x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:
יצירת קשר
חיפוש באתר
מאמרים אחרונים
בדיקת הריון מעקב הריון ימים בטוחים חוסר שינה יומן הריון יחסי מין ביוץ פורום הריון

פורום הריון ולידה - יומן הריון

נושא חדש חיפוש בפורום חזרה לעמוד הפורום
נושא / מחבר תאריך
  • שאלה לאמהות מנוסות (סימונה) 11/07/2018 09:36
    (סגור) כותרת: שאלה לאמהות מנוסות מחבר: סימונה תאריך ושעה: 11/07/2018 09:36
    הבת בת 5 ו4 חודשים. מרטיבה לעיתים קרובות בלילה. היום הרגישה קצת פחות טוב אז בעלי לקח לרופא, ועל דרך התייעץ איתו בנושא. הרופא סירב לתת הפניה למרפאת הרטבה או משהו בסגנון, כדי שנוכל לקבל פעמון לילדה. הרופא אמר קודם לנסות תרופה הורמונלית שמדכאת את הסנסורים של השלפוחית. לי זה לא נשמע הגיוני לגיל הזה- עדיין בת 5 זה יחסית קטנה. יש רעיונות לטיפולים אלטרנטיביים? יש לציין שהורדנו חיתול בלילה מאוחר כשהייתה בת 4. במשך חודשים הייתה יבשה לחלוטין ואז משהו השתבש וכבר 8 חודשים יש פספוסים רבים.
  • איך מרדימים אותה? (בתיה) 08/07/2018 17:15
    (סגור) כותרת: איך מרדימים אותה? מחבר: בתיה תאריך ושעה: 08/07/2018 17:15
    בת שנה וחצי לא ישנה עדיין בלילות...
    עברה לחדר משלה לפני כחודשיים ומאז לא מוכנה לישון בו. איכשהו מגיעה אלינו למיטה באמצע הלילה או נרדמת על הידיים.
    ניסיתי לשבת ליד המיטה שלה, ללטף, לדבר לקרוא סיפור לשיר , כלום לא עוזר לא מוכנה לישון. גם כשהיא אצלנו במיטה היא מתעוררת המון בלילה, הייתה תקופה שזה היה שיניים ודלקת באוזניים אבל כרגע היא בריאה ועדיין ממשיך.
    חשוב לציין שמאז שהיא נולדה היא לא ישנה טוב בלילות ולא מדובר ברעב

    אני בשבוע 34 עומדת ללדת ופוחדת שכשיגיע תינוק חדש הביתה יהיה קשה יותר. יש למישהי המלצות או רעיונות?
  • 2 שאלוטת בנוגע להריון (ליטל) 05/07/2018 09:29
    (סגור) כותרת: 2 שאלוטת בנוגע להריון מחבר: ליטל תאריך ושעה: 05/07/2018 09:29
    היי
    2 שאלות בנוגע להריון:

    1. איזה בדיקה אני צריכה לבקש מהרופא כדי לבדוק אם אני נשאית של צהבת בי? רוצה לדעת בשביל החיסון שנותנים אחרי הלידה לתינוק.

    2. חיסון שעלת- מעבר לעניינים של לידה מוקדמת, מה הסיכונים בחיסון עצמו? כמה זמן לוקח לגוף להעביר את הנוגדנים לתינוק במידה ואני מחליטה לעשות? מה התסמינים והסיכונים לתינוק שחולה בשעלת בחודשיים הראשונים?

    בהריון הקודם עשיתי מבלי להבין יותר מידי ועכשיו אני רוצה לקבל החלטה מושכלת יותר.

    תודה רבה
  • דילמה לגבי ההריון (עינב) 20/06/2018 09:14
    (סגור) כותרת: דילמה לגבי ההריון מחבר: עינב תאריך ושעה: 20/06/2018 09:14
    אני אמא לתאומים בגיל 6
    ונכנסתי להריון לא מתוכנן
    אני נמצאת במקום טוב בחיים
    אנחנו זוג עובדים ולא חסר כלום.
    אבל לא מתאים לי הריון..עברתי המון עם התאומים ולא היה קל ..אני עושה הכול לבד בבית
    בעלי רוב היום בעבודה
    עוד ילד זה ממש קריסה עבורי
    בעלי לא מוכן לשמוע על הפלה..ואומר במשפט אחד
    הפלה זה גירושין
    מה עושים אני בדילמה
  • התנהלות בגן ילדים פרטי (יעלה) 18/06/2018 09:38
    (סגור) כותרת: התנהלות בגן ילדים פרטי מחבר: יעלה תאריך ושעה: 18/06/2018 09:38
    הבת שלי בגן פרטי
    בת שנה ועשרה חודשים
    היום הייתי צריכה להוציא את הילדה מוקדם מהגן
    הגעתי לגן בדיוק אחת המטפלות נכנסה לגן אז נכנסתי יחד איתה
    הבת שלי הייתה ישנה יחד כל הילדים זאת היתה שעת צהרים
    כשנכנסתי לגן אחת המטפלות אמרה לי ״ביקשת רשות מבעלת הגן לקחת את הילדה״ כן מדובר בבת שלי והייתי צריכה לבקש רשות
    אז זה גם מה שעניתי לה אני צריכה לבקש רשות להוציא את הבת שלי?!
    אז היא אמרה שהיא צריכה להודיע לה .
    ביינתים הביאו לי את הילדה והמטפלת השניה התקשרה לבעלת הגן להודיע לה .
    בדרך הביתה בעלת הגן שהיא הגננת התקשרה נורא כעוסה באיזה רשות אני מגיעה לקחת את הילדה ולא מעדכנת אותה.
    חשוב לציין שבעלת הגן לא מסכימה שיגיעו לגן מוקדם יותר בלי לעדכן היא לא מסכימה שהכנסו לגן לא בשעת פתיחת השער
    והשער נעול עם מפתח בזמן שיש קוד אז ככה שאם רוצים להתפתיע אי אפשר.
    היא פשוט כעסה עליי ולמרות שהסברתי לה שזאת הבת שלי ואני לא צריכה לבקש רשות להוציא אותה אלה אם כן זה סבא או סבתא שבאו להוציא זה משהו אחר .
    בסיום השיחה היא אמרה לי אם את לא מוכנה לקבל את החוקים שלי יהיה לי מאוד עצוב אבל את יכולה להוציא את הילדה מהגן.
    מה הייתן עושות במצב כזה?!
  • איך מסתדרים אחרי ניתוח קיסרי? (בלולה) 07/06/2018 12:11
    (סגור) כותרת: איך מסתדרים אחרי ניתוח קיסרי? מחבר: בלולה תאריך ושעה: 07/06/2018 12:11
    בנות יקרות - איך מסתדרים עם צמודים אחרי קיסרי ?!
    יש לי ילד בן 1.4
    כרגע מיועדת לניתוח קיסרי בעקבות מצג עכוז ומיעוט מי שפיר (לכן גם לא אושר לי ניסיון היפוך)
    שבוע ראשון אחרי הלידה אהיה אצל ההורים של בעלי והם יקחו ויחזירו את הילד מהגן
    שבוע אח״כ אצל ההורים שלי שגרים רחוק אז הילד יהיה בחופש
    השאלה היא מה עושים ואיך מסתדרים כשאחזור הביתה ? בעלי עצמאי ולא יוכל להוציא ולהחזיר מהגן בכל יום.
    הבנתי שאסור להרים משקל במשך 6 שבועות , איך אקח אותו לגן ? להרים לכיסא באוטו? להרים מהמיטה בבוקר וכאלה ...?
    גם העגלה די כבדה אז מה בעצם עושים ???
    לחוצה ברמות מטורפות
  • איזה פתרונות אתם ממליצים? (ילנה) 27/05/2018 10:18
    (סגור) כותרת: איזה פתרונות אתם ממליצים? מחבר: ילנה תאריך ושעה: 27/05/2018 10:18
    הילדה שלי בת שנתיים וחצי סובלת מעצירות כרונית, כל פעם שהולכת לעשות קקי כאילו הולכת ללדת, הקקי שלה קשה כמו אבן כל הזמן, אמרו לי לנסות שמן פראפין אבל זה עדיין לא עוזר, בעלי מתעקש שאחליף לה את האוכל( כרגע אוכלת נוטרילון שלב 3) למרות שהרופאה אמרה שאם היא אוכלת את זה פעם ביום זה לא קשור. על איזה תחליף מזון אחר אתן ממליצות שיהיה לה יציאות רכות, זה ממש כואב לה היא צורחת בשרותים, מתחיל להלחיץ אותי, יש לציין שהיא לא אוכלת בכלל ירקות.
  • אלימות בין ילדים (אורית) 27/05/2018 10:04
    (סגור) כותרת: אלימות בין ילדים מחבר: אורית תאריך ושעה: 27/05/2018 10:04
    שואלת בשביל חברה... הבת שלה בת 5 בגן טרום חובה סיפרה לה הערב כי בתקופה האחרונה היא סובלת ממעשי ביריונות מצד ילד בגן לצורך העיניין נקרא לו מ' ואף ציינה כי מספר פעמים הוא נכנס אחריה לשירותים בלווי של ילד נוסף בכל פעם ילד/ה אחרים כאשר הילד הנוסף תופס אותה ומ' מוריד לה את התחתונים ונוגע לה במקומות מוצנעים. היא הספיקה לשוחח הערב עם הגננת שאמרה שהיא מקווה שפסיכולוגית הגן תגיע בימים הקרובים ושהיא דיברה עם אמא של הילד הפוגע וסוכם כי יתקיים מפגש בין ההורים. ועכשיו לשאלה...מישהי יודעת האם במקרה כזה ניתן להרחיק את הילד הפוגע מהגן עד למפגש עם הפסיכולוגית /ההורים. חשוב לציין שהילדה חווה סיוטים בלילה מזה זמן רב והערב התבררה הסיבה.
  • הילדה מושכת את התחתונים כל היום (ענת) 27/11/2017 09:42
    (סגור) כותרת: הילדה מושכת את התחתונים כל היום מחבר: ענת תאריך ושעה: 27/11/2017 09:42
    אני על סף שיגעון.

    הבת שלי בת חמש. בחודש האחרון היא נכנסה לקטע שהתחתונים מציקים לה בפות. היא תופסת את המכנס והתחתון ומושכת למטה, מצמידה את הירכיים כדי לתפוס את התחתון. כמובן שבצעד הבא הכל משתחרר אז כל שני צעדים הפעולה הזו קורית שוב וזה משגע אותי! בהתחלה היא פשוט הסתובבה כל הזמן עם היד במכנסיים ועברה לבחוץ כי כעסתי עליה.

    יש לציין שממש באותה תקופה היא גם גילתה את איבר המין שלה ואת היכולות שלו..
    בדקתי ואין גירוי או אדמומיות בפות.

    אני מאמינה שפשוט היא נעשתה מודעת לאזור ולתחושות שלו.
    ניסינו תחתונים צמודים ומשוחררים, טייץ ורנינג, כלום לא עוזר.
    מה עושים?

    אי אפשר שהילדה תסתובב כל היום ותמשוך במכנסיים..
  • RE: הילדה מושכת את התחתונים כל היום (טל) 20/05/2018 21:21
    (סגור) כותרת: RE: הילדה מושכת את התחתונים כל היום מחבר: טל תאריך ושעה: 20/05/2018 21:21
    הילדה מושכת את התחתונים כל היום ענת 27/11/2017 09:42

    אני על סף שיגעון.

    הבת שלי בת חמש. בחודש האחרון היא נכנסה לקטע שהתחתונים מציקים לה בפות. היא תופסת את המכנס והתחתון ומושכת למטה, מצמידה את הירכיים כדי לתפוס את התחתון. כמובן שבצעד הבא הכל משתחרר אז כל שני צעדים הפעולה הזו קורית שוב וזה משגע אותי! בהתחלה היא פשוט הסתובבה כל הזמן עם היד במכנסיים ועברה לבחוץ כי כעסתי עליה.

    יש לציין שממש באותה תקופה היא גם גילתה את איבר המין שלה ואת היכולות שלו..
    בדקתי ואין גירוי או אדמומיות בפות.

    אני מאמינה שפשוט היא נעשתה מודעת לאזור ולתחושות שלו.
    ניסינו תחתונים צמודים ומשוחררים, טייץ ורנינג, כלום לא עוזר.
    מה עושים?

    אי אפשר שהילדה תסתובב כל היום ותמשוך במכנסיים..

    שלום, יש לי בדיוק את אותה הבעיה עם בתי בת החמש. עושה בדיוק את אותו הדבר. האם יש לכן עצה בעניין? לא הצלחתי למצוא תגובה בפורום. תודה רבה
  • תפרחת חיתולים שלא נגמרת (יפית) 14/05/2018 23:03
    (סגור) כותרת: תפרחת חיתולים שלא נגמרת מחבר: יפית תאריך ושעה: 14/05/2018 23:03
    מיואשת.
    תפרחת חיתולים לתינוקת בת שנה וחודשיים שהחמירה לפצעים ואודם מטורף שלא עוברת כבר שלושה שבועות.

    ניסיתי הכל. אפלומיצין, אייונטיול, בפנטן, דזיסטין אפילו עברתי לטיטולים אורגניים לא זולים בכלל שאמורים להקל...
    הרופא רשם דרמוקומבין ועדיין אין שיפור.
    מישהי עברה משהו דומה?
    אשמח לטיפים...
  • ריחות מטריפים אותי (אביגיל) 29/04/2018 21:51
    (סגור) כותרת: ריחות מטריפים אותי מחבר: אביגיל תאריך ושעה: 29/04/2018 21:51
    שאלה קצת מוזרה ומביכה מעט אבל חייבת לשאול...שבוע 9 ומאוד קשה לי עם ריחות ובמיוחד של בשמים ודאודורנטים עד כדי כך שאמרתי לבעלי שישים את הדאודורנט ובושם שלו באוטו ורק שם ישים במקום בבית...אז קניתי לעצמי דאודורנט רולר ללא ריח והכל טוב ,לשעתיים בערך, ואז אני מרגישה שאני מסריחה וחייבת לשטוף את עצמי ולשים שוב....לא שאני באמת סרח אבל הרגשה לא נעימה ותמיד חם לי ומזיעה...קרה כאן למישהי או יש למישהי טיפים על דאודורנט אחר?
  • מה דעתכן אמהות יקרות? (קלי) 17/04/2018 09:33
    (סגור) כותרת: מה דעתכן אמהות יקרות? מחבר: קלי תאריך ושעה: 17/04/2018 09:33
    תינוק בן 4 חודשים בדיוק
    שוקל 10 קילו
    נמצא באחוזון 97+ מבחינת גובה
    כבר לא נכנס לאמבטיה של תינוק ובטח לא לכיסא
    אבל עדיין לא יושב.
    איך אני אמורה לקלח אותו עד שידע לשבת שזה עוד חודשיים בערך?
    נסיתי להתקלח יחד איתו אבל 10 קילו מסובנים וחלקלקים זה אתגר מפני עצמו.....
    מאותגרת מאוד
  • מתלבטת וצריכה תשובה (דנה) 09/04/2018 17:27
    (סגור) כותרת: מתלבטת וצריכה תשובה מחבר: דנה תאריך ושעה: 09/04/2018 17:27
    מתלבטת מאוד.. אוטוטו בת 37 , עם 2 ילדים, בן 7 ו2.5

    רק לאחרונה הקטן התייצב, יחסית, בשינה וירוסים וכל טוב. נולד עם ריפלוקס קשה.. בקיצור - שנתיים סופר מאתגרות.

    מאוד רוצה ילד 3, ככל הנראה , אצטרך התערבות רפואית גם עבורו .. כמו עם הראשונים, זה עוד בסדר, מצד אחד אני עוד שנייה כבר 37 מצד שני - לא יודעת איך להתחיל שוב עם לילות בלי שינה.. וכל הנילווה, עובדת משרה מלאה, ככה שמיד אחרי חופשת לידה - חוסר השינה פוגע ממש.

    נשמע אגואיסטי, אבל באמת חלום שלי לפחות לעוד ילד ואין לי שנים קדימה להתרגל..
    מה הייתן עושות ?

    חשוב לציין שביומיום יש עזרה מה סבתות ו24/7 מהבעל.. ובכל זאת עדיין - לילות וריחות בעיקר אני. אני טוטאלית עם זה וזה לא פשוט.
  • מה הסיכוי ללידה רגילה עכשיו? (מירי) 08/04/2018 11:22
    (סגור) כותרת: מה הסיכוי ללידה רגילה עכשיו? מחבר: מירי תאריך ושעה: 08/04/2018 11:22
    ילדתי בניתוח קיסרי חירום בעקבות רעלת הריון ולידה שלא התקדמה הראש של הבת שלי היה מסובב והיא ישבה לי על האגן אחרי 48 שעות בחדר לידה אפידורל פיטוצין ו3 בלונים שהתפוצצו ובצקת ברגליים שעלתה לי עד למעלה הכניסו אותי לקיסרי חירום הייתי מאושפזת 16 יום עם לחץ דם גבוה השאלה מה הסיכוי בהריון שני שאעבור לידה רגילה או שלא יקחו סיכון ואצטרך לעבור שוב קיסרי בגלל הרעלת וכל מה שעברתי לא מתכננת להיכנס להריון בקרוב פשוט רוצה לדעת מניסיון של בנות שעברו כמוני רעלת שאדע לקראת מה אני הולכת אם יש אפשרות כזאת ללידה רגילה או שעדיף קיסרי ולא להסתכן ..תודה
  • איך אני אמורה להתמודד? (יוליה) 08/04/2018 11:19
    (סגור) כותרת: איך אני אמורה להתמודד? מחבר: יוליה תאריך ושעה: 08/04/2018 11:19
    הבת שלי בת שנתיים והיא מכניסה כל דבר לפה. אבל לא סתם מכניסה אלה גם אוכלת, חול, שבבי עץ, מדבקות, עיפרונות, גיר ואפילו טושים! אני כבר מיואשת כי אי אפשר להשאיר אותה לבד לשניה כשהיא מציירת ואפילו אז לא כי תוך שניה היא נוגסת בעיפרון או בגיר ולא יורקת אלה לועסת ובולעת! היום הענשתי אותה על שאכלה עיפרון ושמתי אותה בפינה לכמה דקות. היא בכתה ואמרה שלא תעשה זאת שוב אבל אני בטוחה שכן.

    למי שגם יש ילדים כאלה, איך התמודדתם? מה עזר לכם? ומתי השלב הזה נגמר אצלכן?

    זה התחיל אצלה מגיל 9 חודשים ואני מסבירה לה ברגוע שזה יעשה לה כאב בטן והיא אומרת לי טוב ומפסיקה ויומיים אחרי זה שוב אותו סיפור. לא עובד ברוגע ולא עובד בצעקות כי אז היא עושה יותר דווקא אז כבר באמת מיואשת ולא יודעת מה לעשות.
  • אולי אני מאבדת את זה... (אלה) 03/04/2018 10:01
    (סגור) כותרת: אולי אני מאבדת את זה... מחבר: אלה תאריך ושעה: 03/04/2018 10:01
    ברגע שאת קמה בבוקר ולא יודעת איזה יום היום ,מבינה שאיבדת את זה,מאושפזת בשמירת הריון עם מחיקה בצוואר הרחם,בשבוע 29
    יש כאן בנות שעברו אותו דבר ,וילדו בזמן?
    איך הסתדרתם עם הילדים בבית?
    עם המתח המטורף שאת עלולה ללדת כל שניה,והעובר כל כך קטן..
    עם הלשכב שעות במיטה ואפילו לא לשבת..
    עם הלתפעל את כל הבית מרחוק,ולהיות נזקקת לטובת המשפ ,חברים שיעזרו ויתמכו...
    ועדיין לבקש מהבעל שיבוא להיות איתך ,כי באמת קשה לי להיות לבד
    אשמח לכל עצה טובה ,איך ניתן לעבור את התקופה הזו בלי לאבד את השפיות שנשארה לי.
  • עצה של בנות חכמות (האני) 03/04/2018 07:40
    (סגור) כותרת: עצה של בנות חכמות מחבר: האני תאריך ושעה: 03/04/2018 07:40
    הרבה חברות ומשפחה בקבוצה ואשמח שלא ידעו שזו אני...
    אני נשואה ויש לי תינוקת מהממת בת 8 חודשים, הרגע גיליתי שאני בהריון שוב (אני מאוד מאושרת!!!!)
    אבל, ואבל גדול... אני מתה מפחד!!!
    אנחנו זוג צעיר שעובדים מהבוקר עד הערב מצאת החמה עד צאת הנשמה ולא מסתדרים כלכלית... יש המון המון עזרה מההורים, ואני לא רוצה ״ליפול״ עליהם עכשיו עם תינוק נוסף...
    מה גם שאני מפחדת מהתגובות שלהם, בגלל העזרה שלהם ובגלל שהם יודעים את מצבנו!
    אנחנו גרים בשכירות, באמת שבקושי מסיימים את החודש (וזה עם עזרה)..
    אני שונאת לבקש עזרה או להיות נטל על מישהו, אבל כשזה מגיע לבת שלי אני ייעשה הכל שלא ייחסר לה כלום!
    אני מפחדת מהרעיון שיהיה לי לשלם פתאום שני מעונות (משלמת היום רק על הבת שלי מעל 2500₪)... מפחדת שלא נסתדר בכלל וזה מה שיגרום לנו לקריסה כלכלית רצינית.
    יש לציין שאנחנו בחובות לבנקים מעל 100 אלף ועכשיו עם עזרה מההורים של שני הצדדים עושים מאמצים לנסות להגיע להסדר ולכסות את החובות..
    בקיצור אשמח לשמוע מבנות שהיו במצב דומה לשלי איך הסתדרו? מה עשו? קצת עידוד...
    לציין שהקשר הזוגי שלי ושל בעלי מצויין, יש אהבה גדולה והוא מבחינתו להביא את הילד ואם צריך לקחת עוד עבודה!
    *מרוב פחד עוברת לי המחשבה בראש להפלה, למרות שאני ממש רוצה את הילד/ה הזו!
    אשמח שלא תשפטו ורק תעודדו..
    תודה לכל העונות וחג שמח
  • צריכה עצה טובה שלכן (אסתי) 29/03/2018 13:52
    (סגור) כותרת: צריכה עצה טובה שלכן מחבר: אסתי תאריך ושעה: 29/03/2018 13:52
    היי..מחפשת קצת לפרוק ולקבל תמיכה. לפני שבוע עשיתי גמילה סופית מהנקה לבת שלי ( בת 2.2). היינו בשלב שינקה רק לפני השינה בלילה ולשנצ רק בסופש. מאז שנולדה הייתה מאד קשורה להנקה ולא לקחה בקבוק או מוצץ אף פעם. רציתי לגמול כבר הרבה זמן מכמה סיבות והחלטתי לנצל את חופשת פסח כי ידעתי שתתקשה להרדם ולא רציתי להצטרך להעיר אותה בבקרים. ידעתי שיהיה לה קשה אבל זה כל כך קשה גם לי. היו לנו 4 ימים שהיה לה מאד קשה להירדם ניסתה להתחמק בכל דרך מלהירדם. ללכת למטבח, לשחק, ללכת על המיטה שלה הלוך וחזור וזה בסדר גמור, ידעתי שיהיה לה קשה להירדם ככה. אבל בשלב מסוים נכנסת לעייפות מטורפת אבל מסרבת לשכב במיטה ואז פשוט מתחילה לבכות ואני לא מצליחה להרגיע אותה עד שהיא בסוף נשכבת אחרי שאני מרגישה שהתישה את עצמה היא נרדמת ובקושי מסכימה שאלטף אותה. היה לנו יומיים טיפה יותר טובים שגם לא רצתה לישון ונרדמה מאוחר אבל לא בכתה. ואתמול שוב בכי מטורף שאי אפשר להרגיע. הסברתי לה כמה ימים כבר לפני הגמילה שעוד מעט יגמר החלב בציצי ושהיא יכולה לאכול אוכל של גדולים ומאכלים שהיא אוהבת או לשתות חלב בבקבוק שלה..(שותה לפעמים בחודש האחרון סתם באמצע היום חלב רגיל בכוס מעבר) ושאם תהיה עצובה אמא תהיה איתה ותיתן חיבוקים ונשיקות ותקרא סיפורים ותשיר שירים. אנחנו באמת יושבות במיטה ואני מקריאה לה המון סיפורים ושרים שירים אבל היא לא מסכימה לשכב וגם לא להישען עליי וגם לא מסכימה שאכבה את האור ואני מרגישה שהאור ממש מפריע לה לישון. אני שלמה עם הגמילה אבל פשוט קשה לי שכל כך קשה לה. תודה לכל מי שקרא ואשמח לחיזוק או עצה...
  • תודה על הנס שקרה (עדן) 26/03/2018 20:47
    (סגור) כותרת: תודה על הנס שקרה מחבר: עדן תאריך ושעה: 26/03/2018 20:47
    דריה שלי.. אז לאחר שנה שאת חלק בלתי נפרד מעולמנו אני חושבת שזה הרגע המתאים ביותר לסיפור גילוי הנס ברבים, הנס שלנו, הנס שלך!
    אז הכל התחיל לאחר הריון תקין לחלוטין, כל הבדיקות מעידות על היותך תינוקת בריאה עם התפתחות תקינה.
    לאחר 38 שבועות שהם 266 ימים , הגעתי בשעה 2:45 לפנות בוקר לחדר לידה בעקבות ירידת מים שהפתיעה אותי מתוך שינה. מתחברת למוניטור ובודקים פתיחה, אין צירים בכלל ויש פתיחה של 1.5 ס"מ בסה"כ, השעות התחילו לעבור מקבלת כמויות מטורפות של זירוז מתחברת לאפידורל שלא עזר בכלל. לאחר שהשעות חלפו להן ללא התקדמות, הגענו כבר ל36 שעות בחדר לידה עם ירידת מים ופתיחה בסה"כ של 3 ס"מ, ופתאום התחילה המצוקה, אני מעלה חום, את מאבדת דופק ושוב מקפיצה אותו ואז שוב מורידה, הוחלט על ניתוח חירום, בזמן שהולכים לבדוק מה קורה עם חדר הניתוח פתאום התקדמה לה הפתיחה ל7 ס"מ ופשוט ניסו לילד אותי באופן טבעי, נכנסת למצוקה ממשית. לאחר רבע שעה מסתבר שאין חדר ניתוח פנוי, ובעקבות הניסיונות ללידה טבעית מצבך הדרדר ממש מהר חיכנו במשך שעתיים שלמות שיתפנה חדר ניתוח כדי שתגיחי לך בריאה ושלמה לאויר העולם, אך להקב"ה היו תוכניות אחרות בשבילינו, הובילו אותי במהירות לחדר הניתוח לאחר שעתיים שאת במצוקה ועם דופק ששואף לאפס – שעתיים! הוציאו אותך ואני אפילו לא שמעתי אותך בוכה! וכאן התחיל המסע האמיתי, נולדת אבל ללא דופק וללא נשימה, מיד עברת החייאה שנמשכה כמו נצח, שעה שלמה שעובדים עלייך שאת מונשמת, הצלחת מעט להתאושש אבל לא עבר די זמן ופשוט קרסת, עברת קריסת מערכות שכללה כל מערכת אפשרית בגוף הקטן הזה שלך שפשוט ממצוקה התחיל להרוס את עצמו, שלא נדבר על הפעילות המוחית שלך שכמעט ולא הייתה קיימת, למחרת היה נראה כי את מתאוששת אבל את יודעת איך זה, צרות באות בצרורות, התחלת להראות סימנים של מצוקה קשה מאוד, התחלת לפרכס לאבד הכרה לאט לאט נכנסת לקומה והפסקת לנשום בכוחות עצמך, בעוד שאנחנו לא באמת מבינים על איזו רכבת הרים עלינו. הרופאים מגיעים אלינו בערב ליל הסדר לבשר לנו את הבשורה הקשה, שאת במצב אנוש והסיכויים שלך לחיות אפסיים, כן והם גם גילו מה יש לך, למה את לא מצליחה להשתקם ומצבך רק מדרדר, הגיעה הזמן לקרוא לילד בשמו.. "בנוסף לתשניק שהיא חוותה בלידה גילינו מחלה מטבולית נדירה שקוראים לה חמצת איזוולרית" לא ידענו אפילו אם זה טוב או רע, הרי גילינו מה יש לך, ממה את סובלת חשבנו שזה פשוט שנוכל לתת תרופה וזה פשוט יעבור ויחלוף מעצמו, אך לא תיארנו לעצמינו איזו כברת דרך יש לנו לעבור. באותה נשימה ופעימה אומרים לנו שצריך לתת לך טיפול שיעזור לך להשתקם או שלפחות יעצור את ההדרדרות אבל חובת השגת התרופות היא עלינו "כי אין לנו בבית חולים את התרופות" פתחנו חמ"ל קטן לגייס לך את אחת התרופות מדינה שלמה עמדה על הרגליים (וכל זה בערב ליל הסדר כן?) לאחר שעות מורטות עצבים ובכי בלתי פוסק כמובן מצאנו לך את התרופה באבו גוש. הבאנו אותה אלייך וקיווינו שמשהו ישתנה, אך מצבך רק הלך והדרדר, למחרת הגעתי לבקר אותך ולשבת לידך, בעודי מביטה בך ומתבוננת מבין הדמעות נשמע צפצוף חזק ושונה משאר הצפצופים, צוות רץ וקפץ עלייך אמרו לי שאת הפסקת לנשום והוציאו אותי מלידך בעודי מתפרקת ומתרסקת מצנררים אותך ומחברים אותך למכונת הנשמה שתהיה החברה הכי טובה שלך לתקופה הקרובה שבאה אחריה. ביצענו העברה לבית חולים וולפסון ההעברה הייתה מורכבת ובעלת סיכונים רבים וכבר התכוננו לאבד אותך בדרך, אבל את, את היית חזקה ונלחמת על החיים שלך בשתי ידייך וחיבקת אותם חזק בכל נשמתך וכוחך!
    הגעת לבית חולים וולפסון אחרי נסיעה שהרגישה נצח, עם ערכים בדם שלא ברור איך אפשר להגיע אליהם , ביניהם 1200 סוכר!! ורעלים שפשוט גרמו לך לקרוס טוטאלית. הגענו לבית חולים , לא נתנו לך סיכוי ואמרו שככל הנראה נותר לך נזק מוחי קשה ובלתי הפיך בין היתר גם שום איבר שלך לא תפקד והסבירו לנו שלפי מצבך נותרו לך בערך 3 שעות לחיות הגעתי לראות אותך היית שרועה שם על המיטה הקטנטנה בעודך כולך אפורה לא היה לך טיפת צבע בגוף אבל רק אלוהים יודע כמה יפה היית, כמו מלאך קטן שהגיע לתקן משהו בעולם ועכשיו הוא סיים את מלאכתו וזהו הגיע זמנו ללכת , אבל אני ואבא אמרנו שכל עוד הלב הקטן הזה פועם אנחנו נשארים לצידך, לאחוז לך את היד ולעזור לך להמשיך להלחם על החיים שלך, כי מי אנחנו שנוותר כשאת בעודך נלחמת?!!
    עברו להם הימים שבהם קרסת ועברת מי יודע כמה החייאות, צינורות וחורים בכל הגוף, צלקות, בצקות, דיאליזות, הליכים רפואיים בעלי סיכון חיים גבוה ביותר וכמובן שדאגו תמיד לומר לנו שגם אם תשרדי את תהיי צמח ויהיו לך חיים קשים ורקים מתוכן, אך משהו בנו הרגיש שאת חזקה ושאת פייטרית שרואים רק בסרטים או שומעים רק באגדות.
    אחרי אין ספור ברכות שקיבלת מרבנים, הפרשות חלה עוצמתיות, קבלות של כל כך הרבה אנשים לרפואתך, תיקונים שעשו לך ואין ספור תפילות לאבא שבשמיים התחולל לנו הנס התחלת להשתקם, הצליחו לגמול אותך לאחר חודשיים ממכונת ההנשמה, מדיי פעם גם שכחת איך לנשום אבל זכינו לחבוק בך, לגעת, לטפל ואפילו להחליף לך טיטול. היינו כל כך גאים בך! כל כך שמחים על כל דבר ודבר שהיית עושה גם הדברים הפשוטים שביניהם כמו למצמץ לדוגמא.
    לאחר שאמרו לי שלא אזכה לראותך מחייכת כנראה, ברגע שאחזתי בך ונרדמת בידיי הבטתי בך ופתאום עלה לו חיוך עדין וטהור זה היה הניצחון שלי , שלנו, שלך !!!!
    מאז ילדה שלי גדלת לך ואת לאט לאט מגשרת על פערים שנצברו, את מחייכת, מתקשרת, מבינה, מתפתחת, נכון יש עיכוב והתפתחות ואת גם כנראה לא ממש רואה טוב בעקבות הפגיעה המוחית, ואת נושאת מחלה נדירה שבה את מוגבלת באכילת מוצרים המכילים חלבונים (שנמצאים כמעט בכל דבר) שתלווה אותך לכל שנות חייך הארוכות, אבל למי אכפת?! את קיימת בעולמנו וזה מה שחשוב ! את מלווה אותי בכל שניה ורגע ביום שלי, את ממלאת לי את החיים באור. זה גם נכון שהשגרה שלנו לא קלה והכל יותר מסובך ואנחנו מבקרים בבתי חולים לא מעט אבל זה הרע במיעוטו, כי יכולתי לחוות מציאות אחרת, מציאות בלעדייך!
    אהובה גיבורה שלי לאחר ששיתפתי את הדרך שעברת ואת מסע הניצחון המטורף הזה שלך הגיע הזמן לברך אותך, ולאחל לך שלל ברכות ואיחולים ליום הולדתך הראשון..
    "ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אלייך ויחונך, ישא ה' פניו אלייך ויישם לך שלום"
    דריה שלנו המון מזל טוב, בריאות איתנה שהקב"ה יבטל מעלייך כל גזרות קשות ורעות, שישלח לך רפואה שלמה, בריאות הנפש והגוף, אושר ושמחת הלב, שתמיד נזכה לקבל עבורך בשורות טובות בכל בדיקותייך ! שתזכי למאור עינייך ושיחלוף כל פגע, שתדעי ימים של כל טוב, שתגדלי להיות חכמה, נבונה , נאהבת ומבורכת.
    אני רוצה שתדעי יקירתי שאני אהיה שם תמיד מאחורייך כעמוד תווך ואדאג לטפל בך במסירות, מאחלת לי שאוכל להעניק לך כל שחפץ ליבך ולא להחסיר ממך דבר גם אם זה מעל גבול היכולת שלי, אני נותנת לך כאן את הבטחתי שתמיד אכיל אותך, אבין אותך, אתמוך בך ואהיה קשובה לכל דרישותייך וצרכייך, אמא תשמור עלייך ולא תיתן לשום דבר לפגוע בך או לשים לך רגל, אלחם בשבילך עד הסוף כדי להעניק לך עולם טוב יותר ממה שחווית עד עכשיו. יום הולדת שמח ועד 120 שנים של בריאות לוחמת שלי!

    מודים לכל הצוות של וולפסון שעבדו 24/7 כפול חודשיים וחצי כדי להציל אותך ושנזכה לחבוק בך!

    ותודה לכל המשפחה וכל מי שהתפלל וליווה אותנו בדרך.. שנחזיר רק בטוב ובשמחות.
    וכמובן כמובן! #תודה_לאבא_בשמיים!!!
  • מספר גבוה בעיניים (ליאת) 21/03/2018 08:20
    (סגור) כותרת: מספר גבוה בעיניים מחבר: ליאת תאריך ושעה: 21/03/2018 08:20
    לפני כחודש הייתי עם בני בן 4 וחצי אצל רופא עיניים שאמר שיש לו מס' מאוד גבוה בשני העיניים והפנה אותי לרופא מומחה ולאופטמטריסט ילדים שגם הוא אמר אותו הדבר ונתן מרשם למשקפיים.

    יש לציין שעד הבדיקה לא שמתי לב שיש בעיה בראייה, גם הגננת לא ראתה משהוא חריג, הילד עשה עבודות יצירה כמו הדבקת מדבקות בצורה מושלמת, צבע ללא יציאה מהקווים, בנה פאזלים, הוא אף פעם לא התלונן שלא רואה טוב...

    אני מאוד מבולבלת מהמצב עד כדי כך שכבר חשבתי שאולי הרופא והאופטמטריסט טועים... האם משהיא עברה מקרה דומה?

    איך יתכן שילד עם כאלו מספרים גבוהים הסתדר עד היום בכל דבר בלי שנשים לב?
  • פרגון טהור לחיתולי האגיס (מיכל) 14/03/2018 18:04
    (סגור) כותרת: פרגון טהור לחיתולי האגיס מחבר: מיכל תאריך ושעה: 14/03/2018 18:04
    פרגון טהור!! כי כשמגיע מגיע...
    אני רואה הרבה פרסומים של אמהות מתוסכלות שמספרות על דליפות מהטיטול ומחליטות שהאגיס על הפנים.

    אז רציתי לשתף את הסיפור שלי:

    יש לי תינוקת מדהימה בת 10 חודשים וכל בוקר הייתה קמה רטובה. היא גם ישנה רק על הבטן אז כל הספיגה הייתה מתרכזת בקדמת הטיטול.

    כל בוקר אותו סיפור מתסכל להחליף את כללללל הבגדים שוב ושוב.

    גם אני החלטתי שהבעיה כנראה בהאגיס וניסיתי לעבור לפמפרס שבדיעבד הטיטול היה גרוע!! הטיטול לא היה גמיש, הסקוטצ׳ לא נתפס והכי חמור שאפילו לא ספג שעה וחצי (!!!) ולא רוצה לדעת מה היה קורה אם הייתי מנסה לילה שלם.

    לאחר שנפלתי על אזניים ערלות בשירות הלקוחות שלהם, בטענה כי תשובה לטענותיי אני אקבל רק בדואר (?!) וגם אין באפשרותם לשלוח דוגמיות במידות הללו מלבד טיטולי תחתונים, החלטתי להתקשר לשירות הלקוחות של האגיס ולשתף אותם בתסכול שלי. להפתעתי הצוות היה מאוד אמפתי ויעיל והציעו לי לנסות מידות יותר גדולות ובמקום שאבזבז עם כסף על קניית חבילות נוספות, מבלי ידיעה אם יתאימו או לא, הציעו לשלוח לי דוגמיות עם מידות שונות מ-2 הסוגים. הקטנה שלי מידה 4, שלחו לי לנסות מידה 4+, 5 ו-6 ואת הפתרון המושלם מצאתי במידה 6 (רק לשעות הלילה).
    והיום הבעיה חלפה לגמריי, קמה בבוקר יבשה לחלוט
  • איך לשלב הנקה עם תמ"ל (אליסיה) 12/03/2018 15:39
    (סגור) כותרת: איך לשלב הנקה עם תמ"ל מחבר: אליסיה תאריך ושעה: 12/03/2018 15:39
    לצערי נאלצת להשאיר יונקת בת חודשיים וחצי להרבה זמן (10-12 שעות). יש לי כשלוש מנות של חלב שאוב והשאר היא תקבל תמ"ל. איך כדאי לשלב? או שאין משמעות בכלל? (אחרי תמ"ל היא לא רעבה ל3-4 שעות , לפחות ככה יצא כשנתנו לה לבדוק שהיא מגיבה טוב) כשהיא יונקת היא יונקת כל שעתיים. אם זה משנה מדובר על מהבוקר מוקדם (סביבות 6 , כמובן אניק אותה ממש לפני שניפרד) עד הערב.
    שאלת בונוס- טשטוש בוריד- אפשר להניק/לתת מחלב שנשאב אח"כ?
  • כמה זה מרגיז... (ליז) 12/03/2018 11:53
    (סגור) כותרת: כמה זה מרגיז... מחבר: ליז תאריך ושעה: 12/03/2018 11:53
    מיום חמישי יש לבן שלי בן 4 חודשים חום של 38.8 שעולה ויורד בין לבין רצה לרופא מבקשת פיתרון אומר אין כלום חוץ מתרופת הורדת חום אומר שעם עולה שוב לרוץ לבית חולים ביום שישי בשעה 1:45 הנסיך מתעורר לאכול ואני בודקת חום היה 38.9 מעירה את בעלי ורצה למיון ושם אני חוטפת עצבים מהגועל מנפש של הרופאים שעושים בדיקות והכי גרוע לא נותנים כלום להורדת החום שכבר הגיע ל 39 חום הם אומרים שהגוף צריך להלחם בעצמו עכשוי הבן שלי חוסר שינה ולא אוכל ויש לו חום 39 אז למה לא לתת משהו להוריד ככה נמשך עד יום שבת בצהריים שהחלטתי שאת הבן שלי אני מוציאה משם
    והגעתי הביתה נתתי לו נומיבול ותודה תודה לאל שהקשבתי לאמהות שבתוכי החום ירד ל37.0 והילד שלי חזר לצחוק ולאכול עכשוי למה בבית חולים מחכים עד שיהיה יותר גרוע
    מצטערת על החפירה אבל הייתי צריכה לפרוק מהלב
  • לישון לילה שלם (ליאת) 12/03/2018 11:16
    (סגור) כותרת: לישון לילה שלם מחבר: ליאת תאריך ושעה: 12/03/2018 11:16
    לאחרונה אני רואה מלא פוסטים בקבוצה איך לגרום לילד לישון לילה שלם.. ויש כאלו שעונות שכמה לילות של בכי שהתינוק במיטה ולא מגיעים אליו ואח"כ נחת .. הוא ישן כמו שצריך... מתארת לעצמי שזה נשמע מפתה ופשוט
    א ב ל בנות תינוק שאחרי כמה לילות של בכי מפסיק לבכות זה לא בגלל שהכל טוב והוא רגוע ונינוח זה בכלל שהתרגל שלא משנה כמה יבכה וכמה יזדקק להוריו לא יהיה מענה . זה תינוק שהבין שגם ככה לא יתייחסו אליו. בנות התינוק שלכם לא בוכה סתם . הוא לא מפונק . הוא באמת באמת זקוק לכן.. גם אם הוא בדיוק סיים לאכול וגם אם זה לא הגזים ... העולם הזה החדש לו .. הפרידה לשינה מפחידה אותו... הוא זקוק לחום שלכם .. הוא זקוק לחיבוק שלכם בשביל להרגיש בטוח בעולם... הוא לגמרי יצור חסר ישע אין לו אחר בעולמו שימלא את צרכיו אילולא אתם .
    לא הוא לא יתרגל . הוא פשוט זקוק לחום ואהבה שלכם.. ברגע שהוא ירגיש מספיק בטוח הוא יירדם גם בלי הנדנוד החיבוק וההנקה .. אתם אלו שהבאתם אותו לעולם הוא לא ביקש להגיע לכאן . תנו לו את היחס שמגיע לו תנו לו תשומת לב שהוא באמת זקוק לה .
  • כשמרביצים לילד... (חן) 11/03/2018 19:26
    (סגור) כותרת: כשמרביצים לילד... מחבר: חן תאריך ושעה: 11/03/2018 19:26
    מה אתן עושות עם הדילמה הזאת:
    כשמרביצים לבן שלי
    (כיתה א'), אני אומרת לו להחזיר.
    בביה"ס מענישים אותו על כך.
    כי אסור שתיהיה אלימות, ובצדק.
    אבל מצד שני.......
    אני לא מוכנה שהוא ישאר אדיש כשמישהו מחליט להרביץ לו.
    אני כן רוצה שיגן על עצמו, שיחזיר.
    כך הילד הזה או האחר לא ירביצו לו שוב.
    בקיצור....איך זה עובד אצלכן?
  • חייבת להפסיק להניק (הדס) 07/03/2018 10:35
    (סגור) כותרת: חייבת להפסיק להניק מחבר: הדס תאריך ושעה: 07/03/2018 10:35
    מנסה לגמול מהנקה בת שבעה חודשים שמעולם לא קיבלה בקבוק.
    עם כל הכאב, זה דחוף לי כי אני צריכה לקחת איזושהי תרופה.
    ניסיתי כל סוגי הבקבוקים, כל סוגי התמל, ניסית פטל בבקבוק.
    המקסימום שהיא לוקחת זה שתי מציצות ואז חוזרת לשחק עם הפיטמה של הבקבוק בפה. תמל בכלל היא לא מסכימה ומסובבת את הראש.
    אין לי כל כך מי שייתן לה במקומי, בעלי מנסה כל יום יש לו חצי שעה בבוקר ולא מצליח.
    אני חייבת להפסיק להניק ומיואשת עד דמעות.
  • רופאת ילדים?! (שחף) 07/03/2018 09:16
    (סגור) כותרת: רופאת ילדים?! מחבר: שחף תאריך ושעה: 07/03/2018 09:16
    מסתבר שילדים מרמת אביב יותר טובים , שקטים ומחונכים מילדים מבת ים , לדברי "רופאת הילדים , היום הייתי עם הבת שלי אצלה , הבת שלי לא מתה על רופאים... ורגילה לרופא שלה קלטר , אבל הייתי חייבת תור דחוף, הגעתי הרופאה בקושי נגעה בילדה בקושי בדקה מה יש לה , מה שהרגיע את הבת שלי זה הפלאפון עם שירים של יובל , ולה זה נורא הפריע ... יש לציין שהיא הייתה עם הפלאפון לאחר הסוג של הבדיקה שהרופא הקלידה עשתה , זה היה בזמן שהיא הקלידה במחשב את המרשם ... אז נתתי לה את הפלאפון כי בכתה אז ה"רופאה" אמרה לי:

    "מעניין אני מטפלת בילדים גם ברמת אביב והם לא מתנהגים כמו הילדים של בת ים" , אז אמרתי לה מה זאת אומרת ?! , ענתה לי שוב את אותה תשובה והוסיפה מבט מזלזל,

    עצוב לי מאוד מאוד לדעת שזה מה שהיא חושבת על המטופלים פה , עצוב לי שעדיין ב2018 עדיין יש את האפליה הזאת ואת הסטיגמה הזאת שלא עוברת , אם זה מה שהיא חושבת עלינו הבת ימים ה "בעייתים " אז אני חושבת שאישה כזאת לא צריכה לשרת אותנו ברפואה הציבורית, נכון זה משפט קטן שהיא אמרה אבל עדיין עם משמעות מאוד גדולה.
  • רוצה להפסיק להניק... (תותי) 06/03/2018 14:58
    (סגור) כותרת: רוצה להפסיק להניק... מחבר: תותי תאריך ושעה: 06/03/2018 14:58
    היי בנות..שנה של הנקה.
    .מעוניינת להפסיק להניק.. לא רוצה להיכנס לעניין של למה להפסיק, אבל אני ממש לא בעניין של להמשיך. הקטנה שלי אוכלת מוצקים אבל מרגיש לי שיהיה חסר לה אם לא תיקח תמל...אבל ואבל גדול..היא לא מוכנה לטעום את זה..ניסיתי רק מטרנה בנתיים..השאלה אם עם תמל אחר זה יעבוד יותר. כרגע יש הנקת בוקר...2 בקבוקים שאובים בגן. בקבוק שאוב לפני השינה ובקבוק שאוב אחד בלילה. רוצה להפסיק עם השאיבות וההנקות...נגמרתי....
  • פריזמה או פלוטין בהריון (נויה) 05/03/2018 21:50
    (סגור) כותרת: פריזמה או פלוטין בהריון מחבר: נויה תאריך ושעה: 05/03/2018 21:50
    היי בנות, אני נמצאת בהריון ראשון שבוע 12 וכמה ימים.
    אני אומנם דוגלת באמצעיים טבעים ככל האפשר, לא אוהבת להשתמש בתרופות אלא רק ברפואה אלטרנטיבית ויחד עם זאת אני נוטלת באופן קבוע עוד לפני ההריון תרופה בשם "פריזמה" או בשמה השני "פלוטין" שעוזרת לי מאד.
    לפי הייעוץ הטרטולוגי היא מותרת בהריון אך אני בחרתי להפסיק בזמן הריון כדי לאפשר להריון להיות נקי מתרופות.
    יחד עם זאת לא קל לי כבר שלושה חודשים בלי התרופה ושוקלת לחזור לקחת אותה.
    זוהי תרופה אנטי דיכאונית עדינה מאד.
    יש כאן מישהי שלקחה או לוקחת בזמן הריון?
  • התייעצות עם אמהות מנוסות (עופרי) 04/03/2018 18:43
    (סגור) כותרת: התייעצות עם אמהות מנוסות מחבר: עופרי תאריך ושעה: 04/03/2018 18:43
    קודם כל חשוב לי לציין שאני מאוד הורמונלית וכל יום אחר הצהריים אני מרגישה מחנק ופורצת בבכי.. כל יום זה טיפה משתפר אבל עדיין זה קיים.

    לפני 9 ימים נולד הקטנציק ובמהלך השהות בבית חולים גילינו שאין לי מספיק חלב, שילבו סימילאק בשביל שיעלה חזרה במשקל (ירד 10%).
    ביום שישי האחרון הבאתי יועצת הנקה הבייתה שעזרה אבל לא מספיק. החיבור לא מושלם, אני מנסה לתסף אותו בכל הנקה עם לחיצות על השד בשביל להגביר את הזרימה, אנחנו עדיין משלימים לו עם 30 סיסי סימלאק, שאיבות לא מצליחות לי יותר מדי.. מצליחה מדי פעם לשאוב בערך 15 סיסי.

    ליל אמש היה מאוד קשה, הוא לא נרדם.. רק בכה, ניסיתי להניק אבל הוא סרב ונרדם. כשהרמתי אותו לשים בעריסה הוא התעורר בצווחות. הצלחנו רק ב6 בבוקר להרדים אותו.. זה היה לילה מאוד קשה נפשית עבורי.

    היום עשינו לו את הברית והיה לי מאוד קשה להעיר אותו לאכול.. הצלחתי לאחר שהפשטתי אותו והוא ינק בערך כשעה (לא רצוף). בסוף נרדם והוא ישן כבר שלוש שעות רצוף.

    מחר, בעלי חוזר לעבודה, ומכיוון שאני מניקה הוחלט על סידור שאני ישנה כמה שיותר במהלך היום כאשר הבייבי ישן ובלילה אני זו שקמה אליו (כמובן שאם אני מגיעה לסף תשישות אז אני מעירה את בעלי שיעזור לי)..
    אבל אני בחששות מהלילה הזה.. אם הוא יהיה כמו הלילה הקודם שלא משנה מה עשינו הוא לא ישן.. והייתי שמחה לקבל עצות מכן איך אפשר להתגבר על החששות ולזרום עם הקושי של הלילות...

    תודה על הסבלנות למי שקראה הכל
נושא חדש חיפוש בפורום חזור למעלה


: עבור אל עמוד