x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:
יצירת קשר
חיפוש באתר
מאמרים אחרונים
בדיקת הריון מעקב הריון ימים בטוחים חוסר שינה יומן הריון יחסי מין ביוץ פורום הריון

פורום הריון ולידה - יומן הריון

נושא חדש חיפוש בפורום חזרה לעמוד הפורום
נושא / מחבר תאריך
  • בן 5 חודשים עצבני וצורח (שירה) 19/01/2020 10:16
    (סגור) כותרת: בן 5 חודשים עצבני וצורח מחבר: שירה תאריך ושעה: 19/01/2020 10:16
    אשמח להתייעצות הבן שלי בן 5 חודשים מאז שהוא נולד, הוא עצבני מאוד וצורח. קשה מאוד להרדים ולהרגיע אותו וגם שהוא ישן הוא לא ישן רצוף ומתעורר בצרחות
    הוא כל היום על הידיים וגם לא כל כך רגוע.

    החלפנו לו סוגי אוכל ולא היה שינוי היינו אצל מלא רופאים וכולם אומרים לנו שהמזג שלו פשוט עצבני יכול להיות דבר כזה? אנחנו כבר מיואשים...

    אולי יש איזה טיפול שהוא לא רפואי איזה דיקור או משהו כדי שיהיה יותר רגוע?

    יש רגעים שהוא רגוע מחייך ומשחק אבל אחרי כמה דקות הוא מתעצבן ומתחיל לצרוח...
    (זה לא קשור לגזים שיניים או אוכל).
  • חרדות בהריון (ג'סיקה) 12/01/2020 16:53
    (סגור) כותרת: חרדות בהריון מחבר: ג'סיקה תאריך ושעה: 12/01/2020 16:53
    אני מרגישה צורך לשתף אותכן במשהו ואולי בעקבות זה אתן תוכלו לעזור לי..
    אני נמצאת בהריון ראשון שלי בחודש התשיעי כרגע אני אמורה ללדת כל יום..
    כל ההריון אמרתי שאני לא בלחץ ולא מפחדת מהלידה וכו׳.. ובאמת הרגשתי ככה, הכל עבר כמו שצריך בע״ה!! אבל הינה אני נמצאת הכי קרובה שיש ללידה והלחץ לא מפסיק..
    אני אשתף אותכן, אני סובלת מחרדות כבר שנתיים ומטופלת בכדורים שעוזרים לי להתגבר על החרדות אבל ברגע שאני נכנסת לחרדה אז אני בדרך כלל סובלת מקושי בנשימה, מרגישה שקשה לי לנשום וזה בדיוק מה שאני מרגישה בימים האחרונים קושי בלנשום ואני יודעת שזה נובע מהלחץ שהלידה כלכך קרובה.. כלכך הרבה שאלות יש לי.. ״מעניין איפה זה יתפוס אותי?״ ״מתי זה יתפוס אותי?״ ״תהיה לי ירידת מים או בכלל צירים?״ ״האם אני אספיק לקבל אפידורל?״ ועוד אלף שאלות ובמיוחד איך הלידה עצמה תעבור.. אבל דבר אחד יותר מפחיד אותי זה אם אני כלכך סובלת מקוצר נשימה אני מקווה שזה לא יקשה עלי בלידה אז רציתי לשמוע אם יש כאן עוד נשים כמוני שסובלות מחרדות וקושי בנשימה ואיך עברה עליהן הלידה? האם יש לכן טיפ בשבילי?
  • מישהי עברה מקרה דומה עם ילד/ה? (קתרין) 12/01/2020 13:23
    (סגור) כותרת: מישהי עברה מקרה דומה עם ילד/ה? מחבר: קתרין תאריך ושעה: 12/01/2020 13:23
    שבוע שעבר התינוק שלי תכף בין 4 חודשים נהיה חולה שיעול עם לילה והיה קצת ציפצוצים.
    לקראת הסופש התחילה לו פריחה ממש קשה בקרקפת ברמה שמגרד את כל הגוף שלו והיום זה התפשט כבר גם לגוף.

    הייתי אצל הרופאה והיא אומרת שיכול להיות שמדובר על אסתמה של העור על רקע אלרגני כי הוא אוכל מטרנה אקסטרה קייר.
    מעולם לא הייתה בעיה עם האוכל והוא אוכל מעולה ומתחבר לאוכל.

    היא נתנה לי מרשם ל - סימלאק אלימנטום. שזה אוכל עם חלבון מפורק למי שיש אלרגיה לחלב פרה.
    הבנתי שהוא לא טעים והילדים בגיל הזה כבר לא רוצים אותו.
    מישהי עברה סיפור דומה אולי ? ויכולה לייעץ ?
    אשמח לעזרה.
  • בבוקר היא הלכה לגן בריאה... (מלי) 09/01/2020 14:55
    (סגור) כותרת: בבוקר היא הלכה לגן בריאה... מחבר: מלי תאריך ושעה: 09/01/2020 14:55
    הבת שלי בת 8 חודשים בגן היא זוחלת וכל הזמן היא חוזרת עם רגליים קרות ממש.
    בלי קשר, היא הייתה חולה שבוע שעבר כל השבוע עם שיעול ונזלת.
    אתמול היא חזרה לגן בריאה! וכשבאתי לאסוף אותה ראיתי אותה על הריצפה, עם רגליים קרות וחזרה מנוזלת עם שיעול שוב, ביקשתי מהגננת שלא תהיה על הריצפה והגננת כעסה ואמרה שאם הילדה זוחלת היא לא יכולה לעצור אותה ושאלביש לה עוד שיכבה(היא הייתה לבושה עם בגד גוף ומעל פוטר וגרביים). ביקשתי בקשה מוגזמת לדעתכן..? מה הייתן עושות במקומי..? (חוץ מלהלביש לה עוד שיכבה שאת זה אני עושה)
  • נו, אז אני מניקה! (שרי) 05/01/2020 16:27
    (סגור) כותרת: נו, אז אני מניקה! מחבר: שרי תאריך ושעה: 05/01/2020 16:27
    מניקה נסיך בן תשעה חודשים. מזה כחמישה חודשים שואבת בעבודה, אני מחנכת בתיכון, שואבת כל הפסקה בחדר המורים, בפינה, מכוסה כמובן.
    חשבתי שכבר שמעתי כל הערה עוקצנית ('את מתכננת להניק אותו לנצח?'), מתחסדת ('מותר אצלכם, הדתיים, לשאוב ככה? לדעתי זה לא צנוע') או נגעלת ('את באמת שמה את החלב *הזה* במקרר שלנו?'). הייתי בטוחה שכבר עברתי הכל, ואז הגיע הדבר הזה:
    אחד המורים ניגש אליי וביקש לתאם פגישה, ביקשתי לדחות את הפגישה בעשרים דקות כדי שאוכל לשאוב. ואז הוא ענה: "אני לא מבין איך את אומרת דבר כזה בכזאת טבעיות, זה כמו שאני אגיד שאני צריך עשרים דקות כדי לאונן בשירותים." הסתכלתי עליו בהלם, לא ידעתי מה לומר. ואז הוא המשיך- "אוי, עכשיו אני מדמיין אותך מניקה וזה לא עושה לי טוב, אני הולך, נדבר כבר."
    אני עדיין בפה פעור, סיפרתי לאחת המורות והיא קיבלה את זה בטבעיות גמורה. אולי אתן תוכלו להסכים איתי שיש פה אמירה מזעזעת ומחרידה, שאני לא סתם מגזימה.
  • RE: נו, אז אני מניקה! (נעה) 06/01/2020 08:44
    (סגור) כותרת: RE: נו, אז אני מניקה! מחבר: נעה תאריך ושעה: 06/01/2020 08:44
    מזעזע שהוא בכלל השווה בין הנקה לאוננות...וזה שהוא מורה....חוץ מזה שממש לא הייתי רוצה שיהיה מורה של הילדים שלי אין לי מה לומר ...
    כמו שאמרו פה לפניי, תפני לממונה על הטרדות מיניות אצלכם. אולי אם יקבל קצת על הראש הוא ילמד לשקול מילים..
  • RE: RE: נו, אז אני מניקה! (אבישג) 07/01/2020 10:16
    (סגור) כותרת: RE: RE: נו, אז אני מניקה! מחבר: אבישג תאריך ושעה: 07/01/2020 10:16
    אז הלכתי למס הכנסה בפתח תקווה היום עם התינוקת שלי בת חצי שנה. חיכינו בתור לכניסה. מאבטח ראה אותי, פינה לי את הדרך, אמר לי ללכת אחריו, הוציא לי מספר, נכנס לאחד החדרים וכשיצא אמר לי שעוד 5 דקות אני נכנסת.
    הבת שלי בשתי דקות האלה התחילה לבכות. הוצאתי סינר הנקה והנקתי בעמידה. תוך שתי דקות קראו לי, המשכתי להניק בחדר מול פקיד השומה שדיבר איתי רגיל, הסביר בנועם, חתם על מה שצריך ושאל אם אני רוצה שיסדר לי חדר פרטי להמשיך להניק.
    אני משתפת כי אני ממש מופתעת לטובה. אני לא עושה עניין מהנקה, אף פעם לא ביקשתי רשות, אני תמיד מתכסה במקומות ציבוריים, אלא אם משהו חריג קורה (למשל שיש היסטריה וסינר מפריע. במקרה כזה אתחיל בלי ואוסיף כשהיא תירגע)... ועדיין, המודעות לצורך בקיצור התור ובהנקה היה נעים.
  • RE: RE: RE: נו, אז אני מניקה! (לירון) 09/01/2020 08:38
    (סגור) כותרת: RE: RE: RE: נו, אז אני מניקה! מחבר: לירון תאריך ושעה: 09/01/2020 08:38
    אני מניקה בכל מקום. בלי כיסוי.
    לא, אני לא שולפת את החזה וקופצת על השולחן בשביל שכולם יראו וידעו שאני מניקה.
    אני בוחרת מקום נוח לשבת (לפעמים פחות נוח, אבל כשהקטנה רעבה- היא רוצה כאן ועכשיו..) ואז אני מניקה. לא מנסה בכוח שיראו, לא מחפשת למי יהיה נוח עם זה ולמי לא, לא חושבת פעמיים. פשוט מניקה.

    בכנות, נמאס לי שא.נשים רואים בזה משהו 'לא לעניין'. נמאס לי שמשווים את ההנקה להוצאת האיבר הגברי. נמאס לי לקרוא תגובות של נשים (!!!!) שכותבות שזה מביך אותן ושזה לא בסדר.

    אתם רואים כמה עיוותו את החשיבה שלנו.?

    כמה זה בסדר שיהיו פרסומות ענק של נשים כמעט ערומות,
    אבל כשמישהי מתיישבת להניק בחנות- זה פוגע ומביך.
    חשיבה מעוותת כל כך..

    לקחו את הבריאה הגדולה- הגוף הנשי- והכניסו אותו תחת הכותרות 'מין/סקס/בוטות' - אז רק שם זה 'בסדר' לחשוף (וגם זה לא תמיד.. קודם כדאי שתוודאי שיש לך קריטריונים 'נעימים' כמו חזה עומד ובטן שטוחה)

    לקחו את החזה הנשי- שאשכרה מזין ומעניק חיים!
    ושמו אותו תחת אותן קטגוריות.. 'מין/סקס/בוטות'..

    אז מה הפלא שיש אנשים שמובכים כשמניקות לידם?.
    מה הפלא שאנשים ירגישו לא בנוח ויכתבו תגובות מגעילות וכואבות על נשים שמניקות 'בפומבי'.?
    מה הפלא שאני רואה פוסטים של מניקות שמחפשות את החדר הנקה הכי קרוב אליהן?.

    חלקנו הגיעו למקום של בושה בגלל הנקה, רק בגלל החשיבה המעוותת הזאת. יש נשים שנגעלות מעצמן בגלל החשיבה הזאת!
    *זה* לא בסדר!
    *זה* לא לעניין!!

    הנקה היא חיבור עוצמתי, הרבה מעבר להזנה!!
    הנקה היא ביטחון, היא ביסוס הקשר, היא הכלה, היא נחמה, היא ריפוי, היא אהבה..

    הנקה, לדעתי, חיונית כמו החיבור לחבל התבור.
    היא כמו תחליף לחיבור הבלתי נמנע לחבל התבור.
    היא עוזרת לגוף להחלים מהלידה, היא עוזרת לאמא לחוש אהובה, היא עוזרת לתינוק לחוש בטוח בעולם החדש..

    חשוב לי לציין שאני מאמינה שכל אמא היא מדהימה ונפלאה ואין לי ספק שהיא עושה כל מה שהיא יודעת ויכולה עבור תינוקה,
    *גם* אמהות שבוחרות לא להניק.

    כתבתי את שעל ליבי אחרי שקראתי תגובה של מלצרית בבית קפה לאחר שהגיעה לקחת הזמנה מאמא מניקה והזדעזעה כל כך..
    למה?
    עד מתי יחשבו כל כך מעוות..?

    עד מתי יראו את הגוף הנשי כסמל סקס
    במקום כסמל החיים?.
  • רוצה שתעודדו אותי (איןשם) 01/01/2020 10:42
    (סגור) כותרת: רוצה שתעודדו אותי מחבר: איןשם תאריך ושעה: 01/01/2020 10:42
    מכיוון שזה עוד מוקדם ואני לא רוצה שידעו. אני בשבוע 9 להיריון. לפני שנה בערך עברתי עם בעלי דירה למקום מרוחק לצערי ממשפחתי, אבל מקום שמאפשר לנו לחסוך הרבה, בתקווה בשביל בית בעוד כמה שנים. המעבר לקיבוץ לווה מבחינתי בדיכאון (רחוק מכל דבר, מהחברות, מהמשפחה שלי) וכמובן שזה הוביל להשמנה של 10 קילו ממשקלי הרגיל (אני בחורה נמוכה ולכן הדבר מאוד נראה עליי). בנוסף, לפני כמספר חודשים חווינו היריון כימי, דבר שגם אכזב מאוד (אחרי תקופה של 5 חודשי ניסיונות) ואני מודה לאלוהים שעוד 4 חודשים אחרי עברו והצלחנו להיכנס להיריון. אני יודעת שזו מתנה ושזה דבר שיש נשים שמייחלות לו כל חייהן וכבודו במקומו מונח. האישיו שלי פה הוא דימוי הגוף. העובדה שכבר התחלתי היריון במשקל גבוה, ושאנשים עוד הרבה לפני ההיריון שאלו אותי אם אני בהיריון (דבר שפשוט גרם לי למבוכה שאין לתאר), והצורך להסביר שפשוט שמנתי, פשוט מכניסים אותי עוד יותר לדיכאון. אני הולכת לסיים את ההיריון הזה קרוב ל80 קילו ואני פשוט נחרדת מהמחשבה הזו. אני נגעלת מהמראה שלי כבר עכשיו וברור לי שהיריון זה לא זמן לדיאטות אלא רק לשימור מצב קיים בריא של אכילה נכונה ומזינה. אבל מה אני יכולה לעשות ? הערות של אנשים (מישהו שיודע על ההיריון אשכרה בא ואמר לי - את יודעת שזה לא תקין שהעלית כבר 3 קילו מאז שהתחלת את ההיריון נכון? את רק שבוע 9) שפשוט גורמות לי לבכות, החוסר רצון להסתכל על עצמי במראה.. והמחשבה על איזה גועל נפש ישאר ממני בסיום ההיריון הזה.

    איך אתן מעודדות אותי?
  • חייבת לפרוק (עדי) 01/01/2020 08:38
    (סגור) כותרת: חייבת לפרוק מחבר: עדי תאריך ושעה: 01/01/2020 08:38
    הייתי עם 4 ילדיי בקופת חולים לעשות חיסון היו 10 חיסונים לקטנים 7 למבוגרים
    שהוצאתי מספר אחת באה נידחפה והוציא מספר אחרי בזמן שאני צריכה 4 תורים... אוקי סתמתי מוקדם הילדים איתי מה להתווכח והיא מבקשת להוציא עוד אחד לפני...הלו חמודה ממש לא
    הגעתי לאחות הגדולה בת 13 עשתה הקטן בן 3 עשה ואמרו נישארו 2 לפי מספרים אמרתי טוב בדיוק הילדים שלי ואז הגברת שנידחפה אמרה לא זה התור שלנו אמרתי לה נידחפת לי למספר ועכשיו את רוצה לקחת חיסון אחרון שהיה אמור להיות שלי
    אחרי ויכוח לא נעים הבן הגדול שלי כפרה עליו אמא אני ואת נעשה פעם אחרת טוב יאללה כפרה בשבילך היא ניכנסה עשתה עכשיו תורי שוב פעם ילדה בת 4 מה אומרת לי הזבלה הזאת בבקשה התינוקת שלי בת שנתיים וחצי ושלך בת 4 יודעת לדבר ולבטא את עצמה יש מצב שתתני לחסן אותה היא קטנה יותר...
    רציתי להעיף לה בוקס התאפקתי ממש ניכנסתי בךי להגיב עשיתי תחיסון לילדה ויצאתי בסוף הכלבה מה אומרת לי שיהיה לך רע אמן אישה רעה הלםםםםםםם
    זהו פרקתי
  • רוצה לשמוע מאמהות מנוסות (דנה) 31/12/2019 10:45
    (סגור) כותרת: רוצה לשמוע מאמהות מנוסות מחבר: דנה תאריך ושעה: 31/12/2019 10:45
    אתמול הקטן שלי בן החודש וחצי התנהג בצורה שלא אופיינית לו. בכה כל הערב בלי שום סיבה נראית לעין והדבר הכי מוזר, שהוא לא רוצה לקחת ציצי. הוא לא מסרב לציצי אף פעם, להיפך כמה שיותר, יותר טוב מבחינתו. בסוף הצלחתי להניק אבל זה תמיד צד מסויים. ציץ שמאל הוא פשוט מסרב לקחת. אני יודעת שיש קפיצת גדילה בחודש וחצי אבל זה ממש לא מאפיין אתה מה שהם אמורים לעבור בקפיצת גדילה. מישהי חוותה משהו דומה?
  • לא כל ילד מקבל את החיסון אותו דבר (ליזי) 29/12/2019 20:42
    (סגור) כותרת: לא כל ילד מקבל את החיסון אותו דבר מחבר: ליזי תאריך ושעה: 29/12/2019 20:42
    רק רוצה לומר שגם אחרי הסיוט שעברתי עדין אני חושבת שצריך וזה חשוב לחסן !!!!!!!!!
    עשינו תחיסון לבן שלי בן 9 חודשיים , הילד בכה כמה דקות מהכאב והפסיק , אמרו לחכות רבע שעה לראות שאין קושי בנשימה או נפיחות בגרון כתוצאה מאלרגיה או כל דבר אחר . המתנו 15 דק והלכנו לבית אחרי חצי שעה בערך הבן שלי התחיל להכחיל נהיה לו קשה לנשום התחיל לגלגל עיניים להקיא , לקחתי אותו מייד לאחות במכבי באוטו הוא התחיל להירדם לקום לעצום עיניים נסעתי כמו משוגעת נסיעה של 3 דק בכי שלי שלו שנמשכה כמו נצח .
    הגעתי לאחות היא לקחה אותו והתחיל למדוד לו לחץ דם והכל ומיד לקחה לרופא הילד שלי כנראה לא קיבל את החיסון טוב והגעתי מהר כי הייתה לו נפיחות בגרון וזה גרם לקושי בנשימה ועד שלא הביאו לא סטרואידים הוא לא נרגע .
    עברתי סיוט היום אל תלכו ישר תשארו לפחות שעה , הן אומרות רבע שעה אבל כל גוף מקבל את זה שונה ולא בדיוק אחרי 15 דק קורה כל מה שקרה לי
    ברוך השם הלב שלי מרגיש טוב והכל בסדר !
  • סימני גוף של תינוקות (כלנית) 26/12/2019 12:57
    (סגור) כותרת: סימני גוף של תינוקות מחבר: כלנית תאריך ושעה: 26/12/2019 12:57
    יש פה מישהי שמבינה סימני גוף של תינוקות??
    חייבת להבין משהו, הקטנה בת שלושה חודשים במהלך הלילה מרימה רגליים לאוויר וזורקת חזרה למזרון, בהתחלה חשבתי שחם לה וככה מעיפה את השמיכה אבל גם בלעדיה עושה. יש לציין שעושה זאת רק בשנת הלילה ,זה בעצם הסימן שלי שהיא עומדת לקום. (כשישנה עמוק כמובן שלא עושה ) מה זה אומר?? כואב לה משהו? אני חצי לילה ערה מזה
  • בואו נדבר על מוצץ (שגית ברקר) 24/12/2019 11:35
    (סגור) כותרת: בואו נדבר על מוצץ מחבר: שגית ברקר תאריך ושעה: 24/12/2019 11:35
    בואו נדבר רגע על מוצץ.
    עוד שנייה צריכה ללדת בפעם השנייה אחרי ילד מהמם שינק עד גיל שנה ו4 חודשים, בהתחלה ממש נמנעתי מלתת לו מוצץ כי לא רציתי שזה "יהרוס לי את ההנקה", אחכ לא באמת התעקשתי על זה והוא לא ממש התחבר למוצץ, אז די ירדנו מזה. תאמת ממש לא מרגישה שהיה חסר, הוא נרדם מעולה וכזה כיף שאף פעם לא באמת היה תלוי בשום דבר.
    עכשיו לקראת הלידה השנייה מתלבטת מה לעשות אם כן להביא מההתחלה, להתעקש על זה? האם אתן חושבות/מרגישות שמוצץ באמת יכול להפריע להנקה? אני מרגישה שהייתה לי הנקה ממש טובה עם הראשון לא יודעת אם לקרוא לזה כמו שהרבה אומרות שהפכתי ל"מוצץ אנושי" כי הרגשתי שהוא פשוט יונק כשהוא רוצה וזה הכי טבעי בשבילו.
    אז על מה ההתלבטות שלי אתן שואלות? סתם בגלל שמלא אמהות אומרות שהחיים אחרים לגמרי עם מוצץ ושזה עוזר בטירוף.
    בגלל שאין לי באמת נסיון עם זה, אשמח שתגידו לי מנסיונכן מה נראה לכן?
  • טיפות אקליפטוס - סכנה לילדים! (לינדה) 22/12/2019 14:55
    (סגור) כותרת: טיפות אקליפטוס - סכנה לילדים! מחבר: לינדה תאריך ושעה: 22/12/2019 14:55
    הבת שלי בת חודשיים וחצי כבר במשך שבוע שלם מצוננת ומשתעלת נורא, קנינו לה טיפות אקליפטוס לטפטף לה על המיטה שיפתח לה קצת את האף.
    בעלי חזר מהעבודה וביקשתי ממנו שיטפטף לה קצת על המיטה כי היא ממש התקשתה לנשום, תוך כדי שהוא מטפטף היא סובבה את הראש ונכנס לה מהשמן לתוך העין.
    פתאום הילדה הפסיקה להגיב שלא נדע, בעלי צועק לי, אני מרימה את הילדה והיא פשוט מתחילה לפרכס לי בידיים ומפסיקה לנשום ותוך כדי נהיית ממש כחולה, צעקתי לבעלי להזמין אמבולנס, הם הגיעו ממש תוך 5 דקות בנתיים בזמן הזה היא חזרה להכרה והתחילה לבכות אבל לא הצליחה לפתוח את העיניים
    הגענו למיון ושם עשו לה שטיפת עיניים- דבר הכי לא נעים בעולם בלשון המעטה!!! פתחו לה בכוח את העין ושטפו לה עם צינור כל עין בנפרד
    ולאחר כמה דקות היא הצליחה לפקוח את העיניים.
    למזלנו הטיפול היה מאוד מהיר, אני לא רוצה לדעת מה היה קורה לולא השטיפת עיניים..
    בבית חולים הרופאה אמרה לנו שזה לא מקרה ראשון שקורה עם אותו השמן
    בבקשה מכם! היזהרו!!! מהטיפות האלה ובכלל מכל טיפות שהם ושימו לב שאתם מטפטפים רק שהתינוק לא שוכב על המיטה, אלא לטפטף ורק אז להניח אותו.
    תודה לקדוש ברוך הוא שהציל אותנו ממה שיכל לקרות אני עדיין לא מאמינה שדבר כל כך לא מזיק כמו טיפות גרם לאסון כזה! היזהרו
  • צריכה עצות של אמהות חכמות (קלי) 22/12/2019 09:40
    (סגור) כותרת: צריכה עצות של אמהות חכמות מחבר: קלי תאריך ושעה: 22/12/2019 09:40
    אשמח להתייעץ כל העדפת הורה, ינאי בן 1.10 ומאז ומתמיד הדמות ההיקשרותית הדומיננטית היתה אני, הוא יונק עדיין, נרדם רק איתי ובאופן גורף כל עשייה הוא מעדיף אותי על אבא שלו, אני יודעת שלאבא שלו זה צורם לדוגמה אפילו לפעמים בקריאת סיפור בערב הוא מבקש מאבא שלו לצאת ואפילו מסרב לנשיקת לילה טוב. כדאי בסביבה הוא מעדיף שהאינטראקציה תהיה מולי.
    בתפעול השוטף היה עוזר לי מאוד אם חלק מהמצבים יהיה שיתוף שווה יותר בינינו.. אשמח לעצות..
  • אולי זה שיניים? (דניאל) 17/12/2019 17:11
    (סגור) כותרת: אולי זה שיניים? מחבר: דניאל תאריך ושעה: 17/12/2019 17:11
    שאלה למנוסות שבניכן.
    תיניקת בת 4 חודשים. מאתמול צורחת צרחות שלא שמעתי מימי. מסרבת לכל תנוחה, לא במיטה, לא בטרמפולינה, לא במשטח, לא בנדנדה גם בידיים בוכה כמה פעמים ביום ונרגעת.
    מדגישה שהינו לפני 3 ימים אצל הרופא עקב שיעול שטופל ועבר. בבדיקה אמר שהאוזניים והריאות נקיות יציאות תקינות. לא רוצה סתם ללכת למרפאה הכל חיידקים וחולי.
    יש מצב שמדובר בשיניים?
  • רוצה להתייעץ אם אמהות לבנות (נעמה) 16/12/2019 11:26
    (סגור) כותרת: רוצה להתייעץ אם אמהות לבנות מחבר: נעמה תאריך ושעה: 16/12/2019 11:26
    ילדה בת 6 , בגן מתנהגת למופת !!!!!!
    היא הסנדוויץ מבין 3 בנות
    בבית התקפי זעם בעיקר עם האמא שהולכים ונהיים צפופים, אחת ליום , בדרך בבוקר - זה נע סביב סידור השיער..
    היא מאבדת את העשתונות , מתחילה לצרוח, להשתולל , צורחת שכואב לה הגרון / הראש/ חם לה / הבגדים לא נוחים לה/ השיער לא מסתדר לה ..
    בקיצור הכל הכל הכל לא טוב .
    ניסיתי מלא סנקציות :
    1. שהיא צורחת אני בוחרת לא להתייחס אליה כי הצרחות לא נעימות לי , אבל היא מצידה רודפת אחריי בכל הבית וממשיכה לצרוח .
    2. עונש לא להיפגש עם חברות.
    3. עקב אכילס שלה - אם יש צרחות אין סידור שיער מצידי בבוקר ...אבל זה עדיין לא עובד.
    מה עושים?
    הבית מתהפך כולו ברגע שהיא מאבדת את זה.
    2 הבנות נוספות שלי נהיות עצבניות שמתחילות גם להשתולל בגלל הצרחות שלה . בקיצור- כאוס!!!
    מרגישה שהיא לא שומעת כלום ואי אפשר להרגיע אותה בהתקף זעם .
    יש לציין שהיא לא מרביצה ולא כלום , פשוט צורחת בלי סוף !!!!!!
    אני מיואשת, מרגישה שאני אולי לא בכיוון נכון...

    לאיזה איש מקצוע פונים ?
    האם פסיכולוג ילדים ?
    האם ייעוץ הורים- אם כן יש מימון מקופח??? כי זה הון תועפות מפגשים מהסוג הזה 1 על 1.

    בבקשה ייעוץ מה לעשות
  • RE: רוצה להתייעץ אם אמהות לבנות (הגר) 17/12/2019 09:59
    (סגור) כותרת: RE: רוצה להתייעץ אם אמהות לבנות מחבר: הגר תאריך ושעה: 17/12/2019 09:59
    יכול להיות שבמסגרת הגן הילדה מאוד עצורה, כי החוקים נוקשים. בבית היא מרשה לעצמה לפרוק כל עול כי זה הבית. לא ברור לי למה אבל הם מפחדים יותר מהמורה/ גננת מאשר אמא ואבא. מציעה לעשות איתה שיחה כשהיא רגועה וגם את ולספר לה את התחושות שלך, שאת נעלבת כשהיא צועקת, שכואב לך בלב כי רע לה ואין לך איך לעזור. תעברו לשיטת הכוכבים- התארגנתי יפה בבוקר, התעוררתי בקלות מהמיטה, צחצחתי שיניים, התלבשתי, סידרתי את השיער- מקבלת מדבקה. במשך 6 ימים, לא כולם חייבים לקבל מדבקה, את תחליטי כמה זה שיפור עבורך. לאחר מכן שבוע לאחר מכן תוסיפי עוד מטרות קשורות אולי לאחר הצהריים. ותעשי איתה שיחה, איך הרגשת לצאת מהבית בחיוך? איך מרגיש לך בבטן כשאת לא כועסת?
    בהצלחה
  • להניק או תמל? (אפרת) 17/12/2019 09:13
    (סגור) כותרת: להניק או תמל? מחבר: אפרת תאריך ושעה: 17/12/2019 09:13
    חמוד אמיתי בן 3 ותינוקת חדשה בת חודש וחצי בהנקה מלאה.
    מרגישה שאני לא מצליחה לתפקד כאמא לילד הגדול כמו שאני רוצה כי הקטנה כל היום או על הידיים או על הציצי.
    מתגעגעת לבן שלי ולזמן איכות אבל לא מוצאת את הזמן לכך... כל דקה שיש לי מנסה להיות איתו אבל אני מרגישה שהוא מתרחק ממני יותר ויותר.
    שוקלת להפסיק להניק ולתת תמל כדי שאוכל להיות גם עם הגדול. מה אתם הייתם עושים?
  • חייבת עזרה שלכם!! (חן) 11/12/2019 15:48
    (סגור) כותרת: חייבת עזרה שלכם!! מחבר: חן תאריך ושעה: 11/12/2019 15:48
    נמצאת אם ילד בן שנתיים בבית (גיל שנתיים הנורא זה גהנום) אם אני אומרת אסור חרב עלי עולמי אם אני שניה עוזבת אותו לבשל הילד מתחרפן לא מוכן שאני יזוז אפילו לשניה יש תינוקי בן 4 חודשים בנוסף חח !!! הסדר יום כזה מתחילה את הבוקר ב5 בבוקר מכינה לבעלי מתקתקת את הבית !!! מה שמספיקה לפני שהקטן קם לבקבוק ב6 מחליפה לו מאכילה גרפס קצת משחק (אם הגדול לא מתעורר יש לי את הפרולגיה לעשן סגריה ראשנה חח) ואז שוב מחילפה לגדול שותפת לו פנים נותנת בקבוק ופה מתחיל אם הילד קם על צד ימין (לא קורה הרבה) סבבה אם לא הוא הופך את הבית ! מכינה לו ארוחת בוקר בין לבין לעסיק ללמד את הגדול לאכיל להחליף לקטן שוב להכין ארוחת צהריים לגדול ב12 (בזמן שהוא אוכל מסדרת את הבית שהפך) מסיים לאכול מקלחת ולישון ! בזמן הזה מסדרת את הבית שהפך כלים וזה ומבשלת לבעלי ארוחת צהריים בניפרד שישאר חם הוא מגיע ב4 בנתיים הילד קם ב 2 וחצי 3 שוב הופך !! בעלי בא ואני מוטשת !!! מוציאה לגינה ביום יפה ושוב ארוחת ערב מקלחות לישון ואז מתפנה לכביסות (המכונה והמייבש פועלים 24/7) מסיימת מתקלחת ואז אם יש לי כח אוכלת אם לא לישון בשבועים האחרונים הגדול קם ב2 בצרחות בסופו של דבר נכנעת מביאה למיטה שלנו שלא יעיר את הקטן ואת בעלי והוא מפסוט משחק כאילו לא בכה (להשים בגן לא אופציה) חח תנו לי טיפים איך לשרוד! ממוטטת לא ישנה שעתעים ברצף! הוצאנו מהגן מהסיבה שלנו!
  • הוא לא מוכן ללכת לישון! (יוליה) 09/12/2019 09:13
    (סגור) כותרת: הוא לא מוכן ללכת לישון! מחבר: יוליה תאריך ושעה: 09/12/2019 09:13
    תינוק בן חודשיים
    נצמדים ממש יפה לסדר יום עד ש....מגיע הערב והתינוק לא מוכן ללכת לישון
    מראה סימני עייפות עד שזה מגיע למצב של בכי ועצבנות. נרדם לשנייה על הידיים ושוב מתעורר מתחיל לחייך ולפטפט...ואחרי מס דק שוב מושך באוזניים מגרד את העיניים ומראה סימני עייפות ועדיין לא נרדם וככה זה נמשך עד 23:00 בלילה.

    (חשוב לציין שזה רק בשבועיים האחרונים הוא ככה, בדרך כלל היה נרדם כבר בשעה 18:00)
  • מפחדת לחלוק את האהבה (נעמה) 08/12/2019 10:49
    (סגור) כותרת: מפחדת לחלוק את האהבה מחבר: נעמה תאריך ושעה: 08/12/2019 10:49
    אני אמא לילדה בת שנתיים תכף, אני קשורה אליה ברמות אחרות , ברמה שאני יכולה סתם להביט ולהתחיל לבכות בלי סיבה אני פשוט מכורה אליה והיא גם ממש קשורה אליי כל הזמן נישקות חיבוקים ילדה הכי לבבית שיש, אנחנו כרגע מנסים להיכנס לעוד הריון בעזרת ה... וכאן מגיעה השאלה שמעניין אותי. אם רק אני חושבת על הדברים האלה, אבל נכנס בי פחד כזה , שאני לא אצליח לאהוב את הילד השני בצורה כזאת , אני פוחדת שהוא יקח לי את תשומת הלב ממנה אני לא מצילחה לדמיין את עצמי אוהבת ככה עוד מישהו ואני ממש פוחדת מזה!!!! אולי זה נשמע רע אבל באמת שזה מה שעובר עליי כרגע ומשגע לי את השכל ! מן הסתם אני רוצה עוד ועוד ילדים אבל פוחדת שלא אצליח לחלוק את אותה האהבה לכולם ...
  • רוצה להתייעץ (יעל) 04/12/2019 11:02
    (סגור) כותרת: רוצה להתייעץ מחבר: יעל תאריך ושעה: 04/12/2019 11:02
    היי ייעוץ. אני אמא לתינוק בן 3.5 חודשים. עוד לא חזרתי לעבודה. בחודש האחרון התחלנו פיילוט שהקטן יהיה אצל חמותי בערב, היא מסתדרת איתו מצויין והם גרים קרוב במרחק 3-5 דקות ברגל. בזמן שהוא אצל הורי בעלי, אני עובדת על המיזם מהבית ושואבת חלב תוך כדי כל 3-4 שעות. מביאים אליה את התינוק עם סטוק בקבוקי חלב שמספיק לכל הערב.. התכנון להמשיך כך שנה שלמה ואח"כ לצאת לעבוד כשכירה כאשר הקטן יהיה אצלה. עד גיל 2-3. ואז נחפש גן. אבל נהיו לי רגשות אשם שאני אולי אמא לא מספיק טובה אם משאירה את הבייבי אצל חמותי לכל הערב במקום להיות איתו. אני באמת רוצה להיות איתו כל דקה וחושבת עליו כל הזמן. אבל כך קשה לקדם דברים.. מה דעתכן? הייתן מוכנות להשאיר את התינוק אצל החמות (המדהימה) בלי רגשות אשם? הבעיה היא אצלי. יש לי יסורי מצפון שאני כאילו "נוטשת" אותו לחצי יום.
  • לגבי הבת שלי (ליאב) 03/12/2019 11:56
    (סגור) כותרת: לגבי הבת שלי מחבר: ליאב תאריך ושעה: 03/12/2019 11:56
    הבת שלי בת ארבעה וחצי חודשים היא הייתה רגילה כבר מגיל חודש וחצי חודשיים לישון לי לילות רצופים עד לא מזמן.
    עכשיו היא התחילה לקום בלילות לאכול וחוזרת לישון..
    במהלך היום וגם מתוך שינה היא לא מסיימת את הבקבוק היא אוכלת מטרנה גולד 180 ומשאירה מתוך זה כמעט 40 בערך ובערב לפני השינה התחלתי להוסיף לה קורנפלור אבל זה לא ממש עוזר. אשמח לעזרה
  • מה אתן אומרת בנות? (מרינה) 02/12/2019 12:13
    (סגור) כותרת: מה אתן אומרת בנות? מחבר: מרינה תאריך ושעה: 02/12/2019 12:13
    שבוע 39+3 הריון ראשון
    שכבתי לי במיטה ואני טיפה מקוררת, התחלתי להשתעל ופתאום התחילו לצאת ממני מים והפסיקו בין השיעולים (יצאה כמות של כוס קטנה בערך) המים שקופים ואני מצוננת ולא יכולה להריח אם בבריחת שתן או מי שפיר
    יכול להיות שאלו מי שפיר והצלחתי להחזיק אותם בין השיעולים?
    חייבת לציין שלא ברח לי שתן לפני ואתמול חושבת שהתחיל לצאת הפקק הרירי
  • שאלה של אמא צעירה (רותם) 02/12/2019 11:03
    (סגור) כותרת: שאלה של אמא צעירה מחבר: רותם תאריך ושעה: 02/12/2019 11:03
    טוב יש לי שאלה של צעירה, תסלחו לי...התינוק שלי בן חודש וחצי על הנקה מלאה. כשנרצה להתחיל לשלב תמ"ל, אני מתקשה להבין כמה דברים לגבי ההכנה: מרתיחים מים בקומקום ונותנים להם להתקרר בקומקום? או במיכל אחר שהוא לא פלסטיק? באיזה מיכל? אני מבינה שאסור לשים מים רותחים בבקבוקים להתקרר...אחרי שהמים התקררו מעבירים לבקבוקים? אתן שומרות מים מורתחים במקרר? מכינים מים רתוחים שהתקררו בקבוקים ללילה? זה קצת אניגמה בשבילי כרגע, מי יכולה לעשות סדר ולשתף אותי בשגרת התמ"ל שלה? תודה!
  • רוצה לשמוע מהניסיון שלכן (א.ב) 01/12/2019 12:52
    (סגור) כותרת: רוצה לשמוע מהניסיון שלכן מחבר: א.ב תאריך ושעה: 01/12/2019 12:52
    אני בהיריון ראשון, שבוע 8 וכבר משבוע 5 עם חוסר תיאבון, בחילה, חולשה ועייפות..
    לפני ההיריון הייתי אוכלת מבחירה הרבה ירקות ופירות, בלי סוכר, בלי אוכל מעובד, טבעוני.. והיה לי ממש טוב ככה.
    עכשיו אם בא לי לאכול משהו זה רק קצת אוכל ג׳אנקי של ילדים (ציפס, קטשופ, דגני בוקר, פיצה, שוקולד..)
    אני רגישה לקמח לבן ולחלב (מוצרי חלב עושים לי ממש כאבי בטן וקמח לבן שלשולים)
    אבל כרגע בא לי מאפים, סופגניות, קוטג׳.. דברים שהייתי אוכלת פעם מזמן מזמן.
    *אז השאלה שלי האם יש פה נשים שבזמן ההיריון הרגישות הבריאותית שלהם לאוכל השתנתה, אכלו אוכל שהיו רגישות אליו ברגיל אבל בהיריון זה לא עשה תופעות?
    בגלל שאני בקושי אוכלת משהו וירדתי כבר 3 קילו, אז מה שיש לי חשק אני רוצה לנסות לאכול, אבל לא במחיר שאהיה מושבתת עוד יותר אחרי (ומפחדת שיתחילו גם הקאות..)
    *וגם החשקים התאזנו לכן בטרימסטר שני? אני רוצה לאכול בריא בשביל התינוק אבל כרגע זה כאילו לא אני וזה מתסכל.. כל מה שבריא מגעיל אותי
  • דיכאון אחרי לידה (עינב) 28/11/2019 10:17
    (סגור) כותרת: דיכאון אחרי לידה מחבר: עינב תאריך ושעה: 28/11/2019 10:17
    הוא לא מאחר לבוא אף פעם. תמיד בא ברגע הכי לא מתאים, כשאת צריכה את כל הכוחות בעולם כדי לטפל בתינוק. כשכל הבית שלך על גלגלים, כשכל החיים שלך בבלאגן אחד גדול, ואת צריכה להיות חזקה מתמיד בשביל כולם.

    אף אחד לא יכול להבין, לעולם, מה שאת מרגישה.

    את מוצפת ברגשות, בהרבה צבעי אפור-שחור ובמילים שאת לא מצליחה להגיד.
    מירוץ החיים של כולם ממשיך, ואת לבד בשביל הדרך, עם עצמך, מנסה להמשיך ללכת וללכת...

    וגם כשפתאום יש למה לחכות, יש למה לצפות, ויש אור קטן בקצה המנהרה, המציאות מתנפצת לך בפנים, שוב ושוב.

    וכלפי חוץ, הכל אצלך נראה רגיל, אף אחד לא יודע מה את מרגישה, כולם שופטים אותך, וכועסים שאת לא את.

    את מרגישה שכל העולם שלך מתפרק, את לא מצליחה להשתלט יותר על כלום בחיים שלך, את אולי לא מספיק טובה, כי נכשלת ואת לא מתפקדת כמו שצריך בשביל כולם.
    אין יותר בשביל עצמך, יש רק בשביל העולם. מתי בפעם האחרונה עשית משהו למען עצמך?

    והצלקת שזה משאיר לך בלב, אף אחד לא יכול להבין. רק מי שחווה דיכאון אמיתי יבין אותך. גם אחרי שתחזרי לחיים, תמיד זה ירדוף אותך.

    יחכה לך בפינה, בכל שבריר, בכל רגע של ייאוש, כשתהי פחות חזקה מתמיד, וגם בלידה הבאה, זה תמיד יתפוס אותך שוב.

    ושוב, אותה הרגשה, העולם ממשיך להסתובב, ורק אצלך הזמן נעצר.

    רק את, לבד, שוב במלחמה יום יומית להצליח לשרוד ולהמשיך לעמוד על הרגליים.
  • איך מבדילים בין הצירים? (הילי) 26/11/2019 12:51
    (סגור) כותרת: איך מבדילים בין הצירים? מחבר: הילי תאריך ושעה: 26/11/2019 12:51
    איך מבדילים בין צירונים/צירים מוקדמים
    לבין כאבים לגיטימיים?
    היו לי צירים מוקדמים בהריון הקודם אבל עבר די זמן ואני כבר לא זוכרת איך מבדילים מתי זה מצריך ללכת למיון לטפל בצירים המוקדמים ומתי אלה כאבים לגיטימיים להריון...
    מניחה שמי שסבלה מצירים מוקדמים תדע לעזור לי.
    אני פשוט עם ילד בבית לכן חשוב לי לדעת בוודאות לפני שמחפשת בשבילו סידור כדי ללכת למיון... תודה מראש יקירות
  • רק אתן תעזרו... (אליה) 23/09/2019 09:34
    (סגור) כותרת: רק אתן תעזרו... מחבר: אליה תאריך ושעה: 23/09/2019 09:34
    שבוע 35.. אחרי הריון לא פשוט, הנה אני מגיעה לישורת האחרונה והקטנה שבבטן נמצאת במצג עכוז. מרגישה שבורה מזה. מחכה כבר כמה שבועות שתתהפך וזה לא קורה, עושה את התרגילים של ספינינג בייביז וזה גם לא עוזר.. אין לי כוחות להגיע חס וחלילה לקיסרי. אני לא יכולה להאמין שאחי כל הקושי אלד גם בניתוח. יש לי פוביה מניתוחים (בגלל עבר) ואני כל כך רוצה ללדת טבעי. אשמח לשמוע על עצות שלכן, וגם על סיפורים משמחים (שמתי לב שזה הכי הכי עוזר לי) אם יש כאן מישהי שהקטן/נה שלה בבטן התהפכו משבוע 35 והלאה, תכתבו לי, זה יעזור מאוד..
  • אולי יהיה לכם הסבר הגיוני (מעין) 15/09/2019 08:11
    (סגור) כותרת: אולי יהיה לכם הסבר הגיוני מחבר: מעין תאריך ושעה: 15/09/2019 08:11
    בתי בת ה5 אוכלת מעט מאוד. הכוונה לארוחות קטנות מאוד וחוסר רצון לאכול באופן כללי (לעולם לא רעבה, לפעמים אוכלת רק ארוחה אחת ביום ולא מעוניינת ביותר מכך). זה נכון בבית ובגן באותה המידה. אנחנו משתדלים שלא לתת ממתקים ואפילו מנסים להפחית בפירות בין ארוחות כדי שתגיע לשעת הארוחה רעבה, אבל ללא הועיל. ניסינו תוספים כגון pro up, אבל מאוד לא לטעמה והיא לא מוכנה לגעת בו. התייעצנו עם תזונאית, אך לא הצלחנו לשפר את המצב, מה גם שהארוחה היחידה בבית היא א. ערב במהלכה קשה "לכפר" על יום שלב של חוסר אכילה. מבחינת גדילה- מתחת לאחוזון 0 גובה ומשקל. בדיקת ברזל וביוכימיה מלפני כשנה יצאה גבולית אבל תקינה, בדיקות בלוטת התריס תקינות. אני לא פוסלת שחלק מהעניין הוא משחקי כח ברמה מסוימת, על אף שאנו מנסים להפחית "לחץ" מנושא האוכל. עם זאת, לתחושתי ישנו גם רכיב פיסי אמיתי בחוסר התיאבון, למרות שבריאה בדרך כלל ולא נראה שסובלת מעייפות מיוחדת. אנחנו אובדי עצות ולא יודעים איך לגשת לבעיה. אשמח לכל עצה בנושא או רעיון האם ישנו גורם פיסי כלשהו המביא לחוסר תיאבון כזה. תודה מראש.
  • בת 10 חודשים ורוצה רק על הידיים (הילי) 07/08/2019 11:23
    (סגור) כותרת: בת 10 חודשים ורוצה רק על הידיים מחבר: הילי תאריך ושעה: 07/08/2019 11:23
    חייבת עצה!! ממש כבר מותשת! תינוקת בת 10 חודשים..כל היום רוצה על הידיים..כל היום היא על הכתפיים שלי..אני רק שמה אותה בלול/בעריסה והיא מתחילה לצרוח!!! היא לא נותנת לי אפילו לשטוף לה בקבוק!! היא מקבלת את כל החום והאהבה שבעולם..אוכלת יפה! דקה אחת הטיטול שלה לא רטוב! הכל בזמן! אני משחקת איתה במהלך היום..שרה לה..מצחיקה אותה..מבחינתי היא קודמת להכל! אבל בשניה שאני מניחה אותה מתחילה לצרוח!! ואם אני מתרחקת עוד טיפה היא עוקבת אחרי או זוחלת לעברי ותופסת לי ברגל שארים אותה בבכי קורע לב! אפילו כשהיא כבר נרדמת עליי אחרי שהסתובבתי איתה בבית חצי שעה ברגע שהנחתי אותה עוד פעם בוכה!! וגם מתוך שינה היא קמה באמצע הלילה ורוצה שארים אותה..ברגע שהרמתי אחרי דקה נרדמת..שמה אותה במיטה עד שהיא קולטת שוב שהיא לא על הידיים ומתחילה לבכות..זקוקה לעצות מה לעשות...גם קשה לי וכואב לי הלב לראות אותה בוכה אז ישר אני מרימה והיא מפסיקה! לא מאמינה שזה חרדת נטישה אני בבית איתה וכל מקום לוקחת אותה איתי..פלייזז עצות ממכן מניסיון לאמהות שחוו את זה.
  • עצירות קשה - מה עושים? (אוריאן) 06/08/2019 09:34
    (סגור) כותרת: עצירות קשה - מה עושים? מחבר: אוריאן תאריך ושעה: 06/08/2019 09:34
    הבת שלי בת 4 וחצי סובלת מעצירויות נורא קשות. הבנו לאחר זמן מה של בתי חולים חוקנים וכו.. שזה מגיע ממקום רגשי בדרך כלל במעברים, בשינויים (מעבר גנים, נולדה תינוקת ועוד ועוד)אך לא תמיד. כשכבר מצליח לה זה גובל בלידה! ממש לידה והיא סובלת נורא.

    התזונה שלה בסדר בבית היא לא אכלנית אבל בצהרון ובגן היא אוכלת יפה מאוד עם כל הילדים. נכון להיום כבר 5 ימים לא עשתה ואני אובדת עצות ולא בא לי שוב ללכת לרופא. (כבר כמה ימים אני גם שמה לה את האבקה הזו לעצירות אבל לא עוזר).
נושא חדש חיפוש בפורום חזור למעלה


: עבור אל עמוד