפלוקס..
    הייתה פולטת עם נוטרילון רגיל אבל הייתה די נינוחה ולא מתלוננת יותר מידי, פשוט הפריע לה לישון כשהיה עולה לה.. בהמלצת הרופאה עברנו לנוטרילון אר, מאז קיבלתי ילדה אחרת.
    אומנם פולטת פחות אבל בוכה המון, לא נינוחה, יותר מקשיתה את הגב, כאילו עולה לה האוכל אבל לא יוצא, בקושי אוכלת ורעבה כל שעה שעתיים, משלשלת המון ומתקפלת מכאבי בטן.
    לעוד מישהי קרה משהו דומה עם הנוטרילון אר?
    אני כבר אובדת עצות..
    ניסיתי לחזור לנוטרילון הרגיל ומיד לאחר הבקבוק פלטה מלא מהאף והפה.
  • מה דעתכם על הגננת? (רותם) 28/01/2019 09:13
    (סגור) כותרת: מה דעתכם על הגננת? מחבר: רותם תאריך ושעה: 28/01/2019 09:13
    הבת שלי ( בת5.5) פתחה את קופסת האוכל שלה בגן.... היה שם כריך ובייגלב שמיניות בשקית ניילון ( כבר שנתיים שאני אורזת לה את זה) הגננת החליטה לקחת לה את זה , ולהגיד לה דזה לא מקובל יותר בייגלה בגן... אני רתחתי כמובן ויצאתי במאבק נגד אותה גננת שמבחינתי פשוט לקחה לילדה אוכל מהפה במקום להתמודד מולי ולבקש לא להביא בייגלה לגן. מיותר לציין שהילדה בכתה מול שאר הילדים אבל זה בכלל לא הנושא בגללן אני כותבת- מי יודעת איך ניתן להגיע לעירייה כדי להבין האם יש חוק שאוסר להביא בייגלה לגן? (אותה גננת גם לא מוכנה שיביאו גרנולה חטיפי בריאות וכו,,,)
  • צריכה להתייעץ אתכן (סימה ר.) 27/01/2019 17:20
    (סגור) כותרת: צריכה להתייעץ אתכן מחבר: סימה ר. תאריך ושעה: 27/01/2019 17:20
    אני ובעלי מנסים להיכנס להריון כבר 10 חודשים. יודעת שזה לא הרבה זמן.
    חווינו 2 הריונות כימיים בתקופה הזו.
    יש לי שחלות פוליציסטיות שעד עכשיו לא היוו בעיה כלל כי הביוץ והמחזןר היה קבוע.
    לאחר התייעצות עם הרופא הוא אמר שאם עד אפריל לא נצליח הוא יפנה לבדיקות נוספות.
    אני בת 30, בעלי 34. החלום זה לפחות 3 ילדים.
    חשוב לי לציין, כשהייתי בת 22 נקלטתי להריון וביצעתי הפסקת הריון באמצעות כדורים בשבוע 7.
    אני מפחדת שעשיתי נזק, ולא יודעת אם יש טעם לחכות עד אפריל.
    מה הייתן עושות במקומי? מחכות לאפריל או לוחצות להתחיל בדיקות?
  • יש כאן עוד אמהות כמוני? (דליה) 27/01/2019 09:39
    (סגור) כותרת: יש כאן עוד אמהות כמוני? מחבר: דליה תאריך ושעה: 27/01/2019 09:39
    אני אמא לבן 2.5,חושבת לפעמים על הריון נוסף מפחיד אותי שלא יהיה פער גדול מדי בגילאים
    מצד השני כל פעם כשאני יושבת עם עצמי ו חושבת זה די מפחיד אותי כי אין לי עזרה משום צד..למשל חודש שעבר בני לא הרגיש טוב שבוע נתקעתי איתו בבית רצות לי מחשבות למיניהן אם היה לי תינוק מה היתי עושה?
    בעלי ממש עוזר כשהוא בבית אבל מציינת שלא מגיע לפני 7 בערב..חוץ מיזה אני לבד מאז שאוספת מהגן..מצד השני אני מרגישה שהילד מתחיל להשתעמם ושצריך לחשוב על עוד ילד..למזלי בעלי לא לוחץ על העניין אך אני מרגישה שהגיע הזמן..הפחד היחיד הוא להתמודד לבד..אני עובדת מהבית בונת ציפורניים איך אוכל להמשיך?ואני נגד לשים בגן לפני שנה איך עושים זאת לבד?
    יש כאן עוד אמהות כמוני?
  • יותר מדי אוכל... (אתי) 27/01/2019 09:36
    (סגור) כותרת: יותר מדי אוכל... מחבר: אתי תאריך ושעה: 27/01/2019 09:36
    נואשת לעזרה ממי שבאמת יודעת... בעלי לא מפסיק להאכיל את התינוק. אני פוחדת שהוא מאביס אותו.
    ביום כשאני איתו בבית לבד הוא שקט ומתוק וכמעט לא בוכה, נותנת לו בדרך כלל חלב אם או תמל, בקבוק של 120 כל 3 שעות. בערב משעה 20:00 בערך עד 3 או 4 לפנות בוקר מתחיל בכי וצרחות. לא מוכן לישון בעריסה בשום אופן. לפעמים ישן איתי במיטה וכשנרדם מעבירה לעריסה אבל בימים האחרונים גם זה לא עוזר. נרגע לפרקים רק על הידיים ואז מתחיל בכי היסטרי שוב. נותנת לו סימיקול לפני כל האכלה, והעברנו אותו כבר למטרנה אקסטרה קר קומפורט (דל לקטוז).
    ועדיין בגלל הצרחות זה גורר ריבים שלי ושל הבעל שהוא משוכנע שהוא רעב ואם אני רק מעיזה להגיד משהו אז אני "אמא מרעיבה".
    התינוק בן 7 שבועות שוקל מעל 4 קילו (נולד 3.200).
    אז יוצא שבעלי כל שעה/שעתיים בערך בלילה מכין לו בקבוק של 60 אם אני עירנית או 120 אם אני ישנה ולא שמה לב.
    הוא צודק והילד באמת רעב?! יש לי הרגשה שלא...
  • צירי היקס (סיגי) 24/01/2019 09:22
    (סגור) כותרת: צירי היקס מחבר: סיגי תאריך ושעה: 24/01/2019 09:22
    חודש תשיעי, אתמול הייתי עם צירי היקס סדירים אז הגעתי לבית חולים להיבדק, הכל היה מעולה ושלחו אותי הביתה. היום קמתי עם מעט דם קרוש, כמו סוף של מחזור. מה הייתן עושות? מישהי חוותה דבר כזה?
  • רוצה להתייעץ עם נשים אחרות... (לידיה) 22/01/2019 11:31
    (סגור) כותרת: רוצה להתייעץ עם נשים אחרות... מחבר: לידיה תאריך ושעה: 22/01/2019 11:31
    אני צפויה ללדת בן בע״ה בקרוב. יש לי 2 בנות בבית .
    חמי עומד להיות הסנדק , ובעלי רוצה שניתן לו גם את שמו בשם שני ( כנהוג אצלנו בן ראשון מקבל את השם של הסבא מצד האבא ) . חייבת לציין שכבר יש במשפחה נכד אחד שעל שמו של חמי , ויש לו עוד 3 בנים שטרם נשואים כך שיהיו עוד על שמו בע״ה .
    לי אין אבא , וחלום שלי לקרוא לבני על שם סבא שלי .
    אני לא יודעת אם יהיו לי עוד בנים ... לוקח לי המון זמן להכנס להריון .
    בעלי הסכים לקרוא על שם סבי ( בעצבים חייבת לציין ) אבל לא מוכן להגיד לאבא שלו לפני הברית כי הוא יודע שהוא ממש יעלב / יתעצבן . אז הוא מעדיף שישמע את זה בברית .
    אני לא יודעת מה לעשות לא רוצה בלאגן בזמן הברית ומצד שני ממש לא רוצה להתפשר .
  • ילדה בת 7 שעושה בלאגן (אגם) 21/01/2019 10:33
    (סגור) כותרת: ילדה בת 7 שעושה בלאגן מחבר: אגם תאריך ושעה: 21/01/2019 10:33
    שלום. רוצה להתייעץ.
    הבת שלי ,אהובה שלי, בת 7, מתנהגת בצורה מזעזעת .
    חכמה מאוד מאוד, אבל מתנהגת בצורה שלא נותנת כבוד למורים, כשמורה אומר לה להפסיק לשחק, עונה לו "אתה לא תגיד לי מה לעשות,", כשצריך להתלבש בבוקר, עושה מהכל בדיחה אחת גדולה, צוחקת ,משחקת בכדור, תמיד זה מגיע לצעקות ועצבים.
    היא לא מקבלת סמכות וגבולות זה מילה גסה.
    הינו בטיפול ריגשי. שם היא ממש בקושי מדברת.. גם פרטני וגם קבוצתי. ואז לא מבינים את הבעיה שיש איתה.
    אני ממש אובדת עצות.
    אני אציין שהיא חכמה מעל הממוצע ,כך המורים אומרים . אינה מקללת, הכל כזה באלגנטיות , ומוציאה את המיץ מהחיים .
    יש עיצות? הארות? המלצות לפנימיות?
  • אל תיגעו לי בתינוק (הילה) 20/01/2019 12:45
    (סגור) כותרת: אל תיגעו לי בתינוק מחבר: הילה תאריך ושעה: 20/01/2019 12:45
    למה אנשים חושבים שאפשר לגעת בפנים של תינוק שלא מכירים, בזמן קניות בסופר, בהמתנה לתור בדואר, בגן שעשועים?? ואיך אני כאימא אמורה להגיב??? להיות מגעילה ולעצור אותם ממש? לשים לו שלט "אל תגע בי"?... מוצאת את עצמי עושה פרצופים של חוסר נעימות ומתקפלת מפנים... התינוק שלי, בן 10 חודשים, כל הזמן חולה, מצונן, עם חום, וירוס ודלקות ועוד אנשים זרים רוצים לגעת בו (עם ידיים שאלוהים יודע אם היו נקיות או לא) רק כי הוא חמוד. אוף... נמאס... ואני עם הנימוס שלי, לא מגיבה לסיטואציות האלה כי קשה לי להיות אסרטיבית וקרה.
    הכי גרוע.... באישפוז במחלקת ילדים, כשהוא רק מנסה להחלים, אחות גדולה של אחד הילדים המאושפזים, התקרבה אליו בשנייה שלא הייתי מרוכזת כי עשיתי משהו אחר, ולא רק שליטפה אותו בלחי, גם נישקה אותו!!! רציתי להרוג אותה באותו רגע, אבל הנימוס שלי ניצח אותי שוב...
    אז אני עייפה מזה... פשוט אל-תגעו-לי-בתינוק!!
    אשמח לדעת איך אתן מגיבות לסיטואציות כאלה, כי לי אין מושג...
    מיואשת
  • מה אני עושה עם הילדה? (אושרת) 15/01/2019 11:33
    (סגור) כותרת: מה אני עושה עם הילדה? מחבר: אושרת תאריך ושעה: 15/01/2019 11:33
    אז ככה הבת שלי התחילה עם קשיי לימודים מכתה א קשב וריכוז..וכך התחיל ..שהיא התחילה את הטיפול של הריטלין והפסקתי ושוב התחיל הבעיות כי היא לא רצתה אותו.הבית ספר החליט שמעבירים את הילדה לבית ספר אחר עם בעיות רגשיות וקשב.זה קרה שנה שעברה מסתבר שהכניסו אותה לבית ספר גם עם בעיות רגשיות וגם עם בעיות נפשיות. שזה פגע בה מאוודד. ובאמצע השנה הוצאתי אותה .ולא יכלו למצוא לה בית ספר אז אמרתי יום כן יום לא תלך או שתשאר בבית לבית הספר הזה לא שולחת וכך היה ..ועדיין לא מצאו מסגרת .אמרתי למנהלת .אני רוצה להוציא תילדה ואמרה למה תשאירי אותה אמרתי בשום פנים ואופןןן אתםםם רוצים לשגע אותהה.תתנו עליה המלצה טובה ושתעוף כל עוד נפשנו בנו.רשמווו עליה המלצההה כל כך גרועה שהילדה אף בית ספר בתחילת שנה לא רצה לקבל .בגלל ההמלצה שנתנו עליההה שהיא אלימה ..שהיא בדכאון. כך רשמו.והילדה נורמטיבית לחלוטין עם הפרעות קשב .תחילת ספטמבר חיכיתי 3 חודשיייםםם והחינוךךך המיוחדדדדד עדיין לא מצא מסגרת ..למי לא פניתי עשיתי באלאגן אין עם מי לדבר
    לפני שבועיים מצאו לה מסגרת שהילדה מרוצה הייתה מאוד נכנסה לבית ספר לא עבר שבועעע כבר המנהלת רוצה ועדה ולמה בגלל שהילדה לא רצתה להכנס לכיתה כמה פעמיים וגם בגלל שלא רציתי להביא לה כדור פסכיאטרי.היא הייתה בבית ספר לוקחת תריטלין והוסיפו לה בנוסף לכל כדור פסיכאטרי שהרופא לא ממליצה בכלל . וגם הכדור ניסיתי פעם אחת והייתה הייתה חצי מעולפת הייתה את הוועדה והמנהלת לא רוצה את הילדה רק בגלל שלא הבאתי לה את הכדור הפסיכיאטרי.והילדה שוב בלי מסגרת אני כל כך בצער.מזה שאין חמלה ועזרה במדינה הזאת שיוכלים להציל לי את הילדה שתלמד בבית ספר נורמלי ותלך לבושה כמו כולם לבית ספר אני עובדת עצות הם אמרו לי בועדה לשלוח לפנימיה איך אני יכולה לשלוח לפנימיה אין להם פתרון העיקר לזרוק את הילדה. אני אובדת עצות אני צריכה עזרה לא יודעת מה לעשות.
  • שאלה לאמהות מנוסות (הילה) 13/01/2019 12:10
    (סגור) כותרת: שאלה לאמהות מנוסות מחבר: הילה תאריך ושעה: 13/01/2019 12:10
    שאלה:
    התינוקת בת 5 חודשים התחילה גן, והגננת התקשרה להגיד שהתינוקת בוכה בגן, ובכדי שתתרגל, מעתה יש להימנע ככל הניתן מלקחת את הילדה על הידיים בבית, כן לחייך, כן לדבר, אבל לא להרים בכדי שתתרגל לגן וכמה שיותר על הבטן. עד היום הילדה קיבלה ממיטב הפינוקים, כגון ידיים מתי שרק רצתה וזמני תרגול במשטחי הפעילות השונים בבית. מה דעתכן? האם זוהי בקשה מובנת או דרישה מוגזמת מצד הגננת?
  • אני מתחרפנת... לגמרי! (שני) 13/01/2019 09:12
    (סגור) כותרת: אני מתחרפנת... לגמרי! מחבר: שני תאריך ושעה: 13/01/2019 09:12
    הגיעו מים עד נפש!
    הפעוטה בת השנתיים לא מוכנה לכלום חוץ מאמא!
    לא רוצה אבא, לא רוצה סבתא; לא רוצה ללכת לגן, רוצה רק אמא אמא אמא, אז אני נותנת חיבוק ומסבירה שצריך ללכת לגן/לישון/אמא צריכה ללכת- אמא מבינה שלא קל לה היום אבל כשנחזור נשחק /נטייל משהו ביחד.

    וזה פשוט לא עוזר, זה רק הולך ומחמיר.
    זה מגיע למצב שאני לא יכולה לזוז ס"מ ממנה בלי שתתחיל סאגה של צרחות אמא בואי, איפה אמא.

    מעל חודש וחצי שהסיפור הזה ממשיך ומחמיר ולא נראה קרוב לפיתרון.
    הפכתי להיות המשכיבה לישון הבלעדית; הנותנת אוכל הבלעדית, הלוקחת לסיר הבלעדית, המספרת סיפור, המשחקת, המקלחת - הכל אני הבלעדית!

    עוד חודשיים וחצי בעזרת השם- אמורה להצטרף עוללה חדשה ולא יודעת איך זה יעבוד ככה.
    אני לא מצליחה למצוא לעצמי דקה להשתין, מה יקרה עם שתיים?!
  • גננת משלבת (ספי קלו) 07/01/2019 18:10
    (סגור) כותרת: גננת משלבת מחבר: ספי קלו תאריך ושעה: 07/01/2019 18:10
    אז הגננת החליטה שהילד צריך גננת משלבת,כרגע נמצא בגן טרום טרום חובה
    אנחנו אמורים לעבור ועדה בקרוב,לפי מה שהבנתי מנשים שלמדו הוראה זה נכלל בחינוך מיוחד,
    הילד שלי בן 3 ו8 בעל קושי רב בשפה
    בעקבות הקושי בדיבור(מטופל אצל קלינאית תקשורת)
    יש לו התפרצויות זעם כנראה בגלל שלא יודע לבטא את עצמו כראוי,
    אשמח לשמוע מאמהות שהיו בוועדה,שילדיהם נמצאים בשילוב,מה ההשלכות של כול זה?
    האם החצי שעה הזאת בשבוע עזרה לילד שלכם?
    מה עושים בוועדה,מה הפסיכולגית שואלת?האם כדי להביא חוות דעת מהקלינאית תקשורת?
    אם בכלל תוכלי להאיר את עייני אני אשמח
  • סוגיית המוצץ של הילדה (מיכל) 07/01/2019 12:53
    (סגור) כותרת: סוגיית המוצץ של הילדה מחבר: מיכל תאריך ושעה: 07/01/2019 12:53
    הבת שלי בת 4.5 מכורה קשות למוצץ. אתמול בלילה ההייתי איתה בחוץ וחשבתי שנפל לי המוצץ בגשם, אז אמרתי לה שנפל המוצץ ולא נותנים לי בחנות מוצץ חדש. אז היא ישנה בלי מוצץ.

    בבוקר מצאתי אותו באוטו, השאלה האם להמשיך באותו קו? כלומר נפל המוצץ וזהו? או לאפשר לה להיפרד בטקס כלשהו (עץ, בלון...וכו')

    העניין שאתמול עבר לילה שקט יחסית, היא לא נרדמה עד 24 בלילה , אבל זה לא כזה יוצא דופן אצלה...היא קמה בבוקר ודרשה שאלך לקנות לה מוצצים חדשים.

    אז לא יודעת מה נכון, לעשות טקס לתת לה "להיפרד" ממנו , או פשוט להשאיר ככה שהמוצץ נפל וזהו.
  • חייבת לשמוע אמהות בעלות ניסיון (מירב) 02/01/2019 13:28
    (סגור) כותרת: חייבת לשמוע אמהות בעלות ניסיון מחבר: מירב תאריך ושעה: 02/01/2019 13:28
    תינוקות שהם טיפוסי לילה. יש דבר כזה? היא בת 8 חודשים וחושבת עצמה לטינאייג׳רית. הולכת לישון באחת עשרה / וחצי ומתעוררת באופן טבעי בשמונה-תשע בבוקר. גם כשניסיתי להעיר אותה בבוקר בשש וחצי או שבע היא תמיד תמצא את הדרך לישון בלילה מאוחר.

    יש לה סימני עייפות והיא עדיין נלחמת בזה ורוצה להיות עליי כל הזמן - יונקת שעות, רוצה לעשות צחוקים, כל דבר בסביבה מעניין אותה וכל היצירתיות פורצת ממנה (מפסלת לי את הציצי, נושפת עליו, מנסה לקשקש תוך כדי הנקה).

    אני צריכה את הערב כדי לעבוד ולעשות את מטלות הבית, וגם לאכול (אני כל היום לבד בבית איתה) וכל ערב נגמר בזה שאני שעות איתה במיטה שלי (לא יכולה לשים אותה בסלון כדי שלא תעיר את הגדולה) והיא לא נרדמת. במהלך היום היא נרדמת בהנקה הרבה יותר בקלות. יש לכן עצות מועילות בשבילי?
  • להקשיב ולתת לו ריטלין? (תהילה) 30/12/2018 15:28
    (סגור) כותרת: להקשיב ולתת לו ריטלין? מחבר: תהילה תאריך ושעה: 30/12/2018 15:28
    יש לי ילד בן 6 וחצי
    ילד שמח קונדסון קטן שתמיד היה שובב מבחינתי. בגן הגננת אמרה שיש לו בעיה לשבת במפגשים ושהיא ממליצה בגיקה של קשב וריכוז. הלכתי באופן פרטי לרופאה מומחית שאירי 10 דקות טענה שיש לו בעיות של קשב וריכוז ושהוא צריך לקבל ריטלין. יצאתי משם עם הרגשה לא טובה שלא יכול חהיות שכזה מהר אבחנה בעיה. קהעתי תור לרופא דרך הקופה ששלח אותי למכון טובה . עשה את הבדיקה הראשונה וביקשו שיקח את הריטלין ושוב ביצע אחרי שעה את הבדיקה. הבודקת יצאה ואמרה שיש שינוי לפני לקיחת הריטלין ואחרי הלקיחה אבל לא ברמה שמצריכה לקיחת ריטלין כי השיפור /שינוי לא כזה משמעותי. כל כך שמחתי והלכתי עם זה לנוירולוג המפנה והוא ישר אמר שהילד כן צריך לקחת ריטלין אם אני לא רוצה שהיחד יסבול. אני כל כך מבולבלת . איך זה יכול להיות. מה זאת הקלות לתת ריטלין בלי לנסות דרכים אחרות
    תוכלו לעזור לי בבקשה .כל כך מודאגת. נילד כרגע בכיתה א .הצורה מדהימה ואומרת שהוא ילד חכם אבל שבתחילת שנה היתה חו יוטיבציה וכרגע טוענת שהוא לא מקשיב ושחבל עליו. שמעתי שיש ריפוי בעיסוק?? תוכלו לעזור לי לאן לפנות ומה לעשות לפני שנותנת לבן שלי ריטלין.
  • אתיקה של תומכות לידה (סילבי) 30/12/2018 08:59
    (סגור) כותרת: אתיקה של תומכות לידה מחבר: סילבי תאריך ושעה: 30/12/2018 08:59
    האם ניתן להאשים תומכת לידה בחוסר אתיקה מיקצועית בכך שמספר ימים לפני הלידה, כאשר כבר אין באפשרותי למצוא מישהי אחרת ללידה, היא ביקשה ממני טובה אישית, שבמצב רגיל לא הייתי עושה עבור מישהו שאני בקושי מכירה, אך בגלל מצבי לא יכולתי לסרב לה?
    הבנתי שהיא ניצלה אותי, רק אחרי הלידה.
    יש הוכחות על הטובה שעשיתי עבורה.
    תודה!
  • צריכה עצה מאמהות חכמות (נטלי) 27/12/2018 11:22
    (סגור) כותרת: צריכה עצה מאמהות חכמות מחבר: נטלי תאריך ושעה: 27/12/2018 11:22
    טוב, צריכה עזרה והלוואי ותגיע לי מפה הישועה. הבן שלי בן שנתיים. עד לפני ארבעה חודשים בערך היה אוכל בקבוק לפני השינה ובקבוק שהוא קם בבוקר. בעלי החליט להפסיק עם הבקבוק בטענה שהילד כבר לא צריך בקבוק בלילה וניסינו להפסיק לו (דבר שהוא טעות אבל זה המצב) מאז שעשינו את זה הילד קם כל לילה בשעה 2,3 בלילה וככה קבוע למרות שהולך לישון שבע (אוכל ארוחה מלאה ומזינה בשעה 19:30) יש לכן הצעות בשבילי מה לעשות? כבר קשה לי לקום כל לילה בשעות כאלה שהילד בן שנתיים זה לא הגיוני. לדעתי זה הרגל לקום בלילה ולא רעב כי גם שהוא אוכל בלילה הוא אוכל 30 מ"ל ולא יותר.
  • שאיבת שעווה מהאוזן (דליה) 26/12/2018 14:29
    (סגור) כותרת: שאיבת שעווה מהאוזן מחבר: דליה תאריך ושעה: 26/12/2018 14:29
    היי בנות,
    הבן שלי בן ה- 4 צריך לעבור שאיבה של שעווה באוזן. הוא לא מוכן לעשות את זה ניסינו בכל האפשרויות בטוב , ברע בשיכנועים בהסברים וכו... הרופא המליץ על אופציה של הרדמה מלאה (טוען שיש מקרים כאלה ) מישהי עברה את זה ?
    המטרה של השאיבה זו הצטברות שעווה כמובן שכנראה מפריעה לו בהגייה נכונה של הברות .
    כמובן שכרגע אנחנו מנסים טיפות ועוד שבועיים אפגש שוב עם הרופא.
    בנוסף אציין שהקטן שלי עבר את השאיבה בלי בעיה אך מדובר בילד אחר שבאמת מאוד קשה עם תספורות , רופאים וכו... הוא לא בחרדה כמו ילד רגיל הוא קצת מעבר לזה (בעבר רופא פצע אותו באוזן )
    אשמח לתגובות
  • עניינים חברתיים של הילדה (יסמין) 26/12/2018 12:22
    (סגור) כותרת: עניינים חברתיים של הילדה מחבר: יסמין תאריך ושעה: 26/12/2018 12:22
    חייבת התייעצות..

    הבת שלי בת שנה וחודש, ילדה חייכנית וחברותית, אנרגטית וסקרני
    כרגע נמצאת בגן עם עוד 17 ילדים בסביבות הגיל שלה. אני סך הכל מרוצה אבל חושבת להעביר אותה למסגרת אחרת מצומצמת בגלל מחלות שהיא חוטפת כל שבוע וההרגשה שאין מספיק יחס אישי.

    מצאתי מסגרת של 5 ילדים(בגילאי 1.5-2) שהיא תהייה השישית. זאת מטפלת בבית שלה שיש לה עזרה נוספת(היא לרוב לא לבד). היא מאוד חמה ודוגלת ביחס אישי וקיבלתי עליה המלצות. מתלבטת מאוד האם לעשות את המעבר, גם מהבחינה שזה שינוי והסתגלות וגם בגלל השאלה האם חברתית זה יכול לפגוע בה? כי היא מאוד אוהבת חברה של הרבה ילדים, לשחק ולהיות באינטרקציה.
    מה דעתכן?
  • דלקת אוזניים כרונית (אליה) 26/12/2018 09:53
    (סגור) כותרת: דלקת אוזניים כרונית מחבר: אליה תאריך ושעה: 26/12/2018 09:53
    בן שנה
    נכנס בגיל 8 חודשים למעון מאז דלקות אוזניים כרוניות חוזרות(יודעת שזה לא מדבק ואין קשר למעון)
    מסיים טיפול אנטביוטי הולכים לביקורת האוזן נקייה.
    לאחר יומים שוב דלקת
    ככה במשך 4 חודשים הילד שלי לא מפסיק להיות תחת טיפול אנטביוטי
    שגורר אחריו חום חוסר תיאבון ואי שקט
    היינו אצל מומחה אף אוזן
    לא מומלץ על כפתורים
    השלב הבא זה טיפול מונע במשך כל החורף והמשך מעקב בקיץ-לא מקבלת את זה ש3 חודשים של החורף הילד צריך להיות כל יום עם אנטביוטיקה
    עזרתכןןן בנות אני מיואשת! מישהי שגם עברה את זה? מה ניתן לעשות? יש טיפול טבעי שבאמת אבל באמת יכול לעזור?
  • הריון תוך כדי הנקה (הילה) 25/12/2018 10:07
    (סגור) כותרת: הריון תוך כדי הנקה מחבר: הילה תאריך ושעה: 25/12/2018 10:07
    בוקר טוב,
    זקוקה לעידוד. תוך כדי הנקה נכנסתי להריון. ההפרש בין הילדים יהיה שנה וחצי. בבית יש עוד שתי בנות בנות 7 ו 10. איך עושים את זה? כלכך חוששת . זה נראה לי לא שפויי להביא תינוק נוסף כשיש פיצית שלוקחת המון תשומת לב. אין לי עזרה מההורים כי הם די מבוגרים ויש להם בעיות משל עצמם. בן הזוג עובד ומפרנס יחיד כרגע כי אני בחופשת לידה. חושבת להפיל כיוון שלאני לא רוצה שכל המבנה המשפחתי יקרוס .. וגם אני.
    מישהי עברה סיטואציה דומה ויכולה להאיר את עיני?
נושא חדש חיפוש בפורום חזור למעלה


: עבור אל עמוד