x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:
יצירת קשר
חיפוש באתר
מאמרים אחרונים
בדיקת הריון מעקב הריון ימים בטוחים חוסר שינה יומן הריון יחסי מין ביוץ פורום הריון

פורום הריון ולידה - יומן הריון

נושא חדש חיפוש בפורום חזרה לעמוד הפורום
נושא / מחבר תאריך
  • חרדות בהריון (ג'סיקה) 12/01/2020 16:53
    (סגור) כותרת: חרדות בהריון מחבר: ג'סיקה תאריך ושעה: 12/01/2020 16:53
    אני מרגישה צורך לשתף אותכן במשהו ואולי בעקבות זה אתן תוכלו לעזור לי..
    אני נמצאת בהריון ראשון שלי בחודש התשיעי כרגע אני אמורה ללדת כל יום..
    כל ההריון אמרתי שאני לא בלחץ ולא מפחדת מהלידה וכו׳.. ובאמת הרגשתי ככה, הכל עבר כמו שצריך בע״ה!! אבל הינה אני נמצאת הכי קרובה שיש ללידה והלחץ לא מפסיק..
    אני אשתף אותכן, אני סובלת מחרדות כבר שנתיים ומטופלת בכדורים שעוזרים לי להתגבר על החרדות אבל ברגע שאני נכנסת לחרדה אז אני בדרך כלל סובלת מקושי בנשימה, מרגישה שקשה לי לנשום וזה בדיוק מה שאני מרגישה בימים האחרונים קושי בלנשום ואני יודעת שזה נובע מהלחץ שהלידה כלכך קרובה.. כלכך הרבה שאלות יש לי.. ״מעניין איפה זה יתפוס אותי?״ ״מתי זה יתפוס אותי?״ ״תהיה לי ירידת מים או בכלל צירים?״ ״האם אני אספיק לקבל אפידורל?״ ועוד אלף שאלות ובמיוחד איך הלידה עצמה תעבור.. אבל דבר אחד יותר מפחיד אותי זה אם אני כלכך סובלת מקוצר נשימה אני מקווה שזה לא יקשה עלי בלידה אז רציתי לשמוע אם יש כאן עוד נשים כמוני שסובלות מחרדות וקושי בנשימה ואיך עברה עליהן הלידה? האם יש לכן טיפ בשבילי?
  • לפני שאני מפסיקה להניק (הילה) 04/03/2020 13:47
    (סגור) כותרת: לפני שאני מפסיקה להניק מחבר: הילה תאריך ושעה: 04/03/2020 13:47
    חייבת עזרה לפני שאני מפסיקה להניק
    נסיך קטן בן חודשיים על הנקה מלאה (נתתי תמל 3 פעמים במשך החודשיים)
    ככל הנראה יש לו ריפלוקס פולט מלא גם אחרי שעתיים שאכל
    תמיד אחרי אוכל פולט ....אמרו לי שאולי החלב שלי דליל כי לפעמים הוא פולט מים
    את הגדולה הנקתי 5 חודשים ולא היה לה ריפלוקס
    מה עושים? הוא בוכה עד שהוא פולט זה מציק לו ועולה לו האוכל
    מצד אחד הכי טוב זה הנקה אין כמו חלב של אימא מצד שני הוא פולט הרבה והוא סובל
    אשמח לעצות לפני שאני מפסיקה להניק
  • האם להיעזר בשירותיה של דולה? (תחיה) 24/02/2020 15:46
    (סגור) כותרת: האם להיעזר בשירותיה של דולה? מחבר: תחיה תאריך ושעה: 24/02/2020 15:46
    הרבה הריוניות מתלבטות בשאלה "האם להיעזר בשירותיה של דולה?"

    האמת שבסוף התשובה היא מאוד אישית לכל אחת, ובכל זאת מניחה כאן 5 סיבות מאוד טובות למה כן כדאי להיעזר בדולה בלידה:

    1. עוגן- ליווי רציף והכרות מקדימה עם הדולה מוסיפים לתחושת הרוגע בלידה-

    אתחיל בלהסביר את המצב הכל-כך מורכב רגשית בלידה, מצב המבקש משהו או מישהו שיתיר את סבך המורכבות.

    בלידה מרכיב האי וודאות הוא מרכיב מאוד חזק (ואפילו מהותי- אבל זה עניין לפוסט אחר), אין דרך לנבא או לדעת מתי תתחיל הלידה, איך היא תתפתח, מתי ואיך תסתיים.

    אי וודאות זו שקיימת באופן טבעי מתעצמת עוד בשל כך שהלידה מתרחשת במיקום זר ועם צוות שנכנס ויוצא לסירוגין ומתחלף לפי משמרות.

    תחושת האי וודאות, הלא מוכר, הבלבול והחוסר שליטה עלולים להביא לסטרס במהלך הלידה.
    תחושה זו מלבד זה שנפשית רגשית היא לא נעימה, היא עשויה בפני עצמה ליצור מצב של עצירה בתהליך הלידה וכן עלולה להשאיר משקעים טראומתיים.

    בתוך כל הסבך הזה, דולה מהווה אי של יציבות להיתמך בו.
    היולדת יוצרת קשר עם הדולה עוד לפני הלידה והן מקיימות מספר פגישות בהן הן לומדות להכיר אחת את השניה.
    ההכרות הזו בנוסף לזה שהדולה מלווה אותך כיולדת באופן רציף לאורך הלידה יכולים לתת לך עוגן של מוכר, של מה שנבחר, של קבוע לעומת משתנה בתוך הלידה ובכך ליצור מרחב יותר רגוע עבורך ללדת בו.

    2. סיוע מקצועי בהקלת הכאב ובייעול תהליכי לידה-
    דולה מגיעה ללידה עם כלים מקצועיים שיכולים לסייע לך ולהקל עלייך במהלך הלידה.
    גם עבור יולדת שעשתה קורס הכנה ללידה סיוע זה עשוי להיות חיוני, תוך כדי הצירים יתכן והיולדת תזדקק להכוונה שתחזיר אותה למה שלמדה או שתדייק עוד את מה שכבר עושה באופן שיהיה יעיל יותר.
    מנסיון אישי, לפעמים משפט אחד או שניים שמגיעים בצורה נכונה, בזמן מדוייק ומתוך הכרות עם היולדת יכולים לסייע מאוד להתפתחות הלידה.

    3. ליווי ותמיכה המתאימים לצרכים, לרצונות ולשאיפות של היולדת-
    את מפגשי ההכרות שבין הדולה ליולדת כבר הזכרתי.
    במפגשים אלו, הדולה שומעת את היולדת ובודקת מה הרצונות והצרכים ושל היולדת ולמה היולדת זקוקה ממנה כדולה,
    הדולה מקשיבה ליולדת מהם החלומות שלה, ויחד הן חושבות ובודקות איך ניתן לנסות לממש אותן.

    כך לדולה תהיה אפשרות לסייע לך בלידה בצורה שנכונה יותר עבורך.

    4. הפרדה יוצרת משענת להישען עליה-
    לדולה יש את הזכות לקחת חלק בלידה של האישה אותה היא מלווה, האפשרות למתן תמיכה וסיוע בלידה גדלים יותר בשל כך שהדולה מצד אחד מכירה את היולדת (כפי שכבר נכתב) ומצד שני הדולה שומרת על גבול שאינו מתערבב במה שהיולדת חשה. הדולה יכולה לעזור עוד יותר ליולדת עם הכאב דווקא בשל העובדה שהיא לא חשה את הכאב ולא מתערבבת ריגשית בסיטואציה.
    לבן זוג, או למלווה שקרוב יותר ליולדת ההפרדה הזו עשויה להיות יותר קשה ומורכבת, אך לא בלתי אפשרית- וזה כבר נוגע בסיבה הבאה..

    5. סיוע לבן הזוג/ למלווה עם קרבה ליולדת להיות שותף בלידה ולתמוך בעצמו ביולדת-
    כמו היולדת גם בן הזוג עשוי להיות מבולבל, ללא וודאות, להיות בדאגה ליולדת ולתינוק.
    עצם הנוכחות של דולה בלידה, מרגיעה פעמים רבות גם את בן הזוג.
    בנוסף לזה פעמים רבות מתרחשת תוך כדי לידה למידה של בן הזוג מהדולה על איך לסייע ליולדת.
    בן הזוג רואה את הדולה נשארת יציבה, תומכת ומסייעת פיזית בלידה ולומד שההפרדה הזו אפשרית וכדאית, בשלב הזה הדולה יכולה להציע לו להחליף אותה בעיסויי או בתמיכה פיזית אחרת בלידה (כמובן בהסכמת וברצון היולדת) יתכן והדולה אפילו תתרחק מעט מהסיטואציה, וכמו תהיה שם רק על מנת לסייע ולכוון עוד במידה והאישה תזדקק לזה.

    האם הצוות הרפואי לא יכול לתת את כל התמיכה החשובה הזו ליולדת?
    הגדרת התפקיד של הצוות הרפואי הוא תמיכה רפואית -פיזיולוגית במהלך הלידה והם מלווים רפואית מספר יולדות בו זמנית. נכון, רבים מאנשי הצוות הרפואי היו רוצים לעזור לך הרבה יותר, אך אין בידיהם את הזמן להיות עם כל יולדת באופן שהיא זקוקה לו ולפעמים גם לא את הכלים הרגשיים כדי לעשות את זה.

    אסיים במחקר שנחשפתי אליו במהלך לימודי B.O.T-
    במחקר שבו נשאלו נשים לאחר 20 שנים על חוויית הלידה שלהן נמצא כי לטווח ארוך נשים פחות זוכרות מה היה בלידה, ויותר זוכרות את התחושות שלהן בלידה והאם היה שם מישהו שנתן להן תחושה טובה ותמיכה.
  • חייבת את העצות שלכן בנות! (תמר) 23/02/2020 21:03
    (סגור) כותרת: חייבת את העצות שלכן בנות! מחבר: תמר תאריך ושעה: 23/02/2020 21:03
    היי בנות
    אני עם 3 קטנים הגדול 3.3 , השנייה 1.7 ותינוקת בת חודשיים. אין לי עזרה בכלל לא מצד ההורים ולא מבעלי ! בעלי עובד 24/7 חוזר ב20 בערב מרוסק
    שהקטנים כבר רדומים. בעלי מנהל עסק ואני עוזרת לו המון ! ( עובדת קצת מהבית )
    בעלי עובד שעות מרובות על מנת לא להחסיר מאיתנו כלום
    יש המון הוצאות גן, משכנתא , כלכלה, רכבים
    ומזונות גבוהים של בעלי !
    2 הגדולים בגנים ואני עם התינוקת בבית
    כל היום ניקיונות, בישולים, סידורים , מפזרת לגנים מחזירה והכל עליי ( חיסונים , ימי הולדת הכל הכל )
    ב16 כבר הילדים מגיעים אני כבר מותשת ואין לי ממש סבלנות ! שלא נדבר על לשבת איתם וללמד אותם.
    עם הילד בן 3 אני לא יושבת על חוברות או למידה
    לא מצליחה להשתלט על הכל
    איך שבאים מקלחות, אוכל, החלפות טיטולים , מלכלכים את כל הבית באוכל על הריצפה , מפזרים משחקים וכל הבית הופך להיות בלגן !
    בין לבין תינוקת עם גזים ובכי של שלושתם ואני מוצאת את עצמי רק צורחת עליהם !
    שהם נרדמים בערב אני מנקה את הכל מפעילה מכונות שמה ראש ואחרי שעה שוב התינוקת בוכה מכאבי בטן וערה כל הלילה ...
    מרגישה שאני קורסת לא יכולה לעמוד על הרגליים כבר!
    אשמח לטיפים ועזרה איל להתמודד עם כל זה !
    פליז אל תגידו לי אשמתך שהבאת 3 צמודים
    התחתנתי בגיל מאוחר ומרצון הבאתי את שלושתם !
  • חששות ופחדים מההריון (לילך) 16/02/2020 11:23
    (סגור) כותרת: חששות ופחדים מההריון מחבר: לילך תאריך ושעה: 16/02/2020 11:23
    היי,
    אני סובלת מחששות ופחדים מהריון ולידה וראיתי שיש כמה מרפאות לבריאות הנפש שמטפלות בזה.
    אז אשמח להמלצה מניסיון על המטפלים במרפאות הבאות:
    מרפאה לבריאות הנפש של האישה במעגל הפריון באיכילוב
    מרפאת חווה בתל השומר
    מרפאה לבריאות הנפש בלוד
    הקליניקה לפסיכולוגיה בבינתחומי
    מרפאה לבריאות הנפש ברמת חן ת"א

    כל עצה והמלצה תעזור!

    תודה רבה
  • כל מה שנכנס יוצא (ענבר) 10/02/2020 14:09
    (סגור) כותרת: כל מה שנכנס יוצא מחבר: ענבר תאריך ושעה: 10/02/2020 14:09
    שבוע 9 להריון כבר 3 שבועות שאני פשוט לא מפסיקה להקיא כל מה שאני אוכלת, כל מה שנכנס לפה. והבחילות מהרגע שאני קמה....אני פשוט סובלת סובלת סובלת.
    הפסקתי לעשן ומאז שהפסקתי כל טיפת ריח של סיגריות עושה לי גם להקיא
    יש משהו טבעי שיכול לעזור?

    ההרגשה נוראית ואני מוצאת את עצמי מקיאה ברחוב ליד אנשים ופשוט מתביישת ומתוסכלת
  • להתמודד מול התקף זעם של הילד/ה (מיכל) 06/02/2020 15:44
    (סגור) כותרת: להתמודד מול התקף זעם של הילד/ה מחבר: מיכל תאריך ושעה: 06/02/2020 15:44
    מה זה התקף זעם או בכינוי הלועזי "טנטרום"?
    התקף זעם הוא התפרצות רגשית המאופיינת לרוב בעקשנות, בכי, צעקות וצרחות, התנגדות לניסיונות הרגעה ובמקרים מסוימים גם אלימות.
    לרוב, יופיעו התקפי הזעם במצבי תסכול וחוסר שביעות רצון ובמצבים בהם התנהגות דומה בעבר, סיפקה לילד תוצאות רצויות.
    אם השתטח על הרצפה וישר באו ונתנו לו את מה שהוא ביקש - אז פעם הבאה יהיה לו שווה לעשות את זה שוב ואפילו יותר חזק. זה שנתנו לו את מה שרצה - האם זה באמת נתן לו מענה לצורך? כנראה שלא.
    ידוע שאלו בעיות נפוצות, ואלו בעיות שמאוד מאפיינות את גילאי שנתיים+. בגיל הזה, יש קונפליקט בין הצורך בעצמאות והתרחקות מההורה לבין הצורך בקרבה מחדש ונראות (תשומת לב) מה שיוצר בלבול ותחושת תסכול שמובילים להתפרצויות של זעם. התנהגויות אלו גורמות ללחץ וקושי בקרב כל המשפחה סביב ההתנהלות.

    מה קורה לילד בזמן התקף זעם?
    הילד למעשה חש תחושה של בדידות ובלבול, למרות שלכאורה נראה שולט וחזק. בדרך כלל, לאחר ההתפרצות הוא מרגיש רגש אשם קשה ובהלה מעוצמת הזעם שבתוכו.
    אנחנו לפעמים מקבלים את התחושה שהילד ממש מחפש "תירוץ", כל סיבה על מנת לבכות ולשחרר ונראה שמתפרץ מכל דבר גם אם נראה לנו זניח. בעת התקף זעם, גופו של הילד מתמלא בפרץ של אדרנלין, המונע ממנו לבצע חשיבה הגיונית ורציונאלית של מהלכיו.
    יכול לבוא לידי ביטוי בתוך הבית ופחות בחוץ - בבית הוא מרגיש נינוח ואהוב, זה המקום הבטוח שלו והסביבה שהוא יודע שתכיל אותו בעת מצוקה.
    ההתקפים והבעת הזעם לכשעצמם אינם נחשבים ל"התנהגות לא טובה". הם למעשה דרך טבעית ובריאה לשחרור לחץ ותסכול שהצטברו. הפריקה הזו מאפשרת שחרור לחצים, ויסות לחץ הדם והוצאת כימיקליים הקשורים בלחץ מתוך הגוף, ובכך מסייעים לאיזון הגוף.
    ילד אינו נולד עם יכולת להכיל תסכולים, זוהי האחריות של ההורה ללמד אותו את זה. וזה נרכש עם הזמן.

    אז איך ההורה מלמד אותו?
    ע"י דוגמא אישית, איך הוא עצמו מתמודד עם תסכולים, שיקוף של מצבים מתסכלים במהלך היום ומציאת פתרונות מגוונים
    הגורמים העקריים להתפרצויות זעם הם:

    תחושות תסכול, פחדים ושינויים.
    חוסר גבולות בבית - נדבר על זה בפוסט נפרד בהמשך
    התקפי זעם עשויים להתגבר בעיתות של עייפות-יתר (למשל - ויתור על שנ"צ). בכזה מצב קשה יותר לווסת את הרגש וכל דבר קטן עלול מאוד להכעיס.
    גם במצבים של רעב! מאותה סיבה.
    עוד דברים שכדאי לברר ולשאול: מה קורה במסגרת?
    האם קיימת יריבות בין אחים?
    משהו מפחיד התרחש?
    האם קשור בשלב התפתחותי: הכל לבד! רוצה לעשות לבד, יכול לבד! להחליט לבד. אם אני מרגיש שנלקחת ממני האוטונומיה הזו זה מאוד מתסכל!
    גם טלוויזיה גורם מפריע - מבחינת גירוי-יתר, מעלה פחדים וסטרס באופן כללי

    איך אתם ההורים צריכים להתייחס להתקפי זעם?

    זה טבעי וזה נפוץ! זה ממש לא אומר שהילד לא בסדר. שינויים בחיים ולחץ משפיעים על כל הילדים, גם היצירתיים, האינטנסיביים, הרגישים.
    יותר מדאיג דווקא ילד שמפנים ומדחיק את רגשותיו וממעיט בבכי/כעס.
    ילד שגדל עם תחושת לגיטימציה לתחושות שלו ירגיש בטוח ואהוב לבכות ולכעוס! חשוב מאוד לא לבטל את הצורך בבכי או בהתפרצות. לתת לו את המקום לבטא את הרגשות שלו. זה ממש קריטי לבריאות הנפשית שלו להמשך החיים.
    לאהוב לא משנה מה, גם אם זה קשה לי כהורה להתמודד. ללמד את הילד שאהבת ההורה היא ללא תנאים, הילד אהוב גם כשכועס ובוכה, ההורה שם בשבילו.
    כל התמודדות במהלך גידול ילדים היא למעשה, ההזדמנות שלנו ההורים, להקנות כלים וכישורים הנדרשים לילדנו כדי לגדול ולהיות אנשים בריאים, שקולים, מאושרים והחיים בתוך חברה. תראו כמה אחריות הורית יש לנו!

    מה שמומלץ לעשות זה:
    להיות עם הילד בזמן ההתקף, לשבת בגובה שלו.
    לתת תשומת לב אוהבת. לחבק או ללטף, אם זה מתאים לו. יש כאלה שיתנגדו לזה וזה בסדר.
    לשקף את התחושות ("את מאוד כועסת").
    לתת לגיטימציה לתחושות, לתת מקום, להעביר את התחושה שזה בסדר לכעוס וזה בסדר לבכות!
    לא לצפות שישוחח/יגיב. לתת לסיים לבכות ואז אולי לשוחח. רגשות ושפה מעובדים בחלקים אחרים במוח ולכן זה לא יעבוד.
    לא להימנע מיציאות משותפות עם הילד. עליכם להיות שם, אפילו שזה מביך. הילד לומד להתמודד עם מבוכה והוא לא לומד ש"אם אני נבוך אז אני נמנע".
    לא להסביר, לנסות להגיע לפשרה או לאיים, בטח שלא בזמן אמת. לתת לדברים לשקוע.
    לא לשנות את דעתכם על מנת להשיג שקט. זה נותן מענה לצורך של ההורה ולא של הילד.
    זכרו שההתקף יעבור, הילד יהיה רגוע יותר ואולי אפילו ירצה להתכרבל


    בהצלחה ענקית
    מיכל
  • עונש (אורלי) 04/02/2020 11:58
    (סגור) כותרת: עונש מחבר: אורלי תאריך ושעה: 04/02/2020 11:58
    ילדים לפעמים מתנהגים לא לרוחנו, עושים דברים שאנו לא מרשים ומתחצפים. כשהם מוציאים אותנו מהכלים אנו מוצאים את עצמנו מכריזים: "היום לא יהיה חטיף", "אם תמשיך להתנהג ככה, אתה מקורקע לכל השבוע", "לך לחדר ותחשוב על מה שעשית לאחותך"...
    אנחנו מאיימים ומענישים.
    עונש הוא תגובה על התנהגות לא הולמת ומטרתו ללמד את הילד להבחין בין התנהגות מקובלת להתנהגות אסורה ולחדול מהתנהגות לא מקובלת. העונש טומן בחובו תקווה ללמידה ולשינוי התנהגות. בפועל, העונש אינו משיג את מטרתו.
    עונש הוא סוג של כיבוי שריפה. כשהעניינים יוצאים מכלל שליטה (שלנו), אנחנו כועסים וחסרי אונים. כדי להחזיר לעצמנו קצת מהשליטה, אנחנו מענישים את הילד. משתרר שקט מיידי, אנחנו נרגעים ונראה לנו שפתרנו את הבעיה.
    חסרונות העונש
    גובה מחיר רגשי מהילד; עלבון, כעס, השפלה.
    לא מלמד את הילד מהי ההתנהגות הרצויה.
    לא יעיל לטווח ארוך.
    חושף אותנו בחולשתנו – איבוד שליטה (ילדים הם עם חכם).
    מעורר מאבק כוח בין הילד להוריו.
    הילד מבין שרצוי שיתנהג אחרת ועם זאת מבין כמה ההשפעה שלכם מוגבלת (לא יכולים עליו...). הוא מתמלא בתחושת כוח וחוזר על אותה התנהגות שוב. אתם שוב יוצאים מן הכלים ומענישים אותו והוא שוב חוזר על אותה התנהגות לא מקובלת. זהו "הדווקא" שאתם מכירים, המייצג את מאבק הכוח בו אתם וילדכם שרויים.
    עונש הוא לא דרך חינוכית רצויה. אפשר לגדל ילדים ללא עונשים.
  • אני והפה הגדול שלי (מרי) 04/02/2020 11:56
    (סגור) כותרת: אני והפה הגדול שלי מחבר: מרי תאריך ושעה: 04/02/2020 11:56
    חייבת לפרוק..מרגישה אמא נוראית ובנאדם נורא!
    היום הגדול שלי בן ה3 התנהג ממש לא יפה במשך כל היום וממש הוציא אותי מדעתי! כשהגיעה השעה לקחת את אחיו הקטן מהגן, הוא בדיוק היה נורא עסוק במשחק שלו בבית וכשאמרתי לו שהוא צריך לעצור ושיוכל להמשיך כשנחזור אז הוא לא היה מוכן והתחיל להתעצבן ולא היה מוכן לקום ולצאת אז נאלצתי למשוך אותו בכוח ולנעול לו נעליים בכוח וגם לתוך המעלית נאלצתי "לסחוב" אותו בכוח וכל זה נמשך כל הדרך עד שחנינו ליד הגן וגם כשיצאנו מהרכב לכיוון הגן..
    באותו הרגע הגננת של הבן שלי יצאה בדיוק הביתה ושאלה לשלומנו ואני, עם רמת העצבים שהייתה לי בגוף בגלל ההתנהגות של הגדול שלי, שגם ככה היה לי ממש קשה להתמודד עם זה כי אין בי את הכוחות הפיזיים לסחוב ולגרור ילד בגילו כל כך הרבה, עניתי לה בחצי חיוך/ציניות "למה, למה עשיתי שניים??"
    כמובן שהתגובה שלה הייתה גם עם חיוך והלצה והכלה "לא..אסור להגיד ככה... בילד השלישי זה מתאזן" וציחקקנו שתינו.
    אבל אני בפנים, מאותה השנייה שהמשפט הזה יצא לי מהפה, לא מצליחה להירגע!!! אוכלת את עצמי מבפנים! לא מפסיקה לבכות עם עצמי בשקט ובא לי לשבור לעצמי את הפה על שבכלל העזתי להוציא מילים כאלה מהפה!
    זה קורע אותי מבפנים ושבר לי את הלב!
    הילדים האלה הם כל העולם שלי ובלעדיהם אני כלום!!! אבל פשוט כל הלחץ והעצבים וכל מה שעבר עליי באותו רגע פשוט גרמו לי לפלוט את זה ואני מרגישה כל כך רע עם עצמי! מי אני ומה אני בלי אחד מהם?! כלום ושום דבר! הם שני חצאי הלב שלי וביחד הם הלב שלי בשלמותו!
    למה הפה הזה לא יודע לבלום את עצמו כשצריך?!

    פרקתי כי הרגשתי שאני נחנקת עם עצמי עם הסערה שיש בי עד עכשיו... תודה לכל מי שקראה
  • זה הברזל? (שירה) 02/02/2020 07:54
    (סגור) כותרת: זה הברזל? מחבר: שירה תאריך ושעה: 02/02/2020 07:54
    הקטנה שלי 4.5 חודשים כבר שבוע מאז שהתחלתי לתת לה ברזל (של iron 3) סובלת מכאבי בטן בקושי אוכלת וכל יום מקבלת אקמול בגלל זה (הרופא אומר שאין שום בעיה רפואית ולא רואה סיבה לכאב או מקור כאב אחר) לאחר יומיים מתחילת מתן הברזל החלפתי לברזל טבעי של אקוסאפ ללא הטבה במצב. הרופא אומר שחייבת לקבל ברזל. מה עושים מסכנה זה בלתי אפשרי כל הזמן לתת אקמול, מצד שני אני מפחדת לא לתת לה ברזל שלא יפגע לה במשהו בהתפתחות...
  • לא מחליפים חיתול בגן עירייה? (אושרת) 29/01/2020 17:06
    (סגור) כותרת: לא מחליפים חיתול בגן עירייה? מחבר: אושרת תאריך ושעה: 29/01/2020 17:06
    בגן עירייה הן לא חייבות להחליף חיתול? הבת שלי הכי קטנה בגן בת 3 וחודשיים כל השאר בין כמעט 4 ו 4 פלוס.
    אני מרגישה שהן לוקחות את החוק הזה וכאילו משתמשות בו לרעה כדי לזלזל ולהתעלל בחסרי ישע!!
    האם זה מה שהחוק אומר זה מה שהתכוון החוק או משהו בי אולי לא בסדר??!
    בצהרון מקבלים את הבת שלי פעם רטובה ממים או פיפי או מלאה בקקי שעושה לה כוויות נוראיות.. אז היא לא מוכנה לגמילה היא לא משתפת פעולה כרגע בשום דרך.. כשיש לה קקי היא לא אומרת שצריכה לשרותים וגם לא אומרת אחרי שעושה...זו סיבה להתעלם ממנה? אם סייעת או גננת לא אוהבת ילדים אז למה היא שם?? איפה הלב שלהן מעבר לחוק הטיפשי הזה?? למה לא לבדוק אותה מדי פעם.. פעם בשעה נניח תראו אם היא עשתה מה כבר יקרה?? רק כדי שלא להגיע לרמת כוויות כאלו שגורמות לה לבכות ולצרוח עד השמים ביום ובלילה!!
    היא הגיעה לגן גמולה מפיפי וללא חיתול בתחילת שנה.. ביחד עם הגננת בגלל פספוסי קקי החלטנו להחזיר אותה לחיתולים לתקופה מסויימת אז אם יש לה חיתול זה אומר שלא רואים לא שומעים לא מריחים רק מתוך נוחיות??
    ועוד כשהגענו לגן היום הגננת כמעט לא הסכימה להכניס תילדה לגן מתוך נקמנות על זה ששלחתי לה תמונות של הכוויות שנגרמו לה מאתמול היא אומרת שזה לא בטוח כוויה שזה בטח פטרייה או משהו מדבק ושחייב אישור של רופא להכניס אותה לגן.
    אין לה בעיה עם אישור על כוויה זה יהיה דווקא לרעתה...אבל גם בהורים היא מתעללת אני בשוק מהחוצפה!!
    נשבעת שלא יודעת מה לעשות חוץ מלהתלונן לגורמים גבוהים יותר...
    הבנתי עכשיו מאיזו אמא שיצא חוק חדש שמחייב את גני העירייה להחליף חיתולים מישהי שמעה על החוק הזה?
    איפה אני רואה את זה כתוב? חייבת צילום של זה
  • תסמכו על האינטואיציה שלכן! (מישל) 28/01/2020 14:00
    (סגור) כותרת: תסמכו על האינטואיציה שלכן! מחבר: מישל תאריך ושעה: 28/01/2020 14:00
    רציתי לשתף שהתינוקת בת ה7 שבועות שלי העלתה חום ביום שישי בערב ל38 מעלות (מדדתי בבית שחי אבל חייבים בטוסיק). אחרי שהחום עלה עוד קצת הבאתי לה נובימול והחום ירד קצת אבל זמן קצר לאחן מכן עלה שוב. אמרתי לעצמי טוב זה חום אבל בוא נחכה ונראה אבל ליתר ביטחון התקשרתי לרופא אונליין שאמר לי שאני צריכה לפנות למיון בגיל הזה זה מסוכן. שיתפתי את בני המשפחה שלי שחשבו שהרופא מגזים והתנגדו שאסע איתה למיון בגלל המחלות שיש שם. אבל התחושה שלי לא הייתה טובה והתחלתי להתארגן למיון ובינתיים ראיתי איך היא נהיית עייפה מאוד וצבע העור שלה היה חיוור ולא טוב. מיהרתי והגענו למיון בו ישר מדדו לה חום בא
    טוסיק והיה 39.1 שזה מאוד גבוה לגיל שלה. בגלל חשד לדלקת קרום המוח עשו לה גם דיקור מותני (לקיחת נוזל מעמוד השדרה) גם לזה בני המשפחה שלי אמרו לי שזה לא טוב ושלא אסכים אך סמכתי על הרופאים בעיניים עצומות והתוצאות הראשוניות הגיעו מהר והאבחנה הייתה דלקת קרום המוח. היא קיבלה אנטיביוטיקה ולאט לאט השתפרה. אני משתפת כדי שתדעו שאם יש לתינוק חום מתחת לגיל 3 חודשים, לא לחכות או להסס וישר להתפנות למיון בגיל הזה הסימנים למחלה הם סמויים. אם לא הייתי מרגישה שהיא חמה ולא נוסעת איתה למיון זה לא היה נגמר טוב. הזמן הוא המרכיב החשוב. תסמכו על האינטואיציה גם אם אתן מרגישות משהו קטן, אתן לא סתם מרגישות
  • כועסת מהבוקר! (מיכל) 28/01/2020 13:43
    (סגור) כותרת: כועסת מהבוקר! מחבר: מיכל תאריך ושעה: 28/01/2020 13:43
    הבוקר כשהכנסתי את אמי למעון אמרתי למטפלת שהיום היא קמה מוקדם ויש סיכוי שהיא עיפה אז כדי לנסות לתת לה לישון.
    שעה אחרי כשאני באמצע ישיבה בעבודה אני מקבלת מבול של טלפונים אחד אחרי השני בלי הפסקה + הודעת ווצאפ שהילדה לא רגועה ולא רוצה לאכול.
    יצאתי מהישיבה חזרתי מיד למספר וענתה לי המטפלת בקול חצי צועק הבת שלך לא רגועה לא רוצה לאכול..
    אני מנסה להבין מה יש לילדה ומה כבר השתנה בשעה שחלפה מהרגע שעזבתי את המעון.
    אמרתי לגננת שאם היא סתם לא רגועה ואין חום או משו אז פשוט לנסות להרדים כי היא התעוררה ממש מוקדם.
    לתגובה שלה ממש לא ציפיתי---
    ״ככה זה ההורים הצעירים של היום קודם כל הקריירה חושבים שעושים להם דווקא״
    לקח לי דקה לעכל את מה ששמעתי.
    נכון אני עובדת בתחום קשוח מפתחת קריירה, אבל אין קשר אמא שלי תמיד זמינה לאסוף.
    אם הבת שלי קצת נודניקית מ9-16 (השעות שהיא במעון) אז מתפקידה של מטפלת זה להרגיע אותה ולטפל בה, בדיוק בשביל זה אני משלמת כל חודש סכום לא מבוטל! אז מה זה הזריקה אחראיות ״בואי לקחת אותה״ !
    זה שאני אמא צעירה לא הופך אותי לפחות טובה או פחות ראויה להפך!
    אנחנו בשנת 2020 אמהות יוצאות לעבוד ומפתחות קריירה!
    בסופו של ויכוח שלחתי את אמא שלי לקחת את הילדה כי למה שהיא לסבול עם מטפלת מחליפה עם אפס סבלנות ורצון לעזור? מיותר לציין שהילדה סה״כ רצתה לישון ונרדמה עוד בדרך לבית!
    לא מבינה מה נסגר עם החוסר מודעות של המטפלות לתפקיד שלהם, כאילו נגמר להם הסבלנות עוד לפני שהן מגיעות למעון...
  • אשמח לתובנות שלכן (אריאל) 26/01/2020 15:43
    (סגור) כותרת: אשמח לתובנות שלכן מחבר: אריאל תאריך ושעה: 26/01/2020 15:43
    הבת שלי בת שנתיים ושמונה חודשיים ,אתמול חברה הלכה להוציא לי את הילדה והתקשרה אליי בלחץ מטורף שבמעון לא שמו לב וכול הפנים של הילדה מנופחות והעינים בכלל אין מה לדבר ,יצאתי מיד מהעבודה והלכתי למרפאה לא נתנו לה כלום והרופאה טענה שכנראה אלרגיה ,זה קרה לילדה גם לפני שנה שהאופאה אמרה שזה כלום וכנראה עקיצת דבורה .הייתי היום אצל רופא אלרגיה ויצאתי ממש מדוכאת יש לילדה אלרגיה לאגוזי מלך ולא שלא נחשפה בעבר ,הרופא טוען שזה יכול לקרות והסיכוי שיעלם קלוש בניגוד לאלרגיה לחלב או ביצים.לא יודעת איך לעודד את עצמי ,זה ממש מדאיג אותי שאם שוב חס וחלילה לא ישימו לב עליה ?

    אשמח לתובנות שלכן....
  • בלחץ מהבדיקה... (אושרת) 26/01/2020 13:31
    (סגור) כותרת: בלחץ מהבדיקה... מחבר: אושרת תאריך ושעה: 26/01/2020 13:31
    אשמח להתייעץ איתכן,

    אני בהריון שלישי וב"ה כל הבדיקות עד עכשיו אבל בגלל שאני בת 37 למרות שהכל תקין הצליחו לערער את השלווה שלי ולהדגיש שחשוב בגילי לעשות בדיקת מי שפיר , הרופא שלי אמר לי שלמרות שצריך בגילי הוא לא רואה סיבה מיוחדת שאני צריכה לעשות ושזה תלוי בי ואני דיי לחוצה כי יש לי רק 8 ימים לעשות את הבדיקה.

    מה איתכן כול מי שעברה את גיל 37 עשתה מי שפיר ?? אני ממש בלחץ מהבדיקה הזו מבחינת סיכון ועוד לחשוב שיכניסו לי מחט לבטן זה פשוט מזעזע אותי ואני לא יודעת מה לעשות ...
  • אשמח לעצה שלכן: מה לעשות? (דורין) 26/01/2020 13:29
    (סגור) כותרת: אשמח לעצה שלכן: מה לעשות? מחבר: דורין תאריך ושעה: 26/01/2020 13:29
    היי בנות, אשמח לעצתכן (בלי לשפוט, רק מתייעצת)

    הנסיכה שלי בת שבעה חודשים, יש לנו בקרוב חתונה של בת דוד שלי שהיא גם חברה מאוד טובה שלי שכמובן כל המשפחה נוסעת לאירוע.

    עד עכשיו הקטנה שלי לא הייתה עם בייביסיטר אלא תמיד אמא שלי או אחותי שמרו עליה.. האירוע בחיפה (!!!!)

    אני לא יודעת מה לעשות.. לקחת אותה איתנו וכל הזמן אולי להיות איתה בלובי האולם כדי שלא יהיה לה רעש יותר מדיי ובכל פעם בן משפחה אחר יהיה איתה..? (היא סביר להניח כבר תישן בעגלה בשלב כלשהו...)

    להשאיר אותה עם בייביסיטר לא בא בחשבון כל כך, היא לא מכירה ואני פוחדת להשאיר אותה עם זרה כשאני כל-כך רחוקה מהבית.

    חשבתי אולי להביא בייביסטר לאולם שתהיה איתה אבל בגלל שזה בחיפה אני ממש לא מכירה מהאזור אז גם זה לא בא בחשבון..

    מה עושים במצב כזה? הסובבים אותי אומרים שאני ממש מגזימה ועוטפת אותה יותר מדיי בצמר גפן.. אני ממש מתוסכלת ולצערי לא ללכת לאירוע לא אופציה

    אשמח לעצתכן
  • האגיס אקסטרה קייר (עדי) 22/01/2020 13:13
    (סגור) כותרת: האגיס אקסטרה קייר מחבר: עדי תאריך ושעה: 22/01/2020 13:13
    אז ככה,

    הקטנה בת חודשיים ושוקלת 4.5קג..
    עדיין עם טיטול NB עם ניסיונות להחליף למידה 1, כי לפי מה שכתוב הNB הוא עד 4קג..
    מה שקורה בפועל זה שכשאני שמה לה את הNB אז הקקי יוצא מהצדדים ברוב המקרים, ואותו הדבר קורה גם ששמה לה את המידה הגדולה יותר.. זה כאילו הNB קטן לה מדי ואין מספיק מקום לקקי ומצד שני המידה 1 גדולה לה עדיין ויוצא כי הטיטול לא הדוק מספיק..
    ***האגיס אקסטרה קייר***
    מה דעתכן?
  • צריכה עזרה (ענבל) 20/01/2020 10:58
    (סגור) כותרת: צריכה עזרה מחבר: ענבל תאריך ושעה: 20/01/2020 10:58
    יש לי ילדה בת שלוש, ילדה מהממת, בוגרת מאוד לגילה , חכמה מאוד! בקרוב מאוד עתיד להצטרף אח קטן למשפחה (אמור לקרות כל רגע בערך) ובתקופה האחרונה היא השתנתה לא לטובה.
    זה מתבטא בדיבור תינוקי (שקראתי על זה והבנתי שזה חלק מהעובדה שאמור להגיע תינוק) , בעקשנות בדברים מפגרים לפעמים, אי רצון ללכת לגן (אני מתחילת השבוע בבית אבל שומרים על שגרה כמו שהייתה עד כה כדי לא לערער אותה), הדבר שהכי קיצוני זה הבכי בגן, בעלי הוא זה ששם אותה בגן אבל משבוע שעבר היא נצמדת לרגליים ולא מוכנה להכנס לגן (וחשוב לומר שהיא מאודדדד אוהבת ללכת לגן, הייתה מתעלמת ממנו בבקרים לפעמים). ביומיים שלושה האחרונים זה הפך לבכי היסטרי, ממש כמו ההסתגלות של תחילת השנה. אני לא יודעת מה לעשות, חשבתי אולי היא צריכה זמן איכות איתי (היא הייתה ממש בהתמוטטות עצבים כשהוצאתי אותה מהגן, התחרפנה לי באוטו מכלום!!!) אז הלכתי איתה לגן שעשועים והשתוללנו ודיברתי איתה והצלחתי להוציא ממנה שהיא מתביישת מצ׳אבי (שם בטן) שאמור להגיע והסברתי לה שהוא לא לוקח לה את המקום, שאנחנו אוהבים ותמיד נאהב אותה לא משנה מה, היא בתגובה אמרה שהיא תלמד אותו לשחק, ותעזור לו ותשמור עליו.
    אני יכולה לומר שהזמן הזה היה פרייסלס כי היא באמת זעקה לעזרה והייתי חייבת לעשות משהו. אבל אני מרגישה שזה לא מספיק, אנחנו מאוד סבלניים, מכילים, מחבקים וכל הזמן אומרים לה שאנחנו אוהבים אותה. אני לא יודעת מה עוד לעשות!
    היא נהייתה לי מאוד מפונקת, צמודה אליי ממש, רוצה רק אותי, מתעצבנת על שטויות, בוכה מכל פיפס, צועקת בבית.
    אני יודעת שזה מאוד קשור לאח שעוד שניה מצטרף אבל מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לה, אני כבר ממש מתוסכלת מהמצב!
    כל עצה תתקבל בברכה
  • בן 5 חודשים עצבני וצורח (שירה) 19/01/2020 10:16
    (סגור) כותרת: בן 5 חודשים עצבני וצורח מחבר: שירה תאריך ושעה: 19/01/2020 10:16
    אשמח להתייעצות הבן שלי בן 5 חודשים מאז שהוא נולד, הוא עצבני מאוד וצורח. קשה מאוד להרדים ולהרגיע אותו וגם שהוא ישן הוא לא ישן רצוף ומתעורר בצרחות
    הוא כל היום על הידיים וגם לא כל כך רגוע.

    החלפנו לו סוגי אוכל ולא היה שינוי היינו אצל מלא רופאים וכולם אומרים לנו שהמזג שלו פשוט עצבני יכול להיות דבר כזה? אנחנו כבר מיואשים...

    אולי יש איזה טיפול שהוא לא רפואי איזה דיקור או משהו כדי שיהיה יותר רגוע?

    יש רגעים שהוא רגוע מחייך ומשחק אבל אחרי כמה דקות הוא מתעצבן ומתחיל לצרוח...
    (זה לא קשור לגזים שיניים או אוכל).
  • מישהי עברה מקרה דומה עם ילד/ה? (קתרין) 12/01/2020 13:23
    (סגור) כותרת: מישהי עברה מקרה דומה עם ילד/ה? מחבר: קתרין תאריך ושעה: 12/01/2020 13:23
    שבוע שעבר התינוק שלי תכף בין 4 חודשים נהיה חולה שיעול עם לילה והיה קצת ציפצוצים.
    לקראת הסופש התחילה לו פריחה ממש קשה בקרקפת ברמה שמגרד את כל הגוף שלו והיום זה התפשט כבר גם לגוף.

    הייתי אצל הרופאה והיא אומרת שיכול להיות שמדובר על אסתמה של העור על רקע אלרגני כי הוא אוכל מטרנה אקסטרה קייר.
    מעולם לא הייתה בעיה עם האוכל והוא אוכל מעולה ומתחבר לאוכל.

    היא נתנה לי מרשם ל - סימלאק אלימנטום. שזה אוכל עם חלבון מפורק למי שיש אלרגיה לחלב פרה.
    הבנתי שהוא לא טעים והילדים בגיל הזה כבר לא רוצים אותו.
    מישהי עברה סיפור דומה אולי ? ויכולה לייעץ ?
    אשמח לעזרה.
  • בבוקר היא הלכה לגן בריאה... (מלי) 09/01/2020 14:55
    (סגור) כותרת: בבוקר היא הלכה לגן בריאה... מחבר: מלי תאריך ושעה: 09/01/2020 14:55
    הבת שלי בת 8 חודשים בגן היא זוחלת וכל הזמן היא חוזרת עם רגליים קרות ממש.
    בלי קשר, היא הייתה חולה שבוע שעבר כל השבוע עם שיעול ונזלת.
    אתמול היא חזרה לגן בריאה! וכשבאתי לאסוף אותה ראיתי אותה על הריצפה, עם רגליים קרות וחזרה מנוזלת עם שיעול שוב, ביקשתי מהגננת שלא תהיה על הריצפה והגננת כעסה ואמרה שאם הילדה זוחלת היא לא יכולה לעצור אותה ושאלביש לה עוד שיכבה(היא הייתה לבושה עם בגד גוף ומעל פוטר וגרביים). ביקשתי בקשה מוגזמת לדעתכן..? מה הייתן עושות במקומי..? (חוץ מלהלביש לה עוד שיכבה שאת זה אני עושה)
  • נו, אז אני מניקה! (שרי) 05/01/2020 16:27
    (סגור) כותרת: נו, אז אני מניקה! מחבר: שרי תאריך ושעה: 05/01/2020 16:27
    מניקה נסיך בן תשעה חודשים. מזה כחמישה חודשים שואבת בעבודה, אני מחנכת בתיכון, שואבת כל הפסקה בחדר המורים, בפינה, מכוסה כמובן.
    חשבתי שכבר שמעתי כל הערה עוקצנית ('את מתכננת להניק אותו לנצח?'), מתחסדת ('מותר אצלכם, הדתיים, לשאוב ככה? לדעתי זה לא צנוע') או נגעלת ('את באמת שמה את החלב *הזה* במקרר שלנו?'). הייתי בטוחה שכבר עברתי הכל, ואז הגיע הדבר הזה:
    אחד המורים ניגש אליי וביקש לתאם פגישה, ביקשתי לדחות את הפגישה בעשרים דקות כדי שאוכל לשאוב. ואז הוא ענה: "אני לא מבין איך את אומרת דבר כזה בכזאת טבעיות, זה כמו שאני אגיד שאני צריך עשרים דקות כדי לאונן בשירותים." הסתכלתי עליו בהלם, לא ידעתי מה לומר. ואז הוא המשיך- "אוי, עכשיו אני מדמיין אותך מניקה וזה לא עושה לי טוב, אני הולך, נדבר כבר."
    אני עדיין בפה פעור, סיפרתי לאחת המורות והיא קיבלה את זה בטבעיות גמורה. אולי אתן תוכלו להסכים איתי שיש פה אמירה מזעזעת ומחרידה, שאני לא סתם מגזימה.
  • RE: נו, אז אני מניקה! (נעה) 06/01/2020 08:44
    (סגור) כותרת: RE: נו, אז אני מניקה! מחבר: נעה תאריך ושעה: 06/01/2020 08:44
    מזעזע שהוא בכלל השווה בין הנקה לאוננות...וזה שהוא מורה....חוץ מזה שממש לא הייתי רוצה שיהיה מורה של הילדים שלי אין לי מה לומר ...
    כמו שאמרו פה לפניי, תפני לממונה על הטרדות מיניות אצלכם. אולי אם יקבל קצת על הראש הוא ילמד לשקול מילים..
  • RE: RE: נו, אז אני מניקה! (אבישג) 07/01/2020 10:16
    (סגור) כותרת: RE: RE: נו, אז אני מניקה! מחבר: אבישג תאריך ושעה: 07/01/2020 10:16
    אז הלכתי למס הכנסה בפתח תקווה היום עם התינוקת שלי בת חצי שנה. חיכינו בתור לכניסה. מאבטח ראה אותי, פינה לי את הדרך, אמר לי ללכת אחריו, הוציא לי מספר, נכנס לאחד החדרים וכשיצא אמר לי שעוד 5 דקות אני נכנסת.
    הבת שלי בשתי דקות האלה התחילה לבכות. הוצאתי סינר הנקה והנקתי בעמידה. תוך שתי דקות קראו לי, המשכתי להניק בחדר מול פקיד השומה שדיבר איתי רגיל, הסביר בנועם, חתם על מה שצריך ושאל אם אני רוצה שיסדר לי חדר פרטי להמשיך להניק.
    אני משתפת כי אני ממש מופתעת לטובה. אני לא עושה עניין מהנקה, אף פעם לא ביקשתי רשות, אני תמיד מתכסה במקומות ציבוריים, אלא אם משהו חריג קורה (למשל שיש היסטריה וסינר מפריע. במקרה כזה אתחיל בלי ואוסיף כשהיא תירגע)... ועדיין, המודעות לצורך בקיצור התור ובהנקה היה נעים.
  • RE: RE: RE: נו, אז אני מניקה! (לירון) 09/01/2020 08:38
    (סגור) כותרת: RE: RE: RE: נו, אז אני מניקה! מחבר: לירון תאריך ושעה: 09/01/2020 08:38
    אני מניקה בכל מקום. בלי כיסוי.
    לא, אני לא שולפת את החזה וקופצת על השולחן בשביל שכולם יראו וידעו שאני מניקה.
    אני בוחרת מקום נוח לשבת (לפעמים פחות נוח, אבל כשהקטנה רעבה- היא רוצה כאן ועכשיו..) ואז אני מניקה. לא מנסה בכוח שיראו, לא מחפשת למי יהיה נוח עם זה ולמי לא, לא חושבת פעמיים. פשוט מניקה.

    בכנות, נמאס לי שא.נשים רואים בזה משהו 'לא לעניין'. נמאס לי שמשווים את ההנקה להוצאת האיבר הגברי. נמאס לי לקרוא תגובות של נשים (!!!!) שכותבות שזה מביך אותן ושזה לא בסדר.

    אתם רואים כמה עיוותו את החשיבה שלנו.?

    כמה זה בסדר שיהיו פרסומות ענק של נשים כמעט ערומות,
    אבל כשמישהי מתיישבת להניק בחנות- זה פוגע ומביך.
    חשיבה מעוותת כל כך..

    לקחו את הבריאה הגדולה- הגוף הנשי- והכניסו אותו תחת הכותרות 'מין/סקס/בוטות' - אז רק שם זה 'בסדר' לחשוף (וגם זה לא תמיד.. קודם כדאי שתוודאי שיש לך קריטריונים 'נעימים' כמו חזה עומד ובטן שטוחה)

    לקחו את החזה הנשי- שאשכרה מזין ומעניק חיים!
    ושמו אותו תחת אותן קטגוריות.. 'מין/סקס/בוטות'..

    אז מה הפלא שיש אנשים שמובכים כשמניקות לידם?.
    מה הפלא שאנשים ירגישו לא בנוח ויכתבו תגובות מגעילות וכואבות על נשים שמניקות 'בפומבי'.?
    מה הפלא שאני רואה פוסטים של מניקות שמחפשות את החדר הנקה הכי קרוב אליהן?.

    חלקנו הגיעו למקום של בושה בגלל הנקה, רק בגלל החשיבה המעוותת הזאת. יש נשים שנגעלות מעצמן בגלל החשיבה הזאת!
    *זה* לא בסדר!
    *זה* לא לעניין!!

    הנקה היא חיבור עוצמתי, הרבה מעבר להזנה!!
    הנקה היא ביטחון, היא ביסוס הקשר, היא הכלה, היא נחמה, היא ריפוי, היא אהבה..

    הנקה, לדעתי, חיונית כמו החיבור לחבל התבור.
    היא כמו תחליף לחיבור הבלתי נמנע לחבל התבור.
    היא עוזרת לגוף להחלים מהלידה, היא עוזרת לאמא לחוש אהובה, היא עוזרת לתינוק לחוש בטוח בעולם החדש..

    חשוב לי לציין שאני מאמינה שכל אמא היא מדהימה ונפלאה ואין לי ספק שהיא עושה כל מה שהיא יודעת ויכולה עבור תינוקה,
    *גם* אמהות שבוחרות לא להניק.

    כתבתי את שעל ליבי אחרי שקראתי תגובה של מלצרית בבית קפה לאחר שהגיעה לקחת הזמנה מאמא מניקה והזדעזעה כל כך..
    למה?
    עד מתי יחשבו כל כך מעוות..?

    עד מתי יראו את הגוף הנשי כסמל סקס
    במקום כסמל החיים?.
  • רוצה שתעודדו אותי (איןשם) 01/01/2020 10:42
    (סגור) כותרת: רוצה שתעודדו אותי מחבר: איןשם תאריך ושעה: 01/01/2020 10:42
    מכיוון שזה עוד מוקדם ואני לא רוצה שידעו. אני בשבוע 9 להיריון. לפני שנה בערך עברתי עם בעלי דירה למקום מרוחק לצערי ממשפחתי, אבל מקום שמאפשר לנו לחסוך הרבה, בתקווה בשביל בית בעוד כמה שנים. המעבר לקיבוץ לווה מבחינתי בדיכאון (רחוק מכל דבר, מהחברות, מהמשפחה שלי) וכמובן שזה הוביל להשמנה של 10 קילו ממשקלי הרגיל (אני בחורה נמוכה ולכן הדבר מאוד נראה עליי). בנוסף, לפני כמספר חודשים חווינו היריון כימי, דבר שגם אכזב מאוד (אחרי תקופה של 5 חודשי ניסיונות) ואני מודה לאלוהים שעוד 4 חודשים אחרי עברו והצלחנו להיכנס להיריון. אני יודעת שזו מתנה ושזה דבר שיש נשים שמייחלות לו כל חייהן וכבודו במקומו מונח. האישיו שלי פה הוא דימוי הגוף. העובדה שכבר התחלתי היריון במשקל גבוה, ושאנשים עוד הרבה לפני ההיריון שאלו אותי אם אני בהיריון (דבר שפשוט גרם לי למבוכה שאין לתאר), והצורך להסביר שפשוט שמנתי, פשוט מכניסים אותי עוד יותר לדיכאון. אני הולכת לסיים את ההיריון הזה קרוב ל80 קילו ואני פשוט נחרדת מהמחשבה הזו. אני נגעלת מהמראה שלי כבר עכשיו וברור לי שהיריון זה לא זמן לדיאטות אלא רק לשימור מצב קיים בריא של אכילה נכונה ומזינה. אבל מה אני יכולה לעשות ? הערות של אנשים (מישהו שיודע על ההיריון אשכרה בא ואמר לי - את יודעת שזה לא תקין שהעלית כבר 3 קילו מאז שהתחלת את ההיריון נכון? את רק שבוע 9) שפשוט גורמות לי לבכות, החוסר רצון להסתכל על עצמי במראה.. והמחשבה על איזה גועל נפש ישאר ממני בסיום ההיריון הזה.

    איך אתן מעודדות אותי?
  • חייבת לפרוק (עדי) 01/01/2020 08:38
    (סגור) כותרת: חייבת לפרוק מחבר: עדי תאריך ושעה: 01/01/2020 08:38
    הייתי עם 4 ילדיי בקופת חולים לעשות חיסון היו 10 חיסונים לקטנים 7 למבוגרים
    שהוצאתי מספר אחת באה נידחפה והוציא מספר אחרי בזמן שאני צריכה 4 תורים... אוקי סתמתי מוקדם הילדים איתי מה להתווכח והיא מבקשת להוציא עוד אחד לפני...הלו חמודה ממש לא
    הגעתי לאחות הגדולה בת 13 עשתה הקטן בן 3 עשה ואמרו נישארו 2 לפי מספרים אמרתי טוב בדיוק הילדים שלי ואז הגברת שנידחפה אמרה לא זה התור שלנו אמרתי לה נידחפת לי למספר ועכשיו את רוצה לקחת חיסון אחרון שהיה אמור להיות שלי
    אחרי ויכוח לא נעים הבן הגדול שלי כפרה עליו אמא אני ואת נעשה פעם אחרת טוב יאללה כפרה בשבילך היא ניכנסה עשתה עכשיו תורי שוב פעם ילדה בת 4 מה אומרת לי הזבלה הזאת בבקשה התינוקת שלי בת שנתיים וחצי ושלך בת 4 יודעת לדבר ולבטא את עצמה יש מצב שתתני לחסן אותה היא קטנה יותר...
    רציתי להעיף לה בוקס התאפקתי ממש ניכנסתי בךי להגיב עשיתי תחיסון לילדה ויצאתי בסוף הכלבה מה אומרת לי שיהיה לך רע אמן אישה רעה הלםםםםםםם
    זהו פרקתי
  • רוצה לשמוע מאמהות מנוסות (דנה) 31/12/2019 10:45
    (סגור) כותרת: רוצה לשמוע מאמהות מנוסות מחבר: דנה תאריך ושעה: 31/12/2019 10:45
    אתמול הקטן שלי בן החודש וחצי התנהג בצורה שלא אופיינית לו. בכה כל הערב בלי שום סיבה נראית לעין והדבר הכי מוזר, שהוא לא רוצה לקחת ציצי. הוא לא מסרב לציצי אף פעם, להיפך כמה שיותר, יותר טוב מבחינתו. בסוף הצלחתי להניק אבל זה תמיד צד מסויים. ציץ שמאל הוא פשוט מסרב לקחת. אני יודעת שיש קפיצת גדילה בחודש וחצי אבל זה ממש לא מאפיין אתה מה שהם אמורים לעבור בקפיצת גדילה. מישהי חוותה משהו דומה?
  • לא כל ילד מקבל את החיסון אותו דבר (ליזי) 29/12/2019 20:42
    (סגור) כותרת: לא כל ילד מקבל את החיסון אותו דבר מחבר: ליזי תאריך ושעה: 29/12/2019 20:42
    רק רוצה לומר שגם אחרי הסיוט שעברתי עדין אני חושבת שצריך וזה חשוב לחסן !!!!!!!!!
    עשינו תחיסון לבן שלי בן 9 חודשיים , הילד בכה כמה דקות מהכאב והפסיק , אמרו לחכות רבע שעה לראות שאין קושי בנשימה או נפיחות בגרון כתוצאה מאלרגיה או כל דבר אחר . המתנו 15 דק והלכנו לבית אחרי חצי שעה בערך הבן שלי התחיל להכחיל נהיה לו קשה לנשום התחיל לגלגל עיניים להקיא , לקחתי אותו מייד לאחות במכבי באוטו הוא התחיל להירדם לקום לעצום עיניים נסעתי כמו משוגעת נסיעה של 3 דק בכי שלי שלו שנמשכה כמו נצח .
    הגעתי לאחות היא לקחה אותו והתחיל למדוד לו לחץ דם והכל ומיד לקחה לרופא הילד שלי כנראה לא קיבל את החיסון טוב והגעתי מהר כי הייתה לו נפיחות בגרון וזה גרם לקושי בנשימה ועד שלא הביאו לא סטרואידים הוא לא נרגע .
    עברתי סיוט היום אל תלכו ישר תשארו לפחות שעה , הן אומרות רבע שעה אבל כל גוף מקבל את זה שונה ולא בדיוק אחרי 15 דק קורה כל מה שקרה לי
    ברוך השם הלב שלי מרגיש טוב והכל בסדר !
  • סימני גוף של תינוקות (כלנית) 26/12/2019 12:57
    (סגור) כותרת: סימני גוף של תינוקות מחבר: כלנית תאריך ושעה: 26/12/2019 12:57
    יש פה מישהי שמבינה סימני גוף של תינוקות??
    חייבת להבין משהו, הקטנה בת שלושה חודשים במהלך הלילה מרימה רגליים לאוויר וזורקת חזרה למזרון, בהתחלה חשבתי שחם לה וככה מעיפה את השמיכה אבל גם בלעדיה עושה. יש לציין שעושה זאת רק בשנת הלילה ,זה בעצם הסימן שלי שהיא עומדת לקום. (כשישנה עמוק כמובן שלא עושה ) מה זה אומר?? כואב לה משהו? אני חצי לילה ערה מזה
  • בואו נדבר על מוצץ (שגית ברקר) 24/12/2019 11:35
    (סגור) כותרת: בואו נדבר על מוצץ מחבר: שגית ברקר תאריך ושעה: 24/12/2019 11:35
    בואו נדבר רגע על מוצץ.
    עוד שנייה צריכה ללדת בפעם השנייה אחרי ילד מהמם שינק עד גיל שנה ו4 חודשים, בהתחלה ממש נמנעתי מלתת לו מוצץ כי לא רציתי שזה "יהרוס לי את ההנקה", אחכ לא באמת התעקשתי על זה והוא לא ממש התחבר למוצץ, אז די ירדנו מזה. תאמת ממש לא מרגישה שהיה חסר, הוא נרדם מעולה וכזה כיף שאף פעם לא באמת היה תלוי בשום דבר.
    עכשיו לקראת הלידה השנייה מתלבטת מה לעשות אם כן להביא מההתחלה, להתעקש על זה? האם אתן חושבות/מרגישות שמוצץ באמת יכול להפריע להנקה? אני מרגישה שהייתה לי הנקה ממש טובה עם הראשון לא יודעת אם לקרוא לזה כמו שהרבה אומרות שהפכתי ל"מוצץ אנושי" כי הרגשתי שהוא פשוט יונק כשהוא רוצה וזה הכי טבעי בשבילו.
    אז על מה ההתלבטות שלי אתן שואלות? סתם בגלל שמלא אמהות אומרות שהחיים אחרים לגמרי עם מוצץ ושזה עוזר בטירוף.
    בגלל שאין לי באמת נסיון עם זה, אשמח שתגידו לי מנסיונכן מה נראה לכן?
  • טיפות אקליפטוס - סכנה לילדים! (לינדה) 22/12/2019 14:55
    (סגור) כותרת: טיפות אקליפטוס - סכנה לילדים! מחבר: לינדה תאריך ושעה: 22/12/2019 14:55
    הבת שלי בת חודשיים וחצי כבר במשך שבוע שלם מצוננת ומשתעלת נורא, קנינו לה טיפות אקליפטוס לטפטף לה על המיטה שיפתח לה קצת את האף.
    בעלי חזר מהעבודה וביקשתי ממנו שיטפטף לה קצת על המיטה כי היא ממש התקשתה לנשום, תוך כדי שהוא מטפטף היא סובבה את הראש ונכנס לה מהשמן לתוך העין.
    פתאום הילדה הפסיקה להגיב שלא נדע, בעלי צועק לי, אני מרימה את הילדה והיא פשוט מתחילה לפרכס לי בידיים ומפסיקה לנשום ותוך כדי נהיית ממש כחולה, צעקתי לבעלי להזמין אמבולנס, הם הגיעו ממש תוך 5 דקות בנתיים בזמן הזה היא חזרה להכרה והתחילה לבכות אבל לא הצליחה לפתוח את העיניים
    הגענו למיון ושם עשו לה שטיפת עיניים- דבר הכי לא נעים בעולם בלשון המעטה!!! פתחו לה בכוח את העין ושטפו לה עם צינור כל עין בנפרד
    ולאחר כמה דקות היא הצליחה לפקוח את העיניים.
    למזלנו הטיפול היה מאוד מהיר, אני לא רוצה לדעת מה היה קורה לולא השטיפת עיניים..
    בבית חולים הרופאה אמרה לנו שזה לא מקרה ראשון שקורה עם אותו השמן
    בבקשה מכם! היזהרו!!! מהטיפות האלה ובכלל מכל טיפות שהם ושימו לב שאתם מטפטפים רק שהתינוק לא שוכב על המיטה, אלא לטפטף ורק אז להניח אותו.
    תודה לקדוש ברוך הוא שהציל אותנו ממה שיכל לקרות אני עדיין לא מאמינה שדבר כל כך לא מזיק כמו טיפות גרם לאסון כזה! היזהרו
  • צריכה עצות של אמהות חכמות (קלי) 22/12/2019 09:40
    (סגור) כותרת: צריכה עצות של אמהות חכמות מחבר: קלי תאריך ושעה: 22/12/2019 09:40
    אשמח להתייעץ כל העדפת הורה, ינאי בן 1.10 ומאז ומתמיד הדמות ההיקשרותית הדומיננטית היתה אני, הוא יונק עדיין, נרדם רק איתי ובאופן גורף כל עשייה הוא מעדיף אותי על אבא שלו, אני יודעת שלאבא שלו זה צורם לדוגמה אפילו לפעמים בקריאת סיפור בערב הוא מבקש מאבא שלו לצאת ואפילו מסרב לנשיקת לילה טוב. כדאי בסביבה הוא מעדיף שהאינטראקציה תהיה מולי.
    בתפעול השוטף היה עוזר לי מאוד אם חלק מהמצבים יהיה שיתוף שווה יותר בינינו.. אשמח לעצות..
נושא חדש חיפוש בפורום חזור למעלה


: עבור אל עמוד