x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:
יצירת קשר
חיפוש באתר
מאמרים אחרונים
בדיקת הריון מעקב הריון ימים בטוחים חוסר שינה יומן הריון יחסי מין ביוץ פורום הריון

פורום הריון ולידה - יומן הריון

נושא חדש חיפוש בפורום חזרה לעמוד הפורום
נושא / מחבר תאריך
  • שאלה (לברר) 28/08/2018 23:08
    (סגור) כותרת: שאלה מחבר: לברר תאריך ושעה: 28/08/2018 23:08
    שלום
    רציתי לדעת האם יש פה נשים שבחרו בתרומת זרע?
    תודה
  • הנקה לאחר ניתוח קיסרי (דליה) 27/08/2018 15:05
    (סגור) כותרת: הנקה לאחר ניתוח קיסרי מחבר: דליה תאריך ושעה: 27/08/2018 15:05
    כשגיליתי שאני עומדת לעבור ניתוח קיסרי, אחת החששות הגדולות שלי היו לגבי ההנקה. מה יהיה? האם אצליח להניק? האם אחרי קיסרי זה קשה יותר?

    מההתחלה ההנקה היתה הבחירה הטריוויאלית. זו אפילו לא היתה בחירה אלא פשוט הדרך הטבעית והיחידה להאכיל את התינוקת שלי. ברשת מצאתי עדויות סותרות: אחרי קיסרי קשה להניק, אחרי קיסרי החלב לא מגיע בזמן, צריך לתת תמ"ל, יכול להיות שההנקה לא תצלח…

    האם יש בעיה עם חלב אחרי ניתוח קיסרי?

    בואו נבין בכלליות את תהליך היווצרות החלב. החלב מתחיל להיווצר בסביבות השבוע ה-16 להריון. חלק מנשים יכולות אפילו לסחוט מספר טיפות עוד בהריון (אם כי זה לא מומלץ ויכול לגרום ללידה מוקדמת או אפילו פציעה בפטמה אם לא יודעים לסחוט בצורה נכונה).

    למה החלב לא זורם כמו אחרי הלידה? מכיוון שהורמונים המיוצרים בגוף בגלל ההריון מעכבים את יציאתו.

    לאחר הלידה יש יציאת השיליה ויציאתה היא הטריגר לגוף להתחיל לשחרר את החלב.

    מכיוון שהשיליה יוצאת גם בלידה רגילה וגם בניתוח הקיסרי, לא צריכה להיות בעיה מיוחדת עם כמות החלב, היווצרותו ושחרורו לאחר הניתוח.

    יש השערה שבלידה טבעית כמות ההורמונים ששוטפת אותנו היא גבוהה יותר ומשפיעה טיפה חזק יותר, מה שגורם לחלב המעבר (זה שמגיע לאחר הקולוסטרום) להגיע טיפה מוקדם יותר. אבל הגורמים המהותיים יותר הם ההתנהלות לאחר הלידה והם משפיעים בצורה הרבה יותר חזקה.

    אם אין בעיה – מדוע להרבה נשים אין מספיק חלב אחרי ניתוח קיסרי?
    עכשיו כדאי לדבר על הגורמים המשפיעים על היווצרות מספקת של חלב ושחרורו מהגוף.

    הגורמים העיקריים הם: הנקה ראשונית בשעות הראשונות לאחר הלידה, המצאות התינוק ליד האם (ביות מלא), עור אל עור, אי מתן תמ"ל.

    הרבה פעמים נשים לאחר ניתוח קיסרי מופרדות לשעות רבות מהתינוק. גרוע מכך, בשעות האלה הוא יכול לקבל תמ"ל (למרות שאפשר לחכות עד 6 שעות מבלי להאכיל את התינוק וגם אפשר ומומלץ לתת לו שאוב – מספר טיפות של קולוסטרום במזרק אם לא ניתן להחזירו לאם). אין ביקוש – אין היצע (או יותר נכון איחור בהגעת החלב). תינוק שאכל תמ"ל יכול להירדם לזמן רב וגם כשכבר מתאחד עם אמו – לא יונק. במקרים מסוימים, אפילו מתן בקבוק אחד יכול לשבש תפיסה והסיכוי הגדול הוא שאמא טריה, מותשת וחסרת ניסיון תעדיף לתת לו בקבוק נוסף מאשר להשאירו בוכה. בקבוק גורר בקבוק והנה סיימנו את ההנקה עוד לפני שהיא התחילה באמת…

    הרבה פעמים הרצון לעזור לאם פוגע בה. לי אישית יצא לשמוע מספר פעמים מהאחיות "תביאי אותה לתינוקיה, את צריכה לנוח". הרצון הוא טוב, ההשלכות שלו – פחות. במקום זה, הייתי מעדיפה שבית החולים יעזור לאמא לאחר הקיסרי (וגם לאחר לידה רגילה) ויאפשר לה תנאים שיעודדו הנקה. למשל – יועצות הנקה גם בשעות ערב-לילה. למשל – אפשרות נוחה למלווה להישאר לישון בחדרה. משהו שאפילו לא יעלה על דעתי לבקש – עידוד שינה משותפת בטוחה.

    דרך אגב, הפרדה הזו בין האם לתינוקה לאחר ניתוח קיסרי איננה אילוץ רפואי. אחרת לא היה מתקיים "קיסרי טבעי" ואף בית חולים לא היה לוקח על עצמו ניתוח מסוכן שכזה. הפרדה הזו היא בעיקר לנוחות של הצוות המטפל ובית החולים מכיוון שנדרשת השקעה (כספית, צוות המטפל) בשביל לאפשר אפס הפרדה גם בקיסרי.

    הטיפים שלי לכל מי שיולדת קיסרי
    תבדקו אם יש לידכן בית חולים שמוכן ללידה קיסרית טבעית.

    תבדקו מה הנהלים לאחר הקיסרי ותוך כמה זמן אתן יכולות לצאת מהתאוששות.

    תבדקו מה שעת הניתוח והאם עדיין יש בבית חולים יועצות הנקה. תשמרו לעצמכן טלפונים של יועצות הנקה שקיבלתן המלצות עליהן. תתקשרו ברגע שיש בעיה ואל תחכו שתסתבך.

    תבדקו מה הנהלים לליווי של בן הזוג, דולה, אמא, חברה. אפשר להסתדר לבד בביות מלא גם אחרי ניתוח קיסרי אבל זה יותר קשה.

    תראו סרטונים איך מחברים את התינוק בשכיבה, בתנוחת פוטבול. אלה התנוחות המומלצות לאחר הקיסרי מכיוון שביממה הראשונה רוב הזמן תשכבו ולאחר מכן כשתשבו, תנוחת פוטבול היא התנוחה שהכי פחות לוחצת על התפרים.

    תאמינו בעצמכן – התינוק שלכן זקוק לכן, לחום שלכן, לחלב שלכן. לא צריך לקום ולהחליף לו 10 חיתולים ביממה. לא צריך לקלח אותו. כל הטיפולים האלה יבואו מאוחר יותר, בבית. אחיות בתינוקיה אולי מנוסות יותר אבל הן לא יודעות לטפל בתינוק שלכן טוב יותר מכן. באמת, אבל באמת, יותר מכל, התינוק שלכן זקוק לכן! אם אתן מרגישות שאתן מסוגלות ורוצות – לכו על זה ואל תתנו לאף אחד לערער לכן את הבטחון.
  • אני רוצה להתייעץ אתכן (אדל) 05/08/2018 15:15
    (סגור) כותרת: אני רוצה להתייעץ אתכן מחבר: אדל תאריך ושעה: 05/08/2018 15:15
    רציתי להתייעץ,
    עברתי שתי ניתוחים אחד לפני 7 שנים ואחד לפני 6 שנים, והיום אני שבוע 34,
    עם כאבים בצלקת כבר כשבועיים, כאבים של כאב/ לחץ באזור/ הרגשת שריפה כזאת וכל מיני הרגשות כאלה - פנימיות לא חיצוניות בצלקת החיצונית.
    הייתי במיון בבית חולים קפלן יום חמישי, היא רצתה להשאיר אותי להשגחה מחשש מהכאבים האלה, למרות שהמוניטור היה תקין,
    חתמתי על טופס להשתחרר כי לא הייתי מסוגלת מבחינתי אותו יום להישאר להשגחה, והבטחתי לה שאחזור במקרה ותהיה החמרה,
    באמת נוצרה החמרה בכאבים ואתמול הלכתי למיון בבית חולים איכילוב, כי שם אני מתכננת ללדת,
    הטיפול שלהם היה מהיר ומקצועי מצד האחיות באמת ממש אהבתי, אבל מצד שני, כשהגעתי לרופאה היא שחררה אותי כלאחר יד, המוניטור תקין והכאבים שלך לא משמעותיים או משהו כזה.
    אז יש לי פה רופאה בקפלן שמפחדת ואולי בצדק?
    ויש לי רופאה באיכילוב שממש לא,
    אני אישית לא הצלחתי להשיג בטחון מה לעשות
    אודה על נסיונכן ומה אתן עשיתן או הייתן עושות במקרה כזה.
  • הסוד לשינה טובה (גלינה) 05/08/2018 09:52
    (סגור) כותרת: הסוד לשינה טובה מחבר: גלינה תאריך ושעה: 05/08/2018 09:52
    מה הסוד לשינה מ 8-9 בערב עד 6-7 בבוקר ברצף?
    הבן שלי בן חודשיים אני עושה לו טקס שינה (למרות שחלק כאן יגידו שזה מוקדם מידי טקס שינה) ואז נכנס לשינת לילה מ 8 כזה ואז שוב מאכילה אותו באזור 12 וחצי 1 האכלת חלם וישן עד 7 ובעלי מאכיל אותו ושוב הילד חוזר לישון עד 10-11 בבוקר..
    אבל אני רוצה שהוא ישן שינה מלאה בלי האכלה באמצע מ 8-9 עד 6-7..

    האם יש מציאות כזה?
    האם הוא קטן מידי וזה יגיע בהמשך? אם כן מתי בערך..
    גלו לי את הסוד שלכן
  • צריכה לשמוע מאמהות מנוסות (אפרת יוגב) 30/07/2018 22:36
    (סגור) כותרת: צריכה לשמוע מאמהות מנוסות מחבר: אפרת יוגב תאריך ושעה: 30/07/2018 22:36
    הפיצי בן חודש ושבוע,
    נולד קטן ולא הצליח לינוק,
    בבית החולים קיבלתי לא מעט עצות סותרות מיועצות ההנקה שהתחלפו כל יום, ולא הצלחתי לעשות ביות מלא, הייתי מותשת לחלוטין ולא הצלחתי להניק
    גם בשאיבה לא יצא כלום
    ינק טיפה עם פיטמת סיליקון

    הגענו הביתה, ויום אחרי שלא הצליח לינוק קניתי תמ"ל והזמנתי יועצת הנקה, ומשאבה מיד שרה

    לא הצלחנו לחבר אותו ללא פיטמת סיליקון,
    והוחלט על שאיבות מרובות
    סקין טו סקין במנשא
    חילבה ומורינגה.
    משאבת מדלה לקטינה שהשכרתי מיועצת הנקה
    ובדיקה שאין לשון קשורה - אצל רופאת המשפחה שבדקה, היא הצליחה לחבר אותו, והוסיפה הנקה עם קשית
    גם בזה לא יכולתי לעמוד, היה לי קשה מידי להסתדר לבד.
    אבל אני יודעת שהלשון בסדר.

    בשאיבות לא הצלחתי לעמוד, שאבתי 4 פעמים ביום (לבד כל היום עם הפיצ בבית, וכל פעם שהלך לישון, הלכתי לנשום קצת או להשתלט על החורבן הזה שנקרא בית עם חמישה חתולים ותינוק חדש).
    אני לוקחת כדורים שמרדמים אותי, ולא סוגלת לקום בלילה, מה שלא אפשר לי לשאוב בלילות....וכנראה שגם הוריד תפוקת חלב
    (בן זוגי קם להאכיל אותו בלילה ולהחליף לו)

    בקיצור מפה לשם, אני מצליחה להוציא 60 CC ביום בשאיבה

    גם עם שאיבות מרובות הכמות לא עלתה
    ביום חמישי החלטתי לוותר סופית.....ואז הלכתי לדואר וקיבלתי את המשאבה מעלי שהזמנתי מראש.
    אז החלטתי לנסות שוב.
    ועדיין על אותה כמות.

    בשבת לא שאבתי, אמרתי שחלאס לנסות. זה מאמלל וחסר פואנטה.
    היום התחיל לכאוב לי שד ימין ולא יכולתי לשים את הגור במנשא.
    אז שאבתי.
    הצלחתי להוציא משהו כמו 70.

    בקיצור, לאן אני פונה מכאן? אני לא מצליחה להחליט האם 60 מ"ל שאובים ביום שווים את המאבק.......

    הסביבה ממש לא מקלה עלי לשאוב, ואני די לבד בזה
    חלמתי להניק, חיכיתי לזה כלכך.
    מצד אחד אין מספיק חלב, ומצד שני, כן יש שם משהו

    מה הייתן עושות אילו הייתן במקומי?
  • אני צריכה עצה שלכן (ניבה) 23/07/2018 16:40
    (סגור) כותרת: אני צריכה עצה שלכן מחבר: ניבה תאריך ושעה: 23/07/2018 16:40
    אני בת 26 יש לי בן זוג כבר 4 שנים. אנחנו גרים ביחד כבר מס חודשיםהוא בגילי, לאחרונה איחר לי המחזור עשיתי בדיקה ביתית יצאה חיובי, עשיתי בדיקות דם הראה שאני אכן בהיריון. לא ציפינו לזה עכשיו. אני מבחינתי אם זה היה עם מישהו אחר שהוא קצת יותר בוגר לא הייתי חושבת פעמיים והייתי רוצה את התינוק, אבל הבן זוג שלי לא בוגר אין לו עבודה שמכניסה מספיק כסף הוא מפחד מהתגובות של ההורים מבחינתו הוא ישר אמר הפלה. זה קל להגיד תמילה הזו אבל אני לא מסוגלת לחשוב על הפלה אני מאמינה שלכל דבר יש סיבה זה הגוף שלי ואני לא מוכנה להפיל מבחינתי הפלה אןמרת לפרק ביננו את הקשר אני אובדת עצות, לא יןדעת גם איך המשפחה שלי תקבל את זה ילד מחוץ לנישואים... אני מבקשת עצות אני לא יודעת מה לעשות
  • הרופא לא עזב אותי... (מורני) 18/07/2018 15:13
    (סגור) כותרת: הרופא לא עזב אותי... מחבר: מורני תאריך ושעה: 18/07/2018 15:13
    מניקה בובונת כבר שנה.
    אתמול הגעתי לבית חולים בחשד בפעם המיליון לPid (דלקת זיהומית באגן) הרופא המושלם שלי לא יכל לקבל אותי ולכן נסעתי לרופא מיון והוא אכן שלח אותי מהר מהר לבית חולים כי ברור שיש כאן דלקת ויש צורך באשפוז עם מתן אנטיביוטיקה לווריד 3 פעמים ביום לשלושה ימים (התחננתי שייתן לי דרך הפה אבל הוא אמר שלא לוקח סיכון ורוצה שייתנו לווריד) כשהגעתי לבית חולים הסברתי את הבעיה וכמובן שאני מניקה אז שייתנו משהו בהתאם.
    מאותו רגע!!!!!! הרופא לא עזב אותי, זה כואב לך בגלל ההנקה, ואנינאומרת לו מה קשור הנקה? אני מסבירה לך שיש לי את זהכבר פעם חמישית, מכירה את כל ההליך...כואב לי בכלל בקיום יחסים מה קשור הנקה? היא כבר בת שנה! עכשיו יתחיל לכאוב לי?!
    והוא מתעקש, אומר לי נבדוק אותך אבל אין לך כלום, זה בגלל ההתחברות של התינוק לפיטמה, גורם לצירים.
    ואני אומרת לו איזה צירים?! היא בת שנה!! וכואב לי בקיום יחסים לא כשאני מניקה.
    והוא לא קשוב ומתעקש, בדק אותי, לקח בדיקוץ דם אמר לי אין לך כלום זה ההנקה ,עניתי שלא יכול להית שהרופא ששלח אותי היה ככ מבוהל ועכשיו אין לי כלום! הבדיקות אמנם תקינות אבל לא תמיד זה מדד (שוב , זו פעם חמישית שקורה לי)
    דיברתי הבוקר עם הרופא שלי. כי כמובן ששחררו אותי בלי כלום ואני עם כאבים, סיפרתי לו הכל.
    הוא נוראאאאאאא התעצבן שהשליכו את זה על ההנקה, ממש רתח!!! הוא ביקש שאגיע אליו בין התורים שוב וכנראה ששוב יישלח אותי לביץ חולים
    הוא אמר שהוא הולך לשלוח מכתב תלונה בעצמו מדוע התעסקו בהנקה ולא בחולה, שזו רשלנות...ואני אומרת לעצמי איזה רופא מושלם יש לי :) למרות מה שעברתי ואעבור כנראה היום
  • שאלה לאמהות מנוסות (סימונה) 11/07/2018 09:36
    (סגור) כותרת: שאלה לאמהות מנוסות מחבר: סימונה תאריך ושעה: 11/07/2018 09:36
    הבת בת 5 ו4 חודשים. מרטיבה לעיתים קרובות בלילה. היום הרגישה קצת פחות טוב אז בעלי לקח לרופא, ועל דרך התייעץ איתו בנושא. הרופא סירב לתת הפניה למרפאת הרטבה או משהו בסגנון, כדי שנוכל לקבל פעמון לילדה. הרופא אמר קודם לנסות תרופה הורמונלית שמדכאת את הסנסורים של השלפוחית. לי זה לא נשמע הגיוני לגיל הזה- עדיין בת 5 זה יחסית קטנה. יש רעיונות לטיפולים אלטרנטיביים? יש לציין שהורדנו חיתול בלילה מאוחר כשהייתה בת 4. במשך חודשים הייתה יבשה לחלוטין ואז משהו השתבש וכבר 8 חודשים יש פספוסים רבים.
  • איך מרדימים אותה? (בתיה) 08/07/2018 17:15
    (סגור) כותרת: איך מרדימים אותה? מחבר: בתיה תאריך ושעה: 08/07/2018 17:15
    בת שנה וחצי לא ישנה עדיין בלילות...
    עברה לחדר משלה לפני כחודשיים ומאז לא מוכנה לישון בו. איכשהו מגיעה אלינו למיטה באמצע הלילה או נרדמת על הידיים.
    ניסיתי לשבת ליד המיטה שלה, ללטף, לדבר לקרוא סיפור לשיר , כלום לא עוזר לא מוכנה לישון. גם כשהיא אצלנו במיטה היא מתעוררת המון בלילה, הייתה תקופה שזה היה שיניים ודלקת באוזניים אבל כרגע היא בריאה ועדיין ממשיך.
    חשוב לציין שמאז שהיא נולדה היא לא ישנה טוב בלילות ולא מדובר ברעב

    אני בשבוע 34 עומדת ללדת ופוחדת שכשיגיע תינוק חדש הביתה יהיה קשה יותר. יש למישהי המלצות או רעיונות?
  • 2 שאלוטת בנוגע להריון (ליטל) 05/07/2018 09:29
    (סגור) כותרת: 2 שאלוטת בנוגע להריון מחבר: ליטל תאריך ושעה: 05/07/2018 09:29
    היי
    2 שאלות בנוגע להריון:

    1. איזה בדיקה אני צריכה לבקש מהרופא כדי לבדוק אם אני נשאית של צהבת בי? רוצה לדעת בשביל החיסון שנותנים אחרי הלידה לתינוק.

    2. חיסון שעלת- מעבר לעניינים של לידה מוקדמת, מה הסיכונים בחיסון עצמו? כמה זמן לוקח לגוף להעביר את הנוגדנים לתינוק במידה ואני מחליטה לעשות? מה התסמינים והסיכונים לתינוק שחולה בשעלת בחודשיים הראשונים?

    בהריון הקודם עשיתי מבלי להבין יותר מידי ועכשיו אני רוצה לקבל החלטה מושכלת יותר.

    תודה רבה
  • דילמה לגבי ההריון (עינב) 20/06/2018 09:14
    (סגור) כותרת: דילמה לגבי ההריון מחבר: עינב תאריך ושעה: 20/06/2018 09:14
    אני אמא לתאומים בגיל 6
    ונכנסתי להריון לא מתוכנן
    אני נמצאת במקום טוב בחיים
    אנחנו זוג עובדים ולא חסר כלום.
    אבל לא מתאים לי הריון..עברתי המון עם התאומים ולא היה קל ..אני עושה הכול לבד בבית
    בעלי רוב היום בעבודה
    עוד ילד זה ממש קריסה עבורי
    בעלי לא מוכן לשמוע על הפלה..ואומר במשפט אחד
    הפלה זה גירושין
    מה עושים אני בדילמה
  • התנהלות בגן ילדים פרטי (יעלה) 18/06/2018 09:38
    (סגור) כותרת: התנהלות בגן ילדים פרטי מחבר: יעלה תאריך ושעה: 18/06/2018 09:38
    הבת שלי בגן פרטי
    בת שנה ועשרה חודשים
    היום הייתי צריכה להוציא את הילדה מוקדם מהגן
    הגעתי לגן בדיוק אחת המטפלות נכנסה לגן אז נכנסתי יחד איתה
    הבת שלי הייתה ישנה יחד כל הילדים זאת היתה שעת צהרים
    כשנכנסתי לגן אחת המטפלות אמרה לי ״ביקשת רשות מבעלת הגן לקחת את הילדה״ כן מדובר בבת שלי והייתי צריכה לבקש רשות
    אז זה גם מה שעניתי לה אני צריכה לבקש רשות להוציא את הבת שלי?!
    אז היא אמרה שהיא צריכה להודיע לה .
    ביינתים הביאו לי את הילדה והמטפלת השניה התקשרה לבעלת הגן להודיע לה .
    בדרך הביתה בעלת הגן שהיא הגננת התקשרה נורא כעוסה באיזה רשות אני מגיעה לקחת את הילדה ולא מעדכנת אותה.
    חשוב לציין שבעלת הגן לא מסכימה שיגיעו לגן מוקדם יותר בלי לעדכן היא לא מסכימה שהכנסו לגן לא בשעת פתיחת השער
    והשער נעול עם מפתח בזמן שיש קוד אז ככה שאם רוצים להתפתיע אי אפשר.
    היא פשוט כעסה עליי ולמרות שהסברתי לה שזאת הבת שלי ואני לא צריכה לבקש רשות להוציא אותה אלה אם כן זה סבא או סבתא שבאו להוציא זה משהו אחר .
    בסיום השיחה היא אמרה לי אם את לא מוכנה לקבל את החוקים שלי יהיה לי מאוד עצוב אבל את יכולה להוציא את הילדה מהגן.
    מה הייתן עושות במצב כזה?!
  • איך מסתדרים אחרי ניתוח קיסרי? (בלולה) 07/06/2018 12:11
    (סגור) כותרת: איך מסתדרים אחרי ניתוח קיסרי? מחבר: בלולה תאריך ושעה: 07/06/2018 12:11
    בנות יקרות - איך מסתדרים עם צמודים אחרי קיסרי ?!
    יש לי ילד בן 1.4
    כרגע מיועדת לניתוח קיסרי בעקבות מצג עכוז ומיעוט מי שפיר (לכן גם לא אושר לי ניסיון היפוך)
    שבוע ראשון אחרי הלידה אהיה אצל ההורים של בעלי והם יקחו ויחזירו את הילד מהגן
    שבוע אח״כ אצל ההורים שלי שגרים רחוק אז הילד יהיה בחופש
    השאלה היא מה עושים ואיך מסתדרים כשאחזור הביתה ? בעלי עצמאי ולא יוכל להוציא ולהחזיר מהגן בכל יום.
    הבנתי שאסור להרים משקל במשך 6 שבועות , איך אקח אותו לגן ? להרים לכיסא באוטו? להרים מהמיטה בבוקר וכאלה ...?
    גם העגלה די כבדה אז מה בעצם עושים ???
    לחוצה ברמות מטורפות
  • איזה פתרונות אתם ממליצים? (ילנה) 27/05/2018 10:18
    (סגור) כותרת: איזה פתרונות אתם ממליצים? מחבר: ילנה תאריך ושעה: 27/05/2018 10:18
    הילדה שלי בת שנתיים וחצי סובלת מעצירות כרונית, כל פעם שהולכת לעשות קקי כאילו הולכת ללדת, הקקי שלה קשה כמו אבן כל הזמן, אמרו לי לנסות שמן פראפין אבל זה עדיין לא עוזר, בעלי מתעקש שאחליף לה את האוכל( כרגע אוכלת נוטרילון שלב 3) למרות שהרופאה אמרה שאם היא אוכלת את זה פעם ביום זה לא קשור. על איזה תחליף מזון אחר אתן ממליצות שיהיה לה יציאות רכות, זה ממש כואב לה היא צורחת בשרותים, מתחיל להלחיץ אותי, יש לציין שהיא לא אוכלת בכלל ירקות.
  • אלימות בין ילדים (אורית) 27/05/2018 10:04
    (סגור) כותרת: אלימות בין ילדים מחבר: אורית תאריך ושעה: 27/05/2018 10:04
    שואלת בשביל חברה... הבת שלה בת 5 בגן טרום חובה סיפרה לה הערב כי בתקופה האחרונה היא סובלת ממעשי ביריונות מצד ילד בגן לצורך העיניין נקרא לו מ' ואף ציינה כי מספר פעמים הוא נכנס אחריה לשירותים בלווי של ילד נוסף בכל פעם ילד/ה אחרים כאשר הילד הנוסף תופס אותה ומ' מוריד לה את התחתונים ונוגע לה במקומות מוצנעים. היא הספיקה לשוחח הערב עם הגננת שאמרה שהיא מקווה שפסיכולוגית הגן תגיע בימים הקרובים ושהיא דיברה עם אמא של הילד הפוגע וסוכם כי יתקיים מפגש בין ההורים. ועכשיו לשאלה...מישהי יודעת האם במקרה כזה ניתן להרחיק את הילד הפוגע מהגן עד למפגש עם הפסיכולוגית /ההורים. חשוב לציין שהילדה חווה סיוטים בלילה מזה זמן רב והערב התבררה הסיבה.
  • הילדה מושכת את התחתונים כל היום (ענת) 27/11/2017 09:42
    (סגור) כותרת: הילדה מושכת את התחתונים כל היום מחבר: ענת תאריך ושעה: 27/11/2017 09:42
    אני על סף שיגעון.

    הבת שלי בת חמש. בחודש האחרון היא נכנסה לקטע שהתחתונים מציקים לה בפות. היא תופסת את המכנס והתחתון ומושכת למטה, מצמידה את הירכיים כדי לתפוס את התחתון. כמובן שבצעד הבא הכל משתחרר אז כל שני צעדים הפעולה הזו קורית שוב וזה משגע אותי! בהתחלה היא פשוט הסתובבה כל הזמן עם היד במכנסיים ועברה לבחוץ כי כעסתי עליה.

    יש לציין שממש באותה תקופה היא גם גילתה את איבר המין שלה ואת היכולות שלו..
    בדקתי ואין גירוי או אדמומיות בפות.

    אני מאמינה שפשוט היא נעשתה מודעת לאזור ולתחושות שלו.
    ניסינו תחתונים צמודים ומשוחררים, טייץ ורנינג, כלום לא עוזר.
    מה עושים?

    אי אפשר שהילדה תסתובב כל היום ותמשוך במכנסיים..
  • RE: הילדה מושכת את התחתונים כל היום (טל) 20/05/2018 21:21
    (סגור) כותרת: RE: הילדה מושכת את התחתונים כל היום מחבר: טל תאריך ושעה: 20/05/2018 21:21
    הילדה מושכת את התחתונים כל היום ענת 27/11/2017 09:42

    אני על סף שיגעון.

    הבת שלי בת חמש. בחודש האחרון היא נכנסה לקטע שהתחתונים מציקים לה בפות. היא תופסת את המכנס והתחתון ומושכת למטה, מצמידה את הירכיים כדי לתפוס את התחתון. כמובן שבצעד הבא הכל משתחרר אז כל שני צעדים הפעולה הזו קורית שוב וזה משגע אותי! בהתחלה היא פשוט הסתובבה כל הזמן עם היד במכנסיים ועברה לבחוץ כי כעסתי עליה.

    יש לציין שממש באותה תקופה היא גם גילתה את איבר המין שלה ואת היכולות שלו..
    בדקתי ואין גירוי או אדמומיות בפות.

    אני מאמינה שפשוט היא נעשתה מודעת לאזור ולתחושות שלו.
    ניסינו תחתונים צמודים ומשוחררים, טייץ ורנינג, כלום לא עוזר.
    מה עושים?

    אי אפשר שהילדה תסתובב כל היום ותמשוך במכנסיים..

    שלום, יש לי בדיוק את אותה הבעיה עם בתי בת החמש. עושה בדיוק את אותו הדבר. האם יש לכן עצה בעניין? לא הצלחתי למצוא תגובה בפורום. תודה רבה
  • תפרחת חיתולים שלא נגמרת (יפית) 14/05/2018 23:03
    (סגור) כותרת: תפרחת חיתולים שלא נגמרת מחבר: יפית תאריך ושעה: 14/05/2018 23:03
    מיואשת.
    תפרחת חיתולים לתינוקת בת שנה וחודשיים שהחמירה לפצעים ואודם מטורף שלא עוברת כבר שלושה שבועות.

    ניסיתי הכל. אפלומיצין, אייונטיול, בפנטן, דזיסטין אפילו עברתי לטיטולים אורגניים לא זולים בכלל שאמורים להקל...
    הרופא רשם דרמוקומבין ועדיין אין שיפור.
    מישהי עברה משהו דומה?
    אשמח לטיפים...
  • ריחות מטריפים אותי (אביגיל) 29/04/2018 21:51
    (סגור) כותרת: ריחות מטריפים אותי מחבר: אביגיל תאריך ושעה: 29/04/2018 21:51
    שאלה קצת מוזרה ומביכה מעט אבל חייבת לשאול...שבוע 9 ומאוד קשה לי עם ריחות ובמיוחד של בשמים ודאודורנטים עד כדי כך שאמרתי לבעלי שישים את הדאודורנט ובושם שלו באוטו ורק שם ישים במקום בבית...אז קניתי לעצמי דאודורנט רולר ללא ריח והכל טוב ,לשעתיים בערך, ואז אני מרגישה שאני מסריחה וחייבת לשטוף את עצמי ולשים שוב....לא שאני באמת סרח אבל הרגשה לא נעימה ותמיד חם לי ומזיעה...קרה כאן למישהי או יש למישהי טיפים על דאודורנט אחר?
  • מה דעתכן אמהות יקרות? (קלי) 17/04/2018 09:33
    (סגור) כותרת: מה דעתכן אמהות יקרות? מחבר: קלי תאריך ושעה: 17/04/2018 09:33
    תינוק בן 4 חודשים בדיוק
    שוקל 10 קילו
    נמצא באחוזון 97+ מבחינת גובה
    כבר לא נכנס לאמבטיה של תינוק ובטח לא לכיסא
    אבל עדיין לא יושב.
    איך אני אמורה לקלח אותו עד שידע לשבת שזה עוד חודשיים בערך?
    נסיתי להתקלח יחד איתו אבל 10 קילו מסובנים וחלקלקים זה אתגר מפני עצמו.....
    מאותגרת מאוד
  • מתלבטת וצריכה תשובה (דנה) 09/04/2018 17:27
    (סגור) כותרת: מתלבטת וצריכה תשובה מחבר: דנה תאריך ושעה: 09/04/2018 17:27
    מתלבטת מאוד.. אוטוטו בת 37 , עם 2 ילדים, בן 7 ו2.5

    רק לאחרונה הקטן התייצב, יחסית, בשינה וירוסים וכל טוב. נולד עם ריפלוקס קשה.. בקיצור - שנתיים סופר מאתגרות.

    מאוד רוצה ילד 3, ככל הנראה , אצטרך התערבות רפואית גם עבורו .. כמו עם הראשונים, זה עוד בסדר, מצד אחד אני עוד שנייה כבר 37 מצד שני - לא יודעת איך להתחיל שוב עם לילות בלי שינה.. וכל הנילווה, עובדת משרה מלאה, ככה שמיד אחרי חופשת לידה - חוסר השינה פוגע ממש.

    נשמע אגואיסטי, אבל באמת חלום שלי לפחות לעוד ילד ואין לי שנים קדימה להתרגל..
    מה הייתן עושות ?

    חשוב לציין שביומיום יש עזרה מה סבתות ו24/7 מהבעל.. ובכל זאת עדיין - לילות וריחות בעיקר אני. אני טוטאלית עם זה וזה לא פשוט.
  • מה הסיכוי ללידה רגילה עכשיו? (מירי) 08/04/2018 11:22
    (סגור) כותרת: מה הסיכוי ללידה רגילה עכשיו? מחבר: מירי תאריך ושעה: 08/04/2018 11:22
    ילדתי בניתוח קיסרי חירום בעקבות רעלת הריון ולידה שלא התקדמה הראש של הבת שלי היה מסובב והיא ישבה לי על האגן אחרי 48 שעות בחדר לידה אפידורל פיטוצין ו3 בלונים שהתפוצצו ובצקת ברגליים שעלתה לי עד למעלה הכניסו אותי לקיסרי חירום הייתי מאושפזת 16 יום עם לחץ דם גבוה השאלה מה הסיכוי בהריון שני שאעבור לידה רגילה או שלא יקחו סיכון ואצטרך לעבור שוב קיסרי בגלל הרעלת וכל מה שעברתי לא מתכננת להיכנס להריון בקרוב פשוט רוצה לדעת מניסיון של בנות שעברו כמוני רעלת שאדע לקראת מה אני הולכת אם יש אפשרות כזאת ללידה רגילה או שעדיף קיסרי ולא להסתכן ..תודה
  • איך אני אמורה להתמודד? (יוליה) 08/04/2018 11:19
    (סגור) כותרת: איך אני אמורה להתמודד? מחבר: יוליה תאריך ושעה: 08/04/2018 11:19
    הבת שלי בת שנתיים והיא מכניסה כל דבר לפה. אבל לא סתם מכניסה אלה גם אוכלת, חול, שבבי עץ, מדבקות, עיפרונות, גיר ואפילו טושים! אני כבר מיואשת כי אי אפשר להשאיר אותה לבד לשניה כשהיא מציירת ואפילו אז לא כי תוך שניה היא נוגסת בעיפרון או בגיר ולא יורקת אלה לועסת ובולעת! היום הענשתי אותה על שאכלה עיפרון ושמתי אותה בפינה לכמה דקות. היא בכתה ואמרה שלא תעשה זאת שוב אבל אני בטוחה שכן.

    למי שגם יש ילדים כאלה, איך התמודדתם? מה עזר לכם? ומתי השלב הזה נגמר אצלכן?

    זה התחיל אצלה מגיל 9 חודשים ואני מסבירה לה ברגוע שזה יעשה לה כאב בטן והיא אומרת לי טוב ומפסיקה ויומיים אחרי זה שוב אותו סיפור. לא עובד ברוגע ולא עובד בצעקות כי אז היא עושה יותר דווקא אז כבר באמת מיואשת ולא יודעת מה לעשות.
  • אולי אני מאבדת את זה... (אלה) 03/04/2018 10:01
    (סגור) כותרת: אולי אני מאבדת את זה... מחבר: אלה תאריך ושעה: 03/04/2018 10:01
    ברגע שאת קמה בבוקר ולא יודעת איזה יום היום ,מבינה שאיבדת את זה,מאושפזת בשמירת הריון עם מחיקה בצוואר הרחם,בשבוע 29
    יש כאן בנות שעברו אותו דבר ,וילדו בזמן?
    איך הסתדרתם עם הילדים בבית?
    עם המתח המטורף שאת עלולה ללדת כל שניה,והעובר כל כך קטן..
    עם הלשכב שעות במיטה ואפילו לא לשבת..
    עם הלתפעל את כל הבית מרחוק,ולהיות נזקקת לטובת המשפ ,חברים שיעזרו ויתמכו...
    ועדיין לבקש מהבעל שיבוא להיות איתך ,כי באמת קשה לי להיות לבד
    אשמח לכל עצה טובה ,איך ניתן לעבור את התקופה הזו בלי לאבד את השפיות שנשארה לי.
  • עצה של בנות חכמות (האני) 03/04/2018 07:40
    (סגור) כותרת: עצה של בנות חכמות מחבר: האני תאריך ושעה: 03/04/2018 07:40
    הרבה חברות ומשפחה בקבוצה ואשמח שלא ידעו שזו אני...
    אני נשואה ויש לי תינוקת מהממת בת 8 חודשים, הרגע גיליתי שאני בהריון שוב (אני מאוד מאושרת!!!!)
    אבל, ואבל גדול... אני מתה מפחד!!!
    אנחנו זוג צעיר שעובדים מהבוקר עד הערב מצאת החמה עד צאת הנשמה ולא מסתדרים כלכלית... יש המון המון עזרה מההורים, ואני לא רוצה ״ליפול״ עליהם עכשיו עם תינוק נוסף...
    מה גם שאני מפחדת מהתגובות שלהם, בגלל העזרה שלהם ובגלל שהם יודעים את מצבנו!
    אנחנו גרים בשכירות, באמת שבקושי מסיימים את החודש (וזה עם עזרה)..
    אני שונאת לבקש עזרה או להיות נטל על מישהו, אבל כשזה מגיע לבת שלי אני ייעשה הכל שלא ייחסר לה כלום!
    אני מפחדת מהרעיון שיהיה לי לשלם פתאום שני מעונות (משלמת היום רק על הבת שלי מעל 2500₪)... מפחדת שלא נסתדר בכלל וזה מה שיגרום לנו לקריסה כלכלית רצינית.
    יש לציין שאנחנו בחובות לבנקים מעל 100 אלף ועכשיו עם עזרה מההורים של שני הצדדים עושים מאמצים לנסות להגיע להסדר ולכסות את החובות..
    בקיצור אשמח לשמוע מבנות שהיו במצב דומה לשלי איך הסתדרו? מה עשו? קצת עידוד...
    לציין שהקשר הזוגי שלי ושל בעלי מצויין, יש אהבה גדולה והוא מבחינתו להביא את הילד ואם צריך לקחת עוד עבודה!
    *מרוב פחד עוברת לי המחשבה בראש להפלה, למרות שאני ממש רוצה את הילד/ה הזו!
    אשמח שלא תשפטו ורק תעודדו..
    תודה לכל העונות וחג שמח
  • צריכה עצה טובה שלכן (אסתי) 29/03/2018 13:52
    (סגור) כותרת: צריכה עצה טובה שלכן מחבר: אסתי תאריך ושעה: 29/03/2018 13:52
    היי..מחפשת קצת לפרוק ולקבל תמיכה. לפני שבוע עשיתי גמילה סופית מהנקה לבת שלי ( בת 2.2). היינו בשלב שינקה רק לפני השינה בלילה ולשנצ רק בסופש. מאז שנולדה הייתה מאד קשורה להנקה ולא לקחה בקבוק או מוצץ אף פעם. רציתי לגמול כבר הרבה זמן מכמה סיבות והחלטתי לנצל את חופשת פסח כי ידעתי שתתקשה להרדם ולא רציתי להצטרך להעיר אותה בבקרים. ידעתי שיהיה לה קשה אבל זה כל כך קשה גם לי. היו לנו 4 ימים שהיה לה מאד קשה להירדם ניסתה להתחמק בכל דרך מלהירדם. ללכת למטבח, לשחק, ללכת על המיטה שלה הלוך וחזור וזה בסדר גמור, ידעתי שיהיה לה קשה להירדם ככה. אבל בשלב מסוים נכנסת לעייפות מטורפת אבל מסרבת לשכב במיטה ואז פשוט מתחילה לבכות ואני לא מצליחה להרגיע אותה עד שהיא בסוף נשכבת אחרי שאני מרגישה שהתישה את עצמה היא נרדמת ובקושי מסכימה שאלטף אותה. היה לנו יומיים טיפה יותר טובים שגם לא רצתה לישון ונרדמה מאוחר אבל לא בכתה. ואתמול שוב בכי מטורף שאי אפשר להרגיע. הסברתי לה כמה ימים כבר לפני הגמילה שעוד מעט יגמר החלב בציצי ושהיא יכולה לאכול אוכל של גדולים ומאכלים שהיא אוהבת או לשתות חלב בבקבוק שלה..(שותה לפעמים בחודש האחרון סתם באמצע היום חלב רגיל בכוס מעבר) ושאם תהיה עצובה אמא תהיה איתה ותיתן חיבוקים ונשיקות ותקרא סיפורים ותשיר שירים. אנחנו באמת יושבות במיטה ואני מקריאה לה המון סיפורים ושרים שירים אבל היא לא מסכימה לשכב וגם לא להישען עליי וגם לא מסכימה שאכבה את האור ואני מרגישה שהאור ממש מפריע לה לישון. אני שלמה עם הגמילה אבל פשוט קשה לי שכל כך קשה לה. תודה לכל מי שקרא ואשמח לחיזוק או עצה...
  • תודה על הנס שקרה (עדן) 26/03/2018 20:47
    (סגור) כותרת: תודה על הנס שקרה מחבר: עדן תאריך ושעה: 26/03/2018 20:47
    דריה שלי.. אז לאחר שנה שאת חלק בלתי נפרד מעולמנו אני חושבת שזה הרגע המתאים ביותר לסיפור גילוי הנס ברבים, הנס שלנו, הנס שלך!
    אז הכל התחיל לאחר הריון תקין לחלוטין, כל הבדיקות מעידות על היותך תינוקת בריאה עם התפתחות תקינה.
    לאחר 38 שבועות שהם 266 ימים , הגעתי בשעה 2:45 לפנות בוקר לחדר לידה בעקבות ירידת מים שהפתיעה אותי מתוך שינה. מתחברת למוניטור ובודקים פתיחה, אין צירים בכלל ויש פתיחה של 1.5 ס"מ בסה"כ, השעות התחילו לעבור מקבלת כמויות מטורפות של זירוז מתחברת לאפידורל שלא עזר בכלל. לאחר שהשעות חלפו להן ללא התקדמות, הגענו כבר ל36 שעות בחדר לידה עם ירידת מים ופתיחה בסה"כ של 3 ס"מ, ופתאום התחילה המצוקה, אני מעלה חום, את מאבדת דופק ושוב מקפיצה אותו ואז שוב מורידה, הוחלט על ניתוח חירום, בזמן שהולכים לבדוק מה קורה עם חדר הניתוח פתאום התקדמה לה הפתיחה ל7 ס"מ ופשוט ניסו לילד אותי באופן טבעי, נכנסת למצוקה ממשית. לאחר רבע שעה מסתבר שאין חדר ניתוח פנוי, ובעקבות הניסיונות ללידה טבעית מצבך הדרדר ממש מהר חיכנו במשך שעתיים שלמות שיתפנה חדר ניתוח כדי שתגיחי לך בריאה ושלמה לאויר העולם, אך להקב"ה היו תוכניות אחרות בשבילינו, הובילו אותי במהירות לחדר הניתוח לאחר שעתיים שאת במצוקה ועם דופק ששואף לאפס – שעתיים! הוציאו אותך ואני אפילו לא שמעתי אותך בוכה! וכאן התחיל המסע האמיתי, נולדת אבל ללא דופק וללא נשימה, מיד עברת החייאה שנמשכה כמו נצח, שעה שלמה שעובדים עלייך שאת מונשמת, הצלחת מעט להתאושש אבל לא עבר די זמן ופשוט קרסת, עברת קריסת מערכות שכללה כל מערכת אפשרית בגוף הקטן הזה שלך שפשוט ממצוקה התחיל להרוס את עצמו, שלא נדבר על הפעילות המוחית שלך שכמעט ולא הייתה קיימת, למחרת היה נראה כי את מתאוששת אבל את יודעת איך זה, צרות באות בצרורות, התחלת להראות סימנים של מצוקה קשה מאוד, התחלת לפרכס לאבד הכרה לאט לאט נכנסת לקומה והפסקת לנשום בכוחות עצמך, בעוד שאנחנו לא באמת מבינים על איזו רכבת הרים עלינו. הרופאים מגיעים אלינו בערב ליל הסדר לבשר לנו את הבשורה הקשה, שאת במצב אנוש והסיכויים שלך לחיות אפסיים, כן והם גם גילו מה יש לך, למה את לא מצליחה להשתקם ומצבך רק מדרדר, הגיעה הזמן לקרוא לילד בשמו.. "בנוסף לתשניק שהיא חוותה בלידה גילינו מחלה מטבולית נדירה שקוראים לה חמצת איזוולרית" לא ידענו אפילו אם זה טוב או רע, הרי גילינו מה יש לך, ממה את סובלת חשבנו שזה פשוט שנוכל לתת תרופה וזה פשוט יעבור ויחלוף מעצמו, אך לא תיארנו לעצמינו איזו כברת דרך יש לנו לעבור. באותה נשימה ופעימה אומרים לנו שצריך לתת לך טיפול שיעזור לך להשתקם או שלפחות יעצור את ההדרדרות אבל חובת השגת התרופות היא עלינו "כי אין לנו בבית חולים את התרופות" פתחנו חמ"ל קטן לגייס לך את אחת התרופות מדינה שלמה עמדה על הרגליים (וכל זה בערב ליל הסדר כן?) לאחר שעות מורטות עצבים ובכי בלתי פוסק כמובן מצאנו לך את התרופה באבו גוש. הבאנו אותה אלייך וקיווינו שמשהו ישתנה, אך מצבך רק הלך והדרדר, למחרת הגעתי לבקר אותך ולשבת לידך, בעודי מביטה בך ומתבוננת מבין הדמעות נשמע צפצוף חזק ושונה משאר הצפצופים, צוות רץ וקפץ עלייך אמרו לי שאת הפסקת לנשום והוציאו אותי מלידך בעודי מתפרקת ומתרסקת מצנררים אותך ומחברים אותך למכונת הנשמה שתהיה החברה הכי טובה שלך לתקופה הקרובה שבאה אחריה. ביצענו העברה לבית חולים וולפסון ההעברה הייתה מורכבת ובעלת סיכונים רבים וכבר התכוננו לאבד אותך בדרך, אבל את, את היית חזקה ונלחמת על החיים שלך בשתי ידייך וחיבקת אותם חזק בכל נשמתך וכוחך!
    הגעת לבית חולים וולפסון אחרי נסיעה שהרגישה נצח, עם ערכים בדם שלא ברור איך אפשר להגיע אליהם , ביניהם 1200 סוכר!! ורעלים שפשוט גרמו לך לקרוס טוטאלית. הגענו לבית חולים , לא נתנו לך סיכוי ואמרו שככל הנראה נותר לך נזק מוחי קשה ובלתי הפיך בין היתר גם שום איבר שלך לא תפקד והסבירו לנו שלפי מצבך נותרו לך בערך 3 שעות לחיות הגעתי לראות אותך היית שרועה שם על המיטה הקטנטנה בעודך כולך אפורה לא היה לך טיפת צבע בגוף אבל רק אלוהים יודע כמה יפה היית, כמו מלאך קטן שהגיע לתקן משהו בעולם ועכשיו הוא סיים את מלאכתו וזהו הגיע זמנו ללכת , אבל אני ואבא אמרנו שכל עוד הלב הקטן הזה פועם אנחנו נשארים לצידך, לאחוז לך את היד ולעזור לך להמשיך להלחם על החיים שלך, כי מי אנחנו שנוותר כשאת בעודך נלחמת?!!
    עברו להם הימים שבהם קרסת ועברת מי יודע כמה החייאות, צינורות וחורים בכל הגוף, צלקות, בצקות, דיאליזות, הליכים רפואיים בעלי סיכון חיים גבוה ביותר וכמובן שדאגו תמיד לומר לנו שגם אם תשרדי את תהיי צמח ויהיו לך חיים קשים ורקים מתוכן, אך משהו בנו הרגיש שאת חזקה ושאת פייטרית שרואים רק בסרטים או שומעים רק באגדות.
    אחרי אין ספור ברכות שקיבלת מרבנים, הפרשות חלה עוצמתיות, קבלות של כל כך הרבה אנשים לרפואתך, תיקונים שעשו לך ואין ספור תפילות לאבא שבשמיים התחולל לנו הנס התחלת להשתקם, הצליחו לגמול אותך לאחר חודשיים ממכונת ההנשמה, מדיי פעם גם שכחת איך לנשום אבל זכינו לחבוק בך, לגעת, לטפל ואפילו להחליף לך טיטול. היינו כל כך גאים בך! כל כך שמחים על כל דבר ודבר שהיית עושה גם הדברים הפשוטים שביניהם כמו למצמץ לדוגמא.
    לאחר שאמרו לי שלא אזכה לראותך מחייכת כנראה, ברגע שאחזתי בך ונרדמת בידיי הבטתי בך ופתאום עלה לו חיוך עדין וטהור זה היה הניצחון שלי , שלנו, שלך !!!!
    מאז ילדה שלי גדלת לך ואת לאט לאט מגשרת על פערים שנצברו, את מחייכת, מתקשרת, מבינה, מתפתחת, נכון יש עיכוב והתפתחות ואת גם כנראה לא ממש רואה טוב בעקבות הפגיעה המוחית, ואת נושאת מחלה נדירה שבה את מוגבלת באכילת מוצרים המכילים חלבונים (שנמצאים כמעט בכל דבר) שתלווה אותך לכל שנות חייך הארוכות, אבל למי אכפת?! את קיימת בעולמנו וזה מה שחשוב ! את מלווה אותי בכל שניה ורגע ביום שלי, את ממלאת לי את החיים באור. זה גם נכון שהשגרה שלנו לא קלה והכל יותר מסובך ואנחנו מבקרים בבתי חולים לא מעט אבל זה הרע במיעוטו, כי יכולתי לחוות מציאות אחרת, מציאות בלעדייך!
    אהובה גיבורה שלי לאחר ששיתפתי את הדרך שעברת ואת מסע הניצחון המטורף הזה שלך הגיע הזמן לברך אותך, ולאחל לך שלל ברכות ואיחולים ליום הולדתך הראשון..
    "ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אלייך ויחונך, ישא ה' פניו אלייך ויישם לך שלום"
    דריה שלנו המון מזל טוב, בריאות איתנה שהקב"ה יבטל מעלייך כל גזרות קשות ורעות, שישלח לך רפואה שלמה, בריאות הנפש והגוף, אושר ושמחת הלב, שתמיד נזכה לקבל עבורך בשורות טובות בכל בדיקותייך ! שתזכי למאור עינייך ושיחלוף כל פגע, שתדעי ימים של כל טוב, שתגדלי להיות חכמה, נבונה , נאהבת ומבורכת.
    אני רוצה שתדעי יקירתי שאני אהיה שם תמיד מאחורייך כעמוד תווך ואדאג לטפל בך במסירות, מאחלת לי שאוכל להעניק לך כל שחפץ ליבך ולא להחסיר ממך דבר גם אם זה מעל גבול היכולת שלי, אני נותנת לך כאן את הבטחתי שתמיד אכיל אותך, אבין אותך, אתמוך בך ואהיה קשובה לכל דרישותייך וצרכייך, אמא תשמור עלייך ולא תיתן לשום דבר לפגוע בך או לשים לך רגל, אלחם בשבילך עד הסוף כדי להעניק לך עולם טוב יותר ממה שחווית עד עכשיו. יום הולדת שמח ועד 120 שנים של בריאות לוחמת שלי!

    מודים לכל הצוות של וולפסון שעבדו 24/7 כפול חודשיים וחצי כדי להציל אותך ושנזכה לחבוק בך!

    ותודה לכל המשפחה וכל מי שהתפלל וליווה אותנו בדרך.. שנחזיר רק בטוב ובשמחות.
    וכמובן כמובן! #תודה_לאבא_בשמיים!!!
  • מספר גבוה בעיניים (ליאת) 21/03/2018 08:20
    (סגור) כותרת: מספר גבוה בעיניים מחבר: ליאת תאריך ושעה: 21/03/2018 08:20
    לפני כחודש הייתי עם בני בן 4 וחצי אצל רופא עיניים שאמר שיש לו מס' מאוד גבוה בשני העיניים והפנה אותי לרופא מומחה ולאופטמטריסט ילדים שגם הוא אמר אותו הדבר ונתן מרשם למשקפיים.

    יש לציין שעד הבדיקה לא שמתי לב שיש בעיה בראייה, גם הגננת לא ראתה משהוא חריג, הילד עשה עבודות יצירה כמו הדבקת מדבקות בצורה מושלמת, צבע ללא יציאה מהקווים, בנה פאזלים, הוא אף פעם לא התלונן שלא רואה טוב...

    אני מאוד מבולבלת מהמצב עד כדי כך שכבר חשבתי שאולי הרופא והאופטמטריסט טועים... האם משהיא עברה מקרה דומה?

    איך יתכן שילד עם כאלו מספרים גבוהים הסתדר עד היום בכל דבר בלי שנשים לב?
  • פרגון טהור לחיתולי האגיס (מיכל) 14/03/2018 18:04
    (סגור) כותרת: פרגון טהור לחיתולי האגיס מחבר: מיכל תאריך ושעה: 14/03/2018 18:04
    פרגון טהור!! כי כשמגיע מגיע...
    אני רואה הרבה פרסומים של אמהות מתוסכלות שמספרות על דליפות מהטיטול ומחליטות שהאגיס על הפנים.

    אז רציתי לשתף את הסיפור שלי:

    יש לי תינוקת מדהימה בת 10 חודשים וכל בוקר הייתה קמה רטובה. היא גם ישנה רק על הבטן אז כל הספיגה הייתה מתרכזת בקדמת הטיטול.

    כל בוקר אותו סיפור מתסכל להחליף את כללללל הבגדים שוב ושוב.

    גם אני החלטתי שהבעיה כנראה בהאגיס וניסיתי לעבור לפמפרס שבדיעבד הטיטול היה גרוע!! הטיטול לא היה גמיש, הסקוטצ׳ לא נתפס והכי חמור שאפילו לא ספג שעה וחצי (!!!) ולא רוצה לדעת מה היה קורה אם הייתי מנסה לילה שלם.

    לאחר שנפלתי על אזניים ערלות בשירות הלקוחות שלהם, בטענה כי תשובה לטענותיי אני אקבל רק בדואר (?!) וגם אין באפשרותם לשלוח דוגמיות במידות הללו מלבד טיטולי תחתונים, החלטתי להתקשר לשירות הלקוחות של האגיס ולשתף אותם בתסכול שלי. להפתעתי הצוות היה מאוד אמפתי ויעיל והציעו לי לנסות מידות יותר גדולות ובמקום שאבזבז עם כסף על קניית חבילות נוספות, מבלי ידיעה אם יתאימו או לא, הציעו לשלוח לי דוגמיות עם מידות שונות מ-2 הסוגים. הקטנה שלי מידה 4, שלחו לי לנסות מידה 4+, 5 ו-6 ואת הפתרון המושלם מצאתי במידה 6 (רק לשעות הלילה).
    והיום הבעיה חלפה לגמריי, קמה בבוקר יבשה לחלוט
  • איך לשלב הנקה עם תמ"ל (אליסיה) 12/03/2018 15:39
    (סגור) כותרת: איך לשלב הנקה עם תמ"ל מחבר: אליסיה תאריך ושעה: 12/03/2018 15:39
    לצערי נאלצת להשאיר יונקת בת חודשיים וחצי להרבה זמן (10-12 שעות). יש לי כשלוש מנות של חלב שאוב והשאר היא תקבל תמ"ל. איך כדאי לשלב? או שאין משמעות בכלל? (אחרי תמ"ל היא לא רעבה ל3-4 שעות , לפחות ככה יצא כשנתנו לה לבדוק שהיא מגיבה טוב) כשהיא יונקת היא יונקת כל שעתיים. אם זה משנה מדובר על מהבוקר מוקדם (סביבות 6 , כמובן אניק אותה ממש לפני שניפרד) עד הערב.
    שאלת בונוס- טשטוש בוריד- אפשר להניק/לתת מחלב שנשאב אח"כ?
  • כמה זה מרגיז... (ליז) 12/03/2018 11:53
    (סגור) כותרת: כמה זה מרגיז... מחבר: ליז תאריך ושעה: 12/03/2018 11:53
    מיום חמישי יש לבן שלי בן 4 חודשים חום של 38.8 שעולה ויורד בין לבין רצה לרופא מבקשת פיתרון אומר אין כלום חוץ מתרופת הורדת חום אומר שעם עולה שוב לרוץ לבית חולים ביום שישי בשעה 1:45 הנסיך מתעורר לאכול ואני בודקת חום היה 38.9 מעירה את בעלי ורצה למיון ושם אני חוטפת עצבים מהגועל מנפש של הרופאים שעושים בדיקות והכי גרוע לא נותנים כלום להורדת החום שכבר הגיע ל 39 חום הם אומרים שהגוף צריך להלחם בעצמו עכשוי הבן שלי חוסר שינה ולא אוכל ויש לו חום 39 אז למה לא לתת משהו להוריד ככה נמשך עד יום שבת בצהריים שהחלטתי שאת הבן שלי אני מוציאה משם
    והגעתי הביתה נתתי לו נומיבול ותודה תודה לאל שהקשבתי לאמהות שבתוכי החום ירד ל37.0 והילד שלי חזר לצחוק ולאכול עכשוי למה בבית חולים מחכים עד שיהיה יותר גרוע
    מצטערת על החפירה אבל הייתי צריכה לפרוק מהלב
נושא חדש חיפוש בפורום חזור למעלה


: עבור אל עמוד